בריטניה רוחשת וגועשת אחרי הבחירות בהן מועמד הלייבור כשל להחליף את קמרון והתפטר מיד אחרי הבחירות. ואילו בלייבור הישראלית העניינים עובדים קצת אחרת - נותנים לדג המיובש לפרפר שנה וחצי בלי מים ואז מחליפים לדג זהב אחר.
ראוי שגם אנחנו נעסוק באיוש משרת יו"ר האופוזיציה שכרגע מאיושת על ידי מי שהצהיר שהוא הולך לישון במצבי לחץ, ושמדינת ישראל כמדינה יהודית זו הצהרה מוטעית. ראוי למפלגת העבודה, שבכל זאת יש לה מורשת כלשהי בהקמת המדינה והנהגתה - להחליף את שומר זכות השתיקה מפרשת העמותות במישהו שלפחות ינאם כמו מנהיג, יפסיק להתרפס בראיונות בתקשורת הזרה, ולא ינסה לשלול את זהותה של המדינה ולהטעות עם החלפת שמה של המפלגה.
אם אפשר לתת עצה אחת למחנה הציוני זה שכבר אחרי הבחירות היה ראוי שיחזור להיות מפלגת העבודה, וינפה מתוכו את המחנה האנטי ציוני, אם כי ברור כי יתקשו לבצע זאת על רקע כמות הסוסים הטרויאנים שנמצאים בתוך סיעת העבודה בכנסת.
אז נשאר להפתיע להקסים ולרגש אותנו עם מועמד חדש ליו"ר העבודה. נכון הוא יהיה התשיעי תוך עשר שנים אבל - דחילק - כל דבר הרי עדיף על היוצמעך הנוכחי. ואל תהיו עצובים בשבילו יש לו משרד עורכי דין שעושק את הציבור בשכר טירחה מופקע וגם וילה ורכוש נוסף בשווי עשרות מליוני שקלים. יוצמעך - אבל בבועה הייחוס עושה את שלו.
חזרה לשאלה הבוערת - מי יהיה יו"ר העבודה הבא? כמה מאמרים גרסו שהוא צריך להיות איש בטחוני בכיר. אחרים גרסו שצריך לתת את הבכורה לכותב 'גרה בשינקין' עם מפלגתו הדיקטטורית מכיוון שהמצב הולך ומסתבך, מסתבך והולך.
כאן המקום לספר שאחרי הכנסת ה-20 היא הכנסת הנוכחית מתחייב הדיקטטור ביש עתיד לערוך בחירות לראשות המפלגה. יתכן שדרך לחמוק מכך תהיה לחבור למפלגה אחרת וכך לקבוע בלי בחירות פנימיות מי ינהיג.
אבל חוקת העבודה עוד כוללת בחירות פנימיות וכך בעוד שנה מהיום יצטרך בוז'י להיפרד מהתואר ואולי גם להיות היו"ר הראשון והאחרון של המחנה הציוני כשהמפלגה תתעשת ותחזיר לעצמה את שמה ההיסטורי.
קיימת כמובן האפשרות שהמזגזגת הבלתי נלאית תראה שעת כושר, וגברת רוטציה תנסה להשתלט ולהחריב את מפלגה מספר 4. היא כבר הוכיחה שאין דבר העומד בפני המימון הזר שהיא מקבלת, הרי זו הסיבה שצורפה מלכתחילה. מול הציפורה המשקרת לבוחריה יעמוד בודאי העסקן ההסתדרותי איתן כבל - שכשל במאבקו לסלול דרכו לצמרת דרך כסא יו"ר ההסתדרות, שהוא משום מה עוד מעוז שמאל מימי מפא"י שקשור לטבור העבודה בשיטה אנטי דמוקרטית בעליל.
אז יש לנו כבר 4 מועמדים פוטנציאליים: יצחק הרצוג עצמו, ציפי לבני, איתן כבל, שלי יחימוביץ' (צפו לעוד בליץ תקשורתי סמוך למועד). אליהם אולי ישוב גם אמן האשליות שגם הוא ניצל את ההסתדרות למקפצה אישית ושר הסביבה הכושל עמיר פרץ ונראה שגם איזה איש צבא בכיר אולי ינסה את מזלו ככוכב מונחת, על תקן העמי איילון / מתן וילנאי למיניהם. כנראה אחד מ"ראשי מערכת הבטחון" שהחליטו בהעדר הצלחה בעסקים, וכמובן כמובן מתוך דאגה עמוקה וכו', לבחוש לעצמם לפחות משכורת ופנסיית ח"כ בסיבוב הבא.
אם כן קרב התרנגולים בעבודה צפוי להיות מחזה שאפילו המצביעים הטבעוניים לא ירצו להפסיד. אין דבר יותר גרוע מאנטי קליימקס ולכן אם בכל זאת יחליטו שם להתבסתן מראש עם נער הבר-מצוה שצועק ברעידות קול 'מאפך תגידו מאפך!' ויורה את ידו כמו קפצונים לכל עבר בתור הג'סטה המנהיגותית - הרי שלהערכתי נזכה לראות כמה וכמה מ'צמרת המחנה הציוני' או 'צמרת העבודה' חיש מהר ובלי סנטימנטים כלל מחליפים את האבודה מכורתם במקום 2 אצל לפיד, כחלון - בתקוה להיות שם הבא בתור אחרי היו"ר.
הוספת תגובה על "מי יחליף את הרצוג בראשות העבודה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה