צטט: שִינשִין 2015-08-10 15:54:22

צטט: יוהידן 2015-08-10 15:06:04

 

רק על רקע הסטריאוטיפ הקדום  והחשוך הזה יתכן חוסר האמון שהפגנת,שהרי "לא יעלה על הדעת[דעתך],שחולה הנפש הוא אדם בעל זכויות תנועה ".  

דן

 

טוב, אני אסביר שוב והפעם אשתדל לעשות את זה ממש ממש לאט:

זה לא קשור לזכויות תנועה של חולה נפש או של חולה גוף. לא זה שמאושפז בגהה ולא זה שמאושפז בבלינסון.

 כל חולה, שמתקבל לאישפוז בבית חולים, בגלל מחלת נפש כזאת או אחרת (אולי אתה לא יודע אבל יש הרבה) או בגלל מחלת גוף (וזה אני מניחה שאתה יודע שיש הרבה) - כל חולה כזה חותם, בעת קבלתו למחלקה על טופס שבין השאר הוא מתחייב שלא לעזוב את המוסד, אלא באישור של רופא המטפל בו.

אף חולה - לא סכיזופרן, לא דיכאוני, לא חולה סרטן, לא חולה לב והשד יודע עוד איזה מחלות אנשים לוקים בהם - אף חולה אינו רשאי לצאת מתחום בית החולים ואף אחד לא חושב שהוא מוגבל בזכויות תנועה בגלל זה.

זה עניין של ביטוח, של רצף טיפול רפואי ושל עוד מליון סיבות. אנשים פשוט לא יוצאים לטייל מחוץ לבית חולים כשהם במצב אקוטי של המחלה שלהם. לא קשור לזכויות ולחובות.

וכי אני אמרתי שלא באישור  ? [אגב,באישור המנהל ולא רק באישור הרופא ].

אני חושב  הייתי  מאוד ברור בדיון,בצורה שאין למעלה ממנה.  

 את מצד אחד אומרת [ במשתמע מן הכיתוב באדום],שרשאי החולה לצאת משערי ביה "ח  באישור,ומייד לאחר מכן את אומרת[בכיתוב הכחול] "אף חולה אינו רשאי.

אז אולי כבעלת תואר במקצועות הרוח,תסבירי לנו את הסתירה הלוגית במקומי ?

שמא תאמרי שהיציאה משערי ביה "ח באישור,איננה אלא לצורך נסיעה הביתה,,על כך כבר השבתי... להד "מ,,זהו קשקוש בלבוש. דן

צטט: שִינשִין 2015-08-10 17:32:15

צטט: lepxii 2015-08-10 17:06:13

צטט: שִינשִין 2015-08-10 17:01:25

צטט: lepxii 2015-08-10 16:37:37

תושבי השכונה מסביב הרואים מעת לעת מטופלים הסובלים מהפרעות בספקטרום הפסיכוטי המסתובבים בשכונה כנראה אינם מדקדקים בציציות המטופלים ובודקים האם מדובר באשפוז יום קבוע עם שילוב בקהילה, או pass מחוץ לבית-החולים של מאושפז במחלקה פתוחה. סביר שהם רואים בעיקר את מאושפזי היום.

 

זה מעניין.

כי חולי נפש, ותקן אותי אם אני טועה, אין להם קרניים - אז איך יכולים השכנים של יוהידן לזהות אותם מבין שאר האנשים שמסתובבים בשכונה?

 

לעיתים לא ניתן להבדיל ע"פ התנהגות חיצונית. ולעיתים - כן. תסכימי עימי שישנם פגועי נפש (לא כולם, אולי לא רובם, אך ישנם גם כאלה) עם התנהגות תמהונית.

 

וחוץ מזה - בשכונות מסוימות - כולם מכירים את כולם, ומי שזר - בולט (בין אם הוא חולה נפש, ובין אם לאו).

 

לא, אני לא אסכים איתך. אין זאת אלא שאינך מבחין בין פגועי נפש לבין בעלי לקות שכלית.

וחוצמזה - לא כל מי שאני לא מכירה הוא חולה נפש, גם אם הוא מסתובב בשכונה שלי.

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 אבל מה  אם חלקם סיפרו על עצמם  באזנינו או באזני אחרים?.  גם אז הם לא ?

יאללה מספיק.

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:37:53

צטט: שִינשִין 2015-08-10 15:54:22

צטט: יוהידן 2015-08-10 15:06:04

 

רק על רקע הסטריאוטיפ הקדום  והחשוך הזה יתכן חוסר האמון שהפגנת,שהרי "לא יעלה על הדעת[דעתך],שחולה הנפש הוא אדם בעל זכויות תנועה ".  

דן

 

טוב, אני אסביר שוב והפעם אשתדל לעשות את זה ממש ממש לאט:

זה לא קשור לזכויות תנועה של חולה נפש או של חולה גוף. לא זה שמאושפז בגהה ולא זה שמאושפז בבלינסון.

 כל חולה, שמתקבל לאישפוז בבית חולים, בגלל מחלת נפש כזאת או אחרת (אולי אתה לא יודע אבל יש הרבה) או בגלל מחלת גוף (וזה אני מניחה שאתה יודע שיש הרבה) - כל חולה כזה חותם, בעת קבלתו למחלקה על טופס שבין השאר הוא מתחייב שלא לעזוב את המוסד, אלא באישור של רופא המטפל בו.

אף חולה - לא סכיזופרן, לא דיכאוני, לא חולה סרטן, לא חולה לב והשד יודע עוד איזה מחלות אנשים לוקים בהם - אף חולה אינו רשאי לצאת מתחום בית החולים ואף אחד לא חושב שהוא מוגבל בזכויות תנועה בגלל זה.

זה עניין של ביטוח, של רצף טיפול רפואי ושל עוד מליון סיבות. אנשים פשוט לא יוצאים לטייל מחוץ לבית חולים כשהם במצב אקוטי של המחלה שלהם. לא קשור לזכויות ולחובות.

 

וכי אני אמרתי שלא באישור  ? [אגב,באישור המנהל ולא רק באישור הרופא ].

אני חושב  הייתי  מאוד ברור בדיון,בצורה שאין למעלה ממנה.  

 את מצד אחד אומרת [ במשתמע מן הכיתוב באדום],שרשאי החולה לצאת משערי ביה "ח  באישור,ומייד לאחר מכן את אומרת[בכיתוב הכחול] "אף חולה אינו רשאי.

אז אולי כבעלת תואר במקצועות הרוח,תסבירי לנו את הסתירה הלוגית במקומי ?

 

שמא תאמרי שהיציאה משערי ביה "ח באישור,איננה אלא לצורך נסיעה הביתה,,על כך כבר השבתי... להד "מ,,זהו קשקוש בלבוש. דן

כן. רק הביתה ואתה יכול להגיד להד"ם עד מחרתיים.

רופאים לא עומדים וחותמים על פס לכמה שעות כל יום לחולים שלהם.. מכתב כזה דורש הערכת מצב רפואי ולקיחת אחריות של הרופא. נראה לך שאין לרופאים מה לעשות אלא להתעסק כל יום, כמה שעות, בכתיבת מכתבים כאלה?

אתה יודע, למשל, כמה שעות מחכה חולה, למכתב שיחרור? חולה מקבל הודעה על שיחרור מאישפוז בבוקר והוא יוצא הביתה רק אחרי הצהרים.

נראה לך שרופאים יתעסקו כל יום בעשרות מכתבים כאלה לחופשות של שעה שעתיים בכל יום?

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

אין ספק, תאור מדויק של חולה במצב מאני, למשל.

אין לך מושג על מה אתה מדבר.

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

כן. כמו הצעקות של יאצק, ניצול השואה הקטן, שמהדהדות באוזניך.

דמיון אינפנטילי.

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:04:29

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

ובדיוק מפני שאני לא פסיכיאטר ולא מומחה,אמרתי בפירוש "בואי נעזוב את הסטריאוטיפ ".

אז למה מחקת את המשך התגובה שלי ? אם את מגיבה,תגיבי על התגובה בכללותה.

צטט: יוהידן 2015-08-10 22:50:09

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:04:29

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

ובדיוק מפני שאני לא פסיכיאטר ולא מומחה,אמרתי בפירוש "בואי נעזוב את הסטריאוטיפ ".

אז למה מחקת את המשך התגובה שלי ? אם את מגיבה,תגיבי על התגובה בכללותה.

 

מה עם המשואה???? 

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:12:07

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

אין ספק, תאור מדויק של חולה במצב מאני, למשל.

אין לך מושג על מה אתה מדבר.

ראשית כל ,ישנם בתי חולים ממשלתיים וישנם בתי חולים פרטיים.

בבתי החולים הפרטיים עוסקים יותר בשיקום  חולים כרוניים,שהסיפטומים אינם תמיד  נראים פעילים ככ או כהגדרת אחד המומחים "הרי געש כבויים ". לעומת זאת בתי החולים הממשלתיים, מעדיפים להתעסק  בחולים האקוטיים[וזה לא שבתי חולים פרטיים אינם מטפלים בחולים אקוטיים]..

קראתי דיון שהיה לפני שנים עם חבר הכנסת יהלום,שבו מתאר מי שהיה מנהל בית חולים ממשלתי, את ההבדל בין בתי החולים הממשלתיים ,לביהח הפרטי אותו הוא מנהל בהווה.

לדברי טרוניתו   באותו הדיון , "לא נאה להם לבתי החולים הממשלתיים לטפל בחולים הכרוניים [הרי הגעש הכבויים נעדרי ההתפרצויות האקוטיות],ולכן מעדיפים להעבירם לבתי החולים הפרטיים,כי לא בראש שלהם לעסוק בשיקום ",כך רוח דבריו.

כמו כן הוא מדבר על שימת דגש על  סגנון "מגורים טיפוליים בקהילה ".  השיב לו מישהו אחר,שראה חולים יושבים בגן מסוים בעיר מסוימת,ענין הסותר את קשקושייך כאן.  דן

צטט: sem. 2015-08-10 23:03:24

צטט: יוהידן 2015-08-10 22:50:09

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:04:29

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

ובדיוק מפני שאני לא פסיכיאטר ולא מומחה,אמרתי בפירוש "בואי נעזוב את הסטריאוטיפ ".

אז למה מחקת את המשך התגובה שלי ? אם את מגיבה,תגיבי על התגובה בכללותה.

 

 

מה עם המשואה???? 

אני לא הייתי מבטל את השפיפות הכללית ואת העיניים שאינן מיישירות מבט בהקשר הזה,מכיון שסימנים אלה נמצאים בדיאגנוזות של בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש,על כל פנים כך שמעתי.   דן

צטט: יוהידן 2015-08-10 23:10:42

צטט: sem. 2015-08-10 23:03:24

צטט: יוהידן 2015-08-10 22:50:09

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:04:29

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

ובדיוק מפני שאני לא פסיכיאטר ולא מומחה,אמרתי בפירוש "בואי נעזוב את הסטריאוטיפ ".

אז למה מחקת את המשך התגובה שלי ? אם את מגיבה,תגיבי על התגובה בכללותה.

 

 

מה עם המשואה???? 

אני לא הייתי מבטל את השפיפות ואת העיניים שאינן מיישירות מבט בהקשר הזה,מכיון שסימנים אלה נמצאים בדיאגנוזות של בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש,על כל פנים כך שמעתי.   דן

טוב אז צל"ש במקום.

שתדע, ממש לא חשובים ההגדרות,  עניין לרגש לאינטואיציה. הרי אנשי השכונה הם לא רופאים  וזה לא תפקידם . 
אדם רגיש מבחין בהזדקקות של אדם אחר לתשומת ליבו ולאמפטיה שלו, במיוחד אם היא חריגה. 
אדם מאוזן ידע מה הגבולות של העזרה שיכול לתת  . . .