יש דרך אגב די והותר מורים - ישראל במקום טוב באמצע בממוצע מורים / תלמידים.

אני גם לא סבור שיש בעיה אמיתית בממלכתי ובממלכתי-דתי (בממלכתי-ערבי ובחרדי - יש) של מספר כיתות. וגם אם יש - מבנים טרומיים זה עניין די זול היום.

הבעיה היא שהמורים עצלנים, לא יעילים, שחוקים, ובעלי שכר גבוה מדי.

1. יש לפטר לאלתר את כל העציצים השחוקים שלא עושים כמעט מאום במקרה הטוב.

2.  יש להוריד באופן חד את השכר וה"זכויות" של מורים ותיקים. שכר ו"זכויות" יש לקבוע על פי איכות - לא על פי ותק. כנראה שבופן טיפוסי השכר צריך לעלות ב5-6 שנים הראשונות כתור מורה, אך מורה עם 25-35 שנות ותק אינו עדיף בשום פרמטר ממורה עם 10.

3. יש להגדיל את השכר של מורים צעירים (אשר נמוך מדי!) - בין השאר זה יכניס גורמים איכותיים למקצוע. היום - נכנסים מעט אידיאליסטים (ובעלי איכות) והרבה מורים לא איכותיים אשר מחפשים "משרת הורה(אם)" בה הם יכולים להיות עציץ ולשתות קפה בחדר מורים מספר שעות בים תוך התרכלות עם עמיתיהם.

4. יש לחייב את המורים הקיימים בעבודה בהיקף נאות. להגיע ב8 בבוקר. ללכת הבייתה בחמש. רצוי לעבור למתכונת של 5 ימים בשבוע.

5. יש להפסיק את הפניית עודף המשאבים הקיצוני לחינוך ה"מיוחד" - אשר פוגע ברגיל. יש להכיר בכך שאין להשקיע good money after bad money - התשואה על ההשקעה שם נמוכה מאוד. לעומת זאת יש להשקיע יותר במחוננים

על כל 15.2 תלמידים בישראל יש "מורה" (במרכאות - כיוון שזה כולל עציצים). עם יחס של 15.2 תלמידים-מורים (לא במרכאות) - ניתן גם לקיים כיתות של 20 תלמידים במתכונת לימודי יום מלא (9-5) - וגם אז המורה ילמד פרונטלית רק 75% מהזמן.

ה-OECD: ההשקעה בחינוך דלה, נסיגה באקדמיה

הכיתות בחינוך היסודי בישראל – הצפופות ביותר ב-OECD

ישראל משקיעה פחות בחינוך לתלמיד משאר מדינות ה-OECD

תגיד לי אדון ליפסטיק - מניין את שואב את הנתונים שלך, מפרבדה?

צטט: מזל וברכה 2015-06-30 11:50:59

ה-OECD: ההשקעה בחינוך דלה, נסיגה באקדמיה

 

הכיתות בחינוך היסודי בישראל – הצפופות ביותר ב-OECD

 

 

ישראל משקיעה פחות בחינוך לתלמיד משאר מדינות ה-OECD

 

 

תגיד לי אדון ליפסטיק - מניין את שואב את הנתונים שלך, מפרבדה?

 

דווקא לא. ראי למשל פרסום מהיום -

http://www.themarker.com/news/education/1.2671550

הספק המנקר הזה מתעורר לנוכח השוואה נוספת שעורך OECD - ההשוואה של יחס מורה־תלמיד. בעוד שישראל היא שנייה בעולם המפותח במספר התלמידים בכיתה, מתברר שהיא ממוקמת בדיוק בממוצע OECD בנוגע למספר התלמידים למורה. בישראל יש 15.2 מורים לכל תלמיד, לעומת ממוצע של 15.3 במדינות המפותחות.

אך זה נתון שידוע לי ולעוסקים במלאכה לא מהיום. הכיתות אכן צפופות (לא בכל מקום (למשל החינוך הכפרי - פחות), אך במקומות רבים). אך ההשקעה בחינוך, כספית, איננה נמוכה. גם אין מחסור במורים. מה שכן יש - הוא ניהול קלוקל ובלתי יעיל של המערכת. זה מתחיל בתקורות גבוהות ברמת המטה במשרד החינוך, ממשיך דרך מערך מפקחים מנופח (אחד הגדולים בעולם - וממש לא יעיל), וממשיך דרך מערכת יחסי העבודה הקלוקלת של ה"מורים". ואני אומר "מורה" במרכאות שכן לא כל מי שמחזיק משרת "מורה" הוא אכן מורה שמבצע אותה בפועל.

יש הרבה לשפר במערכת החינוך הישראלי. אבל זה לא שאלה של תקציב (או לפחות זה לא הissue העיקרי) - אלא יותר עניין של ניהול קלוקל וגרוע של כלל המערכת.

הנתון של 15.2 תלמידים למורה - הוא נתון אמיתי. בניהול אופטימלי (קרי - כיתות הומוגניות בגודלן, הקצאה יעילה של עובדים) - זה היה יכול להוביל לכיתות של 20 ילדים במתכונת יום-מלא - וזאת אם המורים היו עושים רק 75% פרונטלי. עקרונית הנתון האמיתי אף יותר נמוך מ15.2 - שכן יש עובדים רבים במערכת ההוראה (מפקחים, תקורות במשרד החינוך) שהיה ניתן להפנות להוראה.

הבעיה? בצורה של ניהול המערכת הנוכחית, 15.2 תלמידים למורה מוביל לכיתות של 35-40 תלמידים בישובים רבים. וזה בעיה של ניהול קלוקל וחוסר ניצול משאבים - שקיימים דווקא.

צטט: מזל וברכה 2015-06-30 11:50:59

ה-OECD: ההשקעה בחינוך דלה, נסיגה באקדמיה

 

הכיתות בחינוך היסודי בישראל – הצפופות ביותר ב-OECD

 

 

ישראל משקיעה פחות בחינוך לתלמיד משאר מדינות ה-OECD

 

 

תגיד לי אדון ליפסטיק - מניין את שואב את הנתונים שלך, מפרבדה?

 

מ&ב את מאמינה לכל מה שכתוב בעיתון? והOECD מאין לדעתך שואב נתונים? מהישראבלוף כשאנחנו קונים אנו משלמים בקמצנות כשאנו רוצים לקבל אנו מלכי הנפחים.

נניח ונשלם למורים שכר כמו לעובדי הנמלים (באמת מגיע להם אפילו יותר!!) או לבטלנים של צבא הקבע (למעט לוחמים, טייסים וימאים) אזי פתאום ההוצאה לחינוך תהיה גבוהה מאשר בפינלנד. האם ע"י זאת נשיג משהו?

כל מערכת החינוך חייבת לעבור רביזיה, יש לבטל את כל ההתחכמויות ולאפשר חינוך ממלכתי בלבד, מי שרוצה קצת אידישקייט יוציא כסף מכיסו וילמד בחוגים אחה"צ.

כתור מדד אצבע לחוסר יעילות - מספיק לבקר בחדר מורים טיפוסי בבית-ספר במהלך שעות הלימודים (לא בהפסקה). שיעור שותי הקפה המרכלים הינו גבוה ביותר (ולא - הם לא ממש עובדים (למשל בדיקת עבודות, הכנת מערכי שיעור, וכולי). כמובן שעל כל מרכל בחדר המורים ישנם גם מורי-עציץ (שיושבים בבית באופן כמעט תמידי מכיוון שהמנהלים לא רוצים שהם יעשו משהו פרונטלי בכלל) וכן מורים שיש להם חלון שעות גדול מספיק (או יום) כך שהם בביתם.

במדינות בהם המערכת יעילה - המורים מופיעים לעבודה כמו כל עובד אחר. עובדים יום מלא. ככל שיש להם "חלון" והם יושבים בחדר-מורים (או בחדרונם הפרטי) - הם לא מרכלים אלא עובדים.

בישראל? כמות הלהג והפטפטת ששומעים בכניסה לחדר מורים - מספר את כל הסיפור. ואין לצפות שמורה בטלן יעביר אתוס של עבודה לתלמידיו.

יאללה - תמשיכו עם העדריות. מתאים לכם.

צטט: lepxii 2015-06-30 12:26:19

כתור מדד אצבע לחוסר יעילות - מספיק לבקר בחדר מורים טיפוסי בבית-ספר במהלך שעות הלימודים (לא בהפסקה). שיעור שותי הקפה המרכלים הינו גבוה ביותר (ולא - הם לא ממש עובדים (למשל בדיקת עבודות, הכנת מערכי שיעור, וכולי). כמובן שעל כל מרכל בחדר המורים ישנם גם מורי-עציץ (שיושבים בבית באופן כמעט תמידי מכיוון שהמנהלים לא רוצים שהם יעשו משהו פרונטלי בכלל) וכן מורים שיש להם חלון שעות גדול מספיק (או יום) כך שהם בביתם.

 

במדינות בהם המערכת יעילה - המורים מופיעים לעבודה כמו כל עובד אחר. עובדים יום מלא. ככל שיש להם "חלון" והם יושבים בחדר-מורים (או בחדרונם הפרטי) - הם לא מרכלים אלא עובדים.

 

בישראל? כמות הלהג והפטפטת ששומעים בכניסה לחדר מורים - מספר את כל הסיפור. ואין לצפות שמורה בטלן יעביר אתוס של עבודה לתלמידיו.

למורים יש שעות פנויות בגלל חוסר יעילות של תכנון המערכת. והם רשאים לרכל לאכול ואיני מבין כיצד אתה קובע שהם אינם יעילים? נהפוך הוא האשמה במנהל שאינו מנצל את המורים.

מצד שני מסכים עמך שהמורים צריכים לעבוד 8 שעות ליום מ 8-16 ולהשתכר שכר בהתאם. כך עובדים בגרמניה צרפת ובלגיה והתלמידים מכינים שיעורים ומי שזקוק מקבל שיעורי עזר.

חוסר היעילות אצלנו בגלל הוספת חטיבת הביניים שמבזבזת משאבים ושורפת סתם כך שתי שנות לימוד.

צטט: השכן ממול 2015-07-01 10:17:20

 בחינוך הדתי (ממ"ד וחרדי) הכיתות קטנות בהרבה ואין בעיות כאלו.

וכמובן שגם בשטחים הכבושים הכיתות הרבה יותר קטנות מה שמן הסתם מעוות את הממוצעים - אבל זה בסדר. מה שלא רוצים לראות לא רואים.

הכיתות קטנות גם ביישובים קטנים בשרון, מרכז, שפלה, הגליל, והנגב. זה דרך אגב, נובע ממספר תלמידים נמוך פר שכבה. כאשר יש לך שכבה של 20 תלמידים, או של 50 (שיתפצלו ל2 כיתות) - אז אתה פחות יכול לדחוס אותם כסרדינים. לעומת זאת בבתי ספר הגדולים יותר (בערים, בעיקר) - כשייש לך 200, 400, או 600 תלמידים בשכבה - אפשר לפתוח בדיוק את מספר הכיתות שיוצר יחס של פחות מ1:40.

(בבתי ספר קטנים יש גם עניין עם מספר קשיח יחסית של כיתות בנויות ומורים - הבית ספר מתוכנן בבנייה למקסימום שהיה בו בעבר. ומורים (בפרט קבועים!) לא מפטרים/מניידים כל-כך מהר. אז אם היה בבית-ספר 500 תלמידים לפני 5 שנים, והיום יש 300 - הוא עדיין לעיתים קרובות עם תקני מורים שמתאימים לקרוב ל500. במגזרים שגדלים (ערבים - חרדים) - זה פחות issue פשוט כי בתי הספר בהתרחבות ואין ממש בתי-ספר שמספר התלמידים בהם יורד - ולכן שם יש יותר צפיפות).

זהו עוד סימפטום לניהול רקוב של המערכת - וזה ממש לא הסימפטום הגרוע מביניהם מבחינת רקיבות.

בהקשר זה - דווקא אין כל-כך הבדל בין התנחלות ביו"ש למושב במקום אחר. אם את אותה לחפש הבדלים, גברת מזל, תבחני את תקציבי הבינוי ואפסקטים אחרים.

צטט: lepxii 2015-07-01 11:56:05

הכיתות קטנות גם ביישובים קטנים בשרון, מרכז, שפלה, הגליל, והנגב. זה דרך אגב, נובע ממספר תלמידים נמוך פר שכבה. כאשר יש לך שכבה של 20 תלמידים, או של 50 (שיתפצלו ל2 כיתות) - אז אתה פחות יכול לדחוס אותם כסרדינים. לעומת זאת בבתי ספר הגדולים יותר (בערים, בעיקר) - כשייש לך 200, 400, או 600 תלמידים בשכבה - אפשר לפתוח בדיוק את מספר הכיתות שיוצר יחס של פחות מ1:40.

(בבתי ספר קטנים יש גם עניין עם מספר קשיח יחסית של כיתות בנויות ומורים - הבית ספר מתוכנן בבנייה למקסימום שהיה בו בעבר. ומורים (בפרט קבועים!) לא מפטרים/מניידים כל-כך מהר. אז אם היה בבית-ספר 500 תלמידים לפני 5 שנים, והיום יש 300 - הוא עדיין לעיתים קרובות עם תקני מורים שמתאימים לקרוב ל500. במגזרים שגדלים (ערבים - חרדים) - זה פחות issue פשוט כי בתי הספר בהתרחבות ואין ממש בתי-ספר שמספר התלמידים בהם יורד - ולכן שם יש יותר צפיפות).

 

זהו עוד סימפטום לניהול רקוב של המערכת - וזה ממש לא הסימפטום הגרוע מביניהם מבחינת רקיבות.

 

בהקשר זה - דווקא אין כל-כך הבדל בין התנחלות ביו"ש למושב במקום אחר. אם את אותה לחפש הבדלים, גברת מזל, תבחני את תקציבי הבינוי ואפסקטים אחרים.

 

 

ביישובים הקטנים יש הסעות ליישובים הגדולים או לבתי ספר של המועצות האזוריות עם כיתות גדולות.