מוסר משמעו אי פגיעה בזולת.

התחייבות למוסריות, כמו לא להרוג ולא לגרום להרג במישרין או בעקיפין, זאת החלטה אישית, שכל אדם יכול לקבל על עצמו, אבל היא משפיעה על המוני ייצורים אחרים. המון ייצורים יוצאים נשכרים מהתחייבות אישית כזאת. 

אף אחד לא חי בתוך בועה.

אף אדם לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי.

להחלטות הערכיות שלנו יש השלכות רחוקות ובהיקף עצום. 

המאמר לא נמצא ברשת (לא מצאתי) -- אולי תהיה מוכן לסרוק כדי שנוכל לקרוא?

אכילת בשר היא לא חיונית לחיים. אפשר בהחלט לטעון טיעונים מבוססים שהיא לא מוסרית, לא בריאה, לא אסתטית ופוגעת באיכות הסביבה. על מנת לפתח גישה מציאותית, צריכים להתבונן בעובדות שהן לפעמים לא נוחות ולא נעימות. 

גישה מציאותית היא גם הגישה הנבונה והחומלת ביותר.

דיאטת השלום העולמי

חמלה אוניברסלית

צטט: חנה וייס 2015-06-26 20:11:27

מוסר משמעו אי פגיעה בזולת.

 

אף אחד לא חי בתוך בועה.

אף אדם לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי.

להחלטות הערכיות שלנו יש השלכות רחוקות ובהיקף עצום. 

גישה מציאותית היא גם הגישה הנבונה והחומלת ביותר.

 

גישה מציאותית אינה דווקא חומלת, ודאי לא "החומלת ביותר". אפילו אכילת במבה אינה מעשה מוסרי. תכליתם של התירס והבוטנים, גם אם כל העולם אוכל אותם, אינה להיות מאכל. 

תפוח, אבטיח או ענב, בדיוק כמו תרנגולת, לא קיימים בעולם כדי שיאכלו אותם. הפרי קיים כדי לשמש מזון לגרעין שנמצא בתוכו כשהוא נופל לקרקע ובדרך פלא יוצר סביב הגרעין את הרקב המדויק הדרוש לתחילת חיים. 

להיות הומוספיאנס צייד לקט זה לא פחות מוסרי מאשר להיות כבש. מי שמוצא בשטח אורגניזם המעורר את חשקו ללעוס, למעט קניבליזם, רשאי למלא את כרסו בכל חומר שיחפוץ ולדעת שהוא מוסרי.

הומוספיאנס חקלאי, לעומת זאת, שמגדל אורגניזמים לצורך אכילתם, אינו יכול להיות מוסרי אבל זו דרכו היחידה להיות מציאותי.

אבסולוטיזם מוסרי הוא בור טיפשים. זה תמיד היה ככה. היהדות, הבודהיזם או הטבעוניזם.

אף על פי כן, על אף ששיטת הפצתו של המוסר הטבעוני ממש זהה להפצת חומר דתי, קל מאוד להזדהות אם אדם שמתקשה לראות אדם אחר אוכל פיתה עם שאוורמה,. קל להאמין שהמראה כואב לו, מה שקשה להגיד על דתי שטוען שכואב לו לראות אישה בכתפיים חשופות.

צטט: מלחהארץ0 2015-06-27 16:17:25

אבסולוטיזם מוסרי הוא בור טיפשים. זה תמיד היה ככה. היהדות, הבודהיזם או הטבעוניזם. 

חבל שלא כללת במסגרת זו גם את הדאדאיזם. רלוונטי באותה המידה

צטט: מלחהארץ0 2015-06-27 16:04:58

צטט: חנה וייס 2015-06-26 20:11:27

מוסר משמעו אי פגיעה בזולת.

 

אף אחד לא חי בתוך בועה.

אף אדם לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי.

להחלטות הערכיות שלנו יש השלכות רחוקות ובהיקף עצום. 

גישה מציאותית היא גם הגישה הנבונה והחומלת ביותר.

 

גישה מציאותית אינה דווקא חומלת, ודאי לא "החומלת ביותר". אפילו אכילת במבה אינה מעשה מוסרי. תכליתם של התירס והבוטנים, גם אם כל העולם אוכל אותם, אינה להיות מאכל. 

תפוח, אבטיח או ענב, בדיוק כמו תרנגולת, לא קיימים בעולם כדי שיאכלו אותם. הפרי קיים כדי לשמש מזון לגרעין שנמצא בתוכו כשהוא נופל לקרקע ובדרך פלא יוצר סביב הגרעין את הרקב המדויק הדרוש לתחילת חיים. 

להיות הומוספיאנס צייד לקט זה לא פחות מוסרי מאשר להיות כבש. מי שמוצא בשטח אורגניזם המעורר את חשקו ללעוס, למעט קניבליזם, רשאי למלא את כרסו בכל חומר שיחפוץ ולדעת שהוא מוסרי.

הומוספיאנס חקלאי, לעומת זאת, שמגדל אורגניזמים לצורך אכילתם, אינו יכול להיות מוסרי אבל זו דרכו היחידה להיות מציאותי.

ממש לא נכון....

מרבית הפירות כן נועדו להאכל (וזו הסיבה שהם טעימים וראויים למאכל) כאשר

הפצת הזרעים נועדה להתבצע בעזרת מערכת העיכול שתפריש אותם הרחק מעץ המקור.

צטט: מלחהארץ0 2015-06-27 16:04:58

 להיות הומוספיאנס צייד לקט זה לא פחות מוסרי מאשר להיות כבש. מי שמוצא בשטח אורגניזם המעורר את חשקו ללעוס, למעט קניבליזם, רשאי למלא את כרסו בכל חומר שיחפוץ ולדעת שהוא מוסרי.

החלק המודגש מעניין אותי. מילא שהכלל עצמו מוצע כאקסיומה, אבל לחריג הנ"ל בוודאי יש בסיס כלשהו, נכון?

צטט: מלחהארץ0 2015-06-27 16:23:12

אבסולוטיזם מוסרי הוא בור טיפשים. זה תמיד היה ככה. היהדות, הבודהיזם או הטבעוניזם.

אף על פי כן, על אף ששיטת הפצתו של המוסר הטבעוני ממש זהה להפצת חומר דתי, קל מאוד להזדהות אם אדם שמתקשה לראות אדם אחר אוכל פיתה עם שאוורמה,. קל להאמין שהמראה כואב לו, מה שקשה להגיד על דתי שטוען שכואב לו לראות אישה בכתפיים חשופות.

אני שמחה שאתה נוקט עמדה נגד האבסולוטיזם.

"...יש טוב ויש רע ואין טוב ואין רע."

הבעיה היא שאנחנו צריכים להבחין מה זה מה.

אילו היינו מבחינים באופן ברור יותר, הרבה עוולות לא היו קורים בכלל.

הנזירים הטיבטים עושים מדיטציה על כיעור הגוף בכלל ועל כיעור גוף האישה בפרט כדי להפחית תשוקה:

נוזלי הגוף - רוק, קיא, זיעה, צואה, שתן, שעווה, סמרק, ליחה, דם, מוגלה

חלקי הגוף - מעיים, לשון, ריאה, כבד, שערות, פי טבעת וכו' -- החלקים בנפרד לא מושכים במיוחד...

ריחות...

חשוב לזהות את התשוקה, את ההשלכה החיובית, בתור בעיה, בתור גורם להמון צרות וסבל:

בגידה, חוסר סיפוק וכמיהה וגעגועים ותסכול בהווה, אונס, גילוי עריות, פדופיליה.

תפיסת אדם כחפץ, כאובייקט, כמושא של תשוקה ביחס לֹ"אני" עלולה להיות בעייתית לא פחות מתפיסת אדם כחפץ, כאובייקט, כמושא של שינאה. 

כשלא מקבלים את מה שרוצים, הכעס מיד ניצת; הסיבה המיידית לכעס היא כמיהה, תשוקה, היקשרות. 

כך שהסיבות להפחית תשוקה הן סיבות טובות והגיוניות ומציאותיות.

חילונים בדרך כלל לא מקדישים דקת מחשבה לנושא התשוקה.

הם אפילו מתייגים תשוקה כדבר "טוב". 

לפחות דתיים לומדים ומתרגלים ומפנימים שתשוקה מהווה בעיה כלשהי.

כנ''ל תשוקה לאוכל. צום זה דבר חיובי כי הצום מפחית תשוקה לאוכל, כנ''ל צום חלקי, כמו שמירת כשרות בפסח. 

כפי שלובסאנג סאנגיי הסביר, הדת היא טובה: אהבה, חמלה, נדיבות, סבלנות וכו'

לגבי דתייזם, הוא אמר: "כולנו צריכים להילחם נגד זה."

ההבדל בין שימוש בתקשורת לקידום דיאלוג לשלום ומוסר וחמלה ואחריות אוניברסלית וזכויות אדם ואי אלימות לבין שימוש בתשקורת להסתה הוא הבדל עצום ומשמעותי. 

הטכנולוגיה היא לא טובה או רעה.

רק תודעת האדם המבחינה בין טוב ורע יכולה לעשות שימוש בונה ומועיל ותורם בכלים שעומדים לרשותנו.

לאור פעילותך כאן בקפה, בוודאי תסכים איתי. 

צטט: מלחהארץ0 2015-06-27 16:04:58

צטט: חנה וייס 2015-06-26 20:11:27

מוסר משמעו אי פגיעה בזולת.

 

אף אחד לא חי בתוך בועה.

אף אדם לא קיים באופן עצמאי ובלתי תלוי.

להחלטות הערכיות שלנו יש השלכות רחוקות ובהיקף עצום. 

גישה מציאותית היא גם הגישה הנבונה והחומלת ביותר.

 

גישה מציאותית אינה דווקא חומלת, ודאי לא "החומלת ביותר". 

 

גישה מציאותית תופסת שכולנו קשורים זה לזה, שאושרו של אחד תלוי באושר של כולם וההפך. לכן, גישה מציאותית היא גם גישה חומלת ואכן גם החומלת ביותר. 

גישה לא מציאותית תופסת את ה"אני" כמרכז העולם ולכן "מותר לי לעשות מה שבא לי" על חשבון כולם. לדוגמה, מלכים ודיקטטורים שנהגו כך בעבר מצאו את עצמם, לאחר זמן, נרדפים על ידי עמם.

גישה מציאותית תופסת שלאושר יש סיבות וגורמים ושלסבל יש סיבות לגורמים, לכן ההתנהגות שתבוא בעקבות גישה מציאותית בהכרח תהיה גם חומלת.

(שמה גם פה, כי זה מתאים.)

כלב מנסה להציל דגים גוססים, מתיז עליהם מים:

http://www.youtube.com/watch?v=Mx_X6hmhwrs

הכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות החיים / פרופ' אבשלום אליצור

צטט: yang9600 2015-06-27 20:37:45

 

מרבית הפירות כן נועדו להאכל (וזו הסיבה שהם טעימים וראויים למאכל) כאשר

הפצת הזרעים נועדה להתבצע בעזרת מערכת העיכול שתפריש אותם הרחק מעץ המקור.

ישנם זרעים שהסתגלו ופיתחו עמידות בתהליך העיכול של בעלי חיים.  אף על פי כן, רוב הצמחים משגשגים כשהם מצליחים לשמור עצמם רחוק מקיבתם של בעלי החיים. (ראה סברס). אם הדברים לא היו כך, לא היו צמחים בעולם צמחים צורבים, לא היו צמחים רעילים ובעיקר, לא היה קוצים. קוצים!

הסוכר בפרי אשר הופך אותו טעים לחיך הקופי אינו נועד לקופים אלא לטובת הגרעין הממתין בתוכו. אף על פי כן, בליקוט פרות וגרעינים, בדיוק כמו בציד, לא יכולה להיות בעיה מוסרית. מתגברים על הקוצים וזוללים פירות, מערימים על בעלי החיים וזוללים בשר.

חברה חקלאית לא יכולה להיות מוסרית כיון שעליה להיות מציאותית. ללא מדרג ערכי כלשהו של האורגניזמים (הסולם הפילוגנטי למשל), גם מציאותיים נתקשה להיות. 

צטט: chenisimo 2015-06-27 21:04:38

צטט: מלחהארץ0 2015-06-27 16:04:58

 להיות הומוספיאנס צייד לקט זה לא פחות מוסרי מאשר להיות כבש. מי שמוצא בשטח אורגניזם המעורר את חשקו ללעוס, למעט קניבליזם, רשאי למלא את כרסו בכל חומר שיחפוץ ולדעת שהוא מוסרי.

 

החלק המודגש מעניין אותי. מילא שהכלל עצמו מוצע כאקסיומה, אבל לחריג הנ"ל בוודאי יש בסיס כלשהו, נכון?

 

אם, בטרם הארוחה, מעיינים בסולם ההתפתחות הפילוגנטי ולפיו שופטים את כשירות החומרים בצלחת, איננו זקוקים למחשבה כדי לפסול אפשרות של בשר אדם, לגביו אין ויכוח שהוא בראש הסולם.

אם לא מעיינים בסולם הזה, אם לא מדובר במוצר חקלאי, לאחר ברור הסכנה שבקניבליזם עם רופא, אין סיבה להימנע מכלום.

הטבעונות אינה "דת" אלא יותר השקפת חיים, כיון שהיא הרבה יותר מאשר הגבלות וטעם בסוגי מזון שונים, ואינה מכילה את כל המאפיינים של דת.

היא גם אינה בדיוק "תופעה" כי תופעות מטבען פעמים רבות חולפות. מעטים הטבעונים שחזרו לאכול בעלי חיים, יש אך באמת מתי מעט.

לא רואה זאת כ"הגבלה עצמית" אלא יותר כהשקפה.

מי שהשקפת חייו השתנתה אינה רואה יותר את בעלי החיים כאוכל או סוג מזון אלא כמשהו אחר לגמרי (שאינו מעורר תיאבון אלא להיפך), אלא כיצורים חיים כמותו על הכדור הזה.

הוא גם אינו רואה עצמו "גזע עליון" עליהם, הזכות "לסווגם" שמורה ל"מי שיושב למעלה" ובטח לא לגזע זה או אחר של בעלי חיים ולו הם האדם.

וכיון שכך ממילא זו מפסיקה להיות הגבלה עבורו, כיון שאינו רוצה בזה יותר.

מי שנוהג לראות בהם מזון ותומך בכך בתעשיות המנצלות אותם, אינו בדיוק יכול לראות זאת "כזכותו", שכן זה על חשבון מישהו אחר. כן "מישהו" שחיים בו ובעל חישה ויכולת לסבול לאהוב ולהרגיש בדיוק כאדם.

בדיוק כמו שבעבר בימים שעברו ראו השכבה השלטת את האריסים והעבדים כ"זכותם".

ולסופו של עניין:

זכות כידוע אינה נלקחת בכוח הזרוע, בכפיה -  אלא ניתנת, וכיון שכך לגבי הדברים האמורים כאן - הם בודאי אינם זכות.