1. זיהום - זיהום של גז טבעי וסולר מאוד דומה. אל תוטעה מהפירסומות של יזמי הגז או מצירוף "טבעי" לגז... בסופו של דבר שורפים מולקולות דומות, ונפלט פחמן דו-חמצני לאוויר. בסולר יש קצת יותר נלווים. יש אף טענות שבחישובים מסויימים סולר עדיף על גז טבעי -
http://www.usatoday.com/story/news/nation/2014/02/13/natural-gas-leaks-methane-beyond-epa-estimates/5452829/
אך ההפרשים אינם גדולים - גם המצדדים הגדולים בגז טבעי מראים כ20% שיפור (וזה debatable) בפליטות. אתה עדיין נשאר עם ה80% (במקרה הטוב) - זה לא שינוי של סדר גודל. בהקשר הישראלי - אם אכן ישתמשו בגז הטבעי לתעשייה עתירת אנרגיה שיעור הפליטות יגדל (בשל התעשייה החדשה הנוספת) - אך במידה מסויימת (אם זה לא ממש ליד מגורים) - זה "דופק את כל העולם" - ולא פה (בכל הקשור לפליטות פחמן, בסופו של דבר האפקט הוא גלובאלי ולא מקומי).
2. גם גז טבעי מיובא (LNG, CNG או צינור) הינו תחליפי למקומי. לגבי המחיר (בהתעלם ממיסוי מקומי) - אכן גז טבעי זול יותר מסולר - אך זה כי הוא מוצר נחות. מדוע נחות? כי מאוד מאוד קשה לשנע גז טבעי. הפיכתו לLNG יקרה. השארתו כגז - מחייבת הולכה בצינורות לכל מקום. ואי אפשר לאגור אותו בקלות (קרי המקבילה של מיכל דלק) - אז האגירה היא בעצם בcapacity של הצינורות וקצב השאיבה.
3. אטום - דווקא אין בעיה גדולה של חומרי גלם (גם לא צריך הרבה...), ויש בישראל ידע טכני. יש דווקא סיכוי סביר שחברת החשמל תקים תחנת כוח גרעינית בעשור וחצי הקרובים (זה כתוכנות). סולארי - תתפלא זה דווקא מתקרב לgrid parity (עלות ייצור כדאית לעומת האלטרנטיבה) - הבעיה היא שזה מתאים רק כשיעור מהפקה כי זה מפיק רק ביום (אז יש בעיית אגירה ללילה - ואגירת אנרגיה זה עניין ללא פתרון טוב (למעשה - הפתרון הטוב הוא סולר ופחם - אשר באופן טבעי אוגרים). דווקא זה לא צורך שטח ענק - שיעור השטח של כדה"א (או של ישראל) הנדרש לכיסוי בפאנלים איננו גדול (ואם אתה שם את הפאנלים על גגות מבנים - זה בכלל לא תוספת). הבעיה בסולארי היא עלות, וזמינות רק ביום. רוח - אפשר לייצר שבריר (יש התקדמויות בתחום) - יש כמה אתרים רלוונטיים - אך לא יותר משבריר.
4. האלטרנטיבות הקונבנציונאליות לגז טבעי הם סולר ומזוט (הדומים במאפייניהם לגז טבעי, אך קלים לשינוע), גז טבעי מיובא, ופחם. והם כולם "מתאימים".
5. על קרטל אופ"ק בוודאי ששמעתי. בשנות ה-70 הוא היה אפקטיבי בשליטה על הsupply side. בשנות ה-80 פחות - כי המדינות באופ"ק רימו אחת את השניה (ייצרו יותר מהquota של כל אחד). והיום? כמעט ולא אפקטיבים - מכיוון שהshare של non-opec ובפרט גם מקורות לא קונבנציונאליים (shale) לנפט די עיקרה את היכולת של OPEC לשלוט בsupply side.
אבל - גם בשיא כוחה של OPEC - כוחה היה מוגבל להשפעה על המחיר העולמי - אך היה מחיר עולמי בודד (עד כדי עלויות שינוע, לא גדולות, וכן הבדלים בסוגי הנפט (texas sweet, Brent וכולי - הנבדלים ביניהם בהרכבם (אחרי זיקוק - אותו דבר - אך תהליך הזיקוק מעט שונה, ויש גורמים מזהמים שונים שצריך לפלטר)) . לא היה מחיר שונה מהותית באזורים שונים. נפט - הוא בר שינוע. אם מדינת OPEC מכרה למדינה מסויימת, אותה מדינה יכלה למכור הלאה. או צרכנים באותה מדינה יכלו. בשיא החרם על ישראל - תמיד מצאו דרכים להגיע לנפט - כי תמיד ניתן לקנות ממישהו שקנה ממישהו.
במובן הזה - נפט (וכן פחם) - הינם שוק גלובאלי עם מחיר בודד הנקבע באופן משוכלל יחסית (גם כאשר יש קרטל אצל חלק מהמקורות).
הוספת תגובה על "הביטחון-על הפנים, התיירות-ציון אפס, הגז-לטייקונים, התרבות-למירי רגב"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה