בשביל שימצאו אשמים עם כאפיות, האשמים היו צריכים ללבוש כאפיות, פריט לבוש לא פופולארי בקרב הניאו ציונאצים.
זו הקהילה ממנה יוצאים מחבלים בקודשי הנצרות שבארץ ישראל.
לרוב, מציאת אשמים אינה קשור לאשמתם של הנמצאים.
לרוב - דווקא כן. וכך גם במקרה הזה. אם קשה לך להתמודד, מפאת חוסר גמישות קוגניטיבית - נסה לדמיין את שני התכשיטים הטרוריסטים (ואת שאר חברי התא, משה אורבך וכו') - עם כאפיה. לילדים בגיל הגן הפטנט הזה לרוב עוזר.
כאשר משתמשים בביטוי של "למצוא אשמים", לרוב אין קשר דווקא לאשמתם. את מוזמנת לעלעל בספרי ההדרכה וההפעלה של הNKVD.
כאשר אנשים מתוקנים משתמשים בביטוי למצוא אשמים, הם מתכוונים למצוא אשמים שאשמים באשמה המדוברת. כאשר אנשים ששואבים השראה מ NKVD משתמשים בביטוי, כמוך, אין קשר לאשמה המדוברת.
עכשיו,לך תמצא אשמים עם כאפיה במעשה הטרור הלילה בשטחים.
רkקל - זה עניין של "ה הידיעה". כאשר אומרים "יש למצוא את האשמים, ולמצות עימם את הדין" - אכן מתכוונים, לרוב למציאה האנשים שאשמים בפשע הספציפי. כאשר אומר "יש למצוא אשמים [או נאשמים], ולהעמידם למשפט", לרוב מדובר במציאת אנשים שמתאים לטפול להם את האשמה, אך שלאו דווקא אשמים במקרה הספציפי.
זהו עניין דקדוקי גרידא הקשור לשימוש ב"ה הידיעה", ואינו קשור למידת ההשראה מהNKVD (ואני מוקיע את המשטר הסובייטי מכל וכל - אני סבור שיש לציין את ה1 במאי באופן בין-לאומי כיום זיכרון לנרצחי ונרדפי הקומוניזם).
מכיוון שהתאבלת וקוננת על שלא מצאו אשמים (בלי ה' הידיעה) עם כאפיה, לאחר שכבר מצאו את האשמים (עם ה' הידיעה) בלי כאפיה, ברור לחלוטין מאיפה אתה שואב את ההשראות שלך.
נכון מאד. אמרת שחבל, והיה רצוי למצוא אשמים (בלי ה' הידיעה) עם כאפיה, וזאת לאחר שמצאו כבר את האשמים (עם ה' הידיעה), ללא כאפיה. כך שההסברים שלך באמת מיותרים.
/null/text_64k_1#