מה טיבו של הפסטיבל סביב ההתאבדות של תנ"צ ברכה ?
נראה כמו טירוף חושים מוחלט. לפתע פתאום הוא הפך גיבור שהקריב את חייו למען המדינה. פתאום סופדים לו וששים לנחם. פתאום מחפשים אשמים במותו, כאילו היה מדובר פה בנער תמים שנקלע לחרם גדול בפייסבוק או נערה שנקלעה למצוקה. אייל גפן, סתם מקרה שיש בשרוול בשלוף, כתב שם בפייס שהרב פינטו עצמו ירה לו בלב.
אז אני קורא לכל מי שמחשבתו משתוללת מצער להתיישב, ולא לאבד את דעתו אחר מיטת זה שכנראה איבד עצמו לדעת.
קחו פרופורציות.
לא צריך לספוד. לא צריך מנהגי אבלות. למי שההלכה חשובה לו לכתחילה, שיאמץ אותה גם עד סופה.
איני רוצה להוציא את דיבת המת, קצין המשטרה הבכיר שכנראה בחר לירות בעצמו, אבל סביר שהבחירה שלו נועדה לטייח איזה עניין סרוח שישמור על שמו, כמה שאפשר בנסיבות האלה, ועל שמה של המשטרה.
ההתכנסות המהירה של המשטרה והנסיון להפכו לקדוש מעונה אומרים דרשני והיה שווה לחקור מי מהקצונה ידע על כוונתו זאת והרי אנחנו רואים שהפסטיבל מכסה על נקיון זריז שמח"ש כבר עשתה לשמו. הסרחון שאופף את שמי המשטרה, נשאר. אומרים דרשני אבל אין באמת מי שידרוש.
אנחנו רואים לאיזו פשיטת רגל מוסרית הגיעה המשטרה וכל מוסדות השלטון.
בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא....
הוספת תגובה על "על תפיסת ההתאבדות"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה