אני מסכים עם רוח הדברים.

קם אלוף (עד לא מזמן) בצה"ל ועוד מהטובים (יוחנן לוקר - איש צוות אויר). הוא בוודאי מבין בביטחון לא פחות מבוגי יעלון וגם לא פחות מהרמטכ"ל. והוא מציע מהפכה בעיקר בנושא הפנסיות של פורשי צבא הקבע.

ישר קופץ עליו שר הביטחון ואומר שלוקר מהמר על עתידה הבטחוני של ישראל.

לא דובים ולא זבובים.

עניין הפנסיות מגיל ארבעים וכמה חייב להיפסק מיד. זה שוד הקופה הציבורית ועיוות נוראי כלפי שאר העובדים.

ואין מצב שפגיעה בפנסיות שמנות מדי הן פגיעה בבטחון ישראל. מי שטוען כך, שיספר סיפורים לסבתא. אני לא קונה את זה.

הפעם יש ללוקר תמיכה מכמה שרים שהפתיעו אותי לטובה. גם בנט וגם אלקין תומכים מאוד בהצעות של ועדת לוקר. אולי הפעם זה יצליח. הלוואי.

למה מוטיבציה בצבא זה דבר חשוב? מוטיבציה בתעשיה זה לא פחות חשוב. אולי יותר.

חוזקה של מדינה לא נובע מחוזקה הצבאי. כבר מזמן לא. חוזקה של הכלכלה ושל החברה חשובים לפחות כמו חוזק הצבא ולכן נדרשת מוטיבציה להיות בהם ולאו דווקא בצבא.
גם היום בצבא נשארים העקומים והמסכנים. כמובן שלא כולם ופה ושם יש גם טובים - אבל אלו היוצאים מהכלל.
אם אתה לקראת שחרור מהצבא ובטוח ביכולתך - ברוב המקרים לא תישאר בצבא. כי אם אתה טוב, עדיף בחוץ. גם לך וגם למדינה (בעקיפין).

לא יודע מה זה איכות הצבא. הוא גם היום בררה (ליגה ג').

ומה הקשר בין השירות בצבא לפוליטיקאים או מנהלים? - אין שום קשר. 

פוליטיקאי מחורבן או מנהל בכיר מחורבן הוא כזה ללא שום קשר לאם שירת בקבע או לא. הצבא איננו משפר את האנשים.

צבא היום זה לא מה שהיה פעם. היום הטכנולוגיה הוא מרכיב עיקרי בחוזקו של צבא, וזו באה בעיקר מהתעשיות שברובן הן אזרחיות (מחוץ לצבא).

זה די נכון.

 ולמה מהנדס אלקטרוניקה-מחשבים שנשאר בצבא עדיף לישראל מאשר אותו אדם שיוצא ועובד ברפא"ל ועוזר לפתח טילים שישמרו על מדינת ישראל? 

בשעתו למדתי הנדסת אלקטרוניקה בטכניון. נשלחתי ללמוד מטעם ועל חשבון הצבא, כשהייתי לאחר שנת קבע והפכתי למהנדס אלקטרוניקה. בסיום הלימודים חזרתי לשרת (חתמתי על זה המון שנות קבע). עשו ממני מפקד והרבה דברים, אבל כמהנדס אלקטרוניקה לא ממש העסיקו אותי.
אחרי כמה שנים הבנתי את הפרינציפ, התרתי חוזה (זה עלה לי לא מעט) ויצאתי לתעשיה. ומאז אני עושה דברים הרבה יותר משמעותיים.