צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:20:16

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

כן. כמו הצעקות של יאצק, ניצול השואה הקטן, שמהדהדות באוזניך.

דמיון אינפנטילי.

 

הצעקות של יאצק אינן דמיון כלל וכלל,אבל להכניס עת יאצק לכאן עכשיו,לזה דרושה מידת אינפנטיליות.

 יש לאמר  גם  דבר לשבחך, רק שאינני יודע מה הוא.דן

צטט: sem. 2015-08-10 23:28:56

צטט: יוהידן 2015-08-10 23:10:42

צטט: sem. 2015-08-10 23:03:24

צטט: יוהידן 2015-08-10 22:50:09

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:04:29

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

ובדיוק מפני שאני לא פסיכיאטר ולא מומחה,אמרתי בפירוש "בואי נעזוב את הסטריאוטיפ ".

אז למה מחקת את המשך התגובה שלי ? אם את מגיבה,תגיבי על התגובה בכללותה.

 

 

מה עם המשואה???? 

אני לא הייתי מבטל את השפיפות ואת העיניים שאינן מיישירות מבט בהקשר הזה,מכיון שסימנים אלה נמצאים בדיאגנוזות של בעלי מקצוע בתחום בריאות הנפש,על כל פנים כך שמעתי.   דן

טוב אז צל"ש במקום.

שתדע, ממש לא חשובים ההגדרות,  עניין לרגש לאינטואיציה. הרי אנשי השכונה הם לא רופאים  וזה לא תפקידם . 
אדם רגיש מבחין בהזדקקות של אדם אחר לתשומת ליבו ולאמפטיה שלו, במיוחד אם היא חריגה. 
אדם מאוזן ידע מה הגבולות של העזרה שיכול לתת  . . . 
 
 

אמת נכון הדבר.

ישנם הרבה ברי מינן מרוב דיאגנוזות והגדרות מלומדות,כשבסה "כ   היה צריך הבנדם  מילה טובה ,חיבוק קצת חום ואהבה.

 דן

אני מודה ששינשין מוציאה אותי מכליי לפעמים.

ביחד עם זה אני מצטער על צורת התגובות שלי כלפיה בדיון,אפע "פ שהיא איננה טלית שכולה תכלת.

אני מתנצל בפניה על הטרימינולוגיה ועל הסגנון הפרוזאי,ומקוה בעתיד לדיונים קצת יותר מכובדים מצד שנינו.

בסה "כ לפעמים אני מחבב אותה [שא נא אלוהים לחטאתי ,ושנה אצלה את הסווי "ץ].

אפשר לקרוא כבר קדיש על הדיון ?. דן

צטט: יוהידן 2015-08-10 22:50:09

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:04:29

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

ובדיוק מפני שאני לא פסיכיאטר ולא מומחה,אמרתי בפירוש "בואי נעזוב את הסטריאוטיפ ".

אז למה מחקת את המשך התגובה שלי ? אם את מגיבה,תגיבי על התגובה בכללותה.

 

זה לא סטריאוטיפ.

אתה היחיד שמאפיין ככה חולי נפש.

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 אבל מה  אם חלקם סיפרו על עצמם  באזנינו או באזני אחרים?.  גם אז הם לא ?

יאללה מספיק.

 

לא התייחסתי להמשך הדברים שלך כי רציתי להגן עליך מפני העליבות שאתה מתפתל לתוכה עם כל נסיון להגן על הפיטפוטים שלך.

אבל אם אתה מתעקש - אז בבקשה (ואשתדל להגיד את זה בעדינות):

אני לא מכירה אנשים, חולים או בריאים, שמסתובבים ברחובות ומספרים לזרים על עצמם או על מחלותיהם.

צטט: שִינשִין 2015-08-11 08:04:43

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 אבל מה  אם חלקם סיפרו על עצמם  באזנינו או באזני אחרים?.  גם אז הם לא ?

יאללה מספיק.

 

לא התייחסתי להמשך הדברים שלך כי רציתי להגן עליך מפני העליבות שאתה מתפתל לתוכה עם כל נסיון להגן על הפיטפוטים שלך.

אבל אם אתה מתעקש - אז בבקשה (ואשתדל להגיד את זה בעדינות):

אני לא מכירה אנשים, חולים או בריאים, שמסתובבים ברחובות ומספרים לזרים על עצמם או על מחלותיהם.

--אני מכירה כאן הרבה , והם עדיין מסתובבים ..

צטט: שִינשִין 2015-08-11 07:54:44

צטט: יוהידן 2015-08-10 22:50:09

צטט: שִינשִין 2015-08-10 22:04:29

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 

 

מאיפה התאור הזה? 

אין לך מושג מהי מחלת נפש.

ובדיוק מפני שאני לא פסיכיאטר ולא מומחה,אמרתי בפירוש "בואי נעזוב את הסטריאוטיפ ".

אז למה מחקת את המשך התגובה שלי ? אם את מגיבה,תגיבי על התגובה בכללותה.

 

זה לא סטריאוטיפ.

אתה היחיד שמאפיין ככה חולי נפש.

אני לא אפיינתי כאן  שומדבר, אבל אני חושב שפסיכולוגים וגם פסיכיאטרים, מאפיינים בינהשאר לעיתים גם בעזרת סימנים ויזואלים.

 זה כמובן לא אומר שמי שמתנהג ונראה נורמטיבי,הוא בריא בנפשו.  אבל כשמישהו מתגורר במוסד לחולה נפש ובנוסף לזה נראה ומתנהג  באופן מסוים ,אז הנטיה הטבעית לקשר זאת  עם מצבו הנפשי.

לאמר שאנחנו מומחים גדולים ? ממש לא.

לאמר שאנחנו יכולים לתת דיאגנוזות ממש מקצועיות  ויכולים להיות בטוחים בדעתינו? את זה בשומאופן  לא אמרתי.    דן

צטט: שִינשִין 2015-08-11 08:04:43

צטט: יוהידן 2015-08-10 21:57:02

 

בואי נעזוב את הגב הכפוף בדרך כלל,את העיניים העצובות שאינן מיישירות מבט ,את הלבוש המרושל ,את צורת ההליכה .

 אבל מה  אם חלקם סיפרו על עצמם  באזנינו או באזני אחרים?.  גם אז הם לא ?

יאללה מספיק.

 

אני לא מכירה אנשים, חולים או בריאים, שמסתובבים ברחובות ומספרים לזרים על עצמם או על מחלותיהם.

וכי אני אמרתי שאת מכירה ?.help me lord

יקירתי, מתוך בליל תגובותייך בדיונים ,אני למד  שאינך מכירה הרבה דברים .  

בשביל זה אני כאן בכבודי,כדי לערוך לך הכירות עם העולם בו את חיה,ואולי גם קצת  הכירות עם עצמך.דן

אמרה שינשין,שאיננה מכירה ואיננה מסכימה לראות בדברי רבותא,על  שחולה נפש יספר על עצמו לאדם זר.

מתוך מסקנותי מדבריה,אסתפק ב2.

1.  כנראה איננה פרצוף ואיננה אישיות, שמולה יכול חולה נפש להרגיש נוח להיפתח[אולי חש מאויים ,אולי מתרחק מהבלבול מוח שהיא משדרת]

2. מכלילה באופן גורף את ציבור חולי הנפש,מתוך דעה קדומה,סטריאוטיפית דוגמאטית [כצפוי משאר דבריה בדיון].. דן

צטט: יוהידן 2015-08-11 13:53:45

המפגש הראשון  הקרוב שלי בחיי עם מטופל לוקה בנפשו  [ נמצא בביה "ח לדבריו הוא בעצמו],היה בהיותי כבן 10 שנים אולי קצת פחות.

זה היה יהודי חרדי עם זקן,שישב אצלינו לסעוד ארוחה לפני הצהרים משו,וסיפר על צרותיו,כשאמי יוצאת מגידרה כדי לעודדו. אני זוכר את העובדה שדבריו לא היו לגמרי מובנים לי ,ואפילו את התפריט הצנוע והסטנדרטי שאמי הציעה לו,אשר כלל כמדומני ביצה עין,סלט,גבינה,חמאה וכוס חלב.

אני זוכר שציפורני ידיו היו ארוכות ולא נעים גם מאוד מלוכלכות,ואת זה אני חלילה לא בא לציין כמאפיין של חוליי הנפש,אלא כעובדה ,תבינו מה שתבינו.

זה לא היה המפגש היחידי, מכיון שאמי הציעה לעוד כמה וכמה מטופלים לשתות או לאכול במשך השנים.

אני זוכר אשה אחת [מטופלת לדבריה היא]שישבה בבית אמי במטבח,וסיפרה שהיא כותבת שירים,ועל נטישה שנטשה אותה אמה בילדותה.

היא ייחסה לעצמה שיר מפורסם "בואי אמא ",מה שהתברר בהמשך כלא נכון.

היתה לי חברה בעבר ממוצא רוסי,ולחברתי היתה חברה אחרת,אשר אביה היה מאושפז בביה "ח הנמצא בסמוך לבית הורי. האיש היה מתימטיקאי די ידוע בעבר בארצו, וחלה בנפשו. היתה תקופה ארוכה שהייתי רואה אותו  כמעט מידי ערב עובר בשכונה לכיוון החנויות,לעיתים בלכתו,לעיתים בשובו. כבר יותר משנתיים או 3  שלא ראיתיו,אולי השתחרר,אולי חלילה החמיר מצבו.

מה אני רוצה לאמר בזה ? שכמותו ישנם רבים,שבמסגרת הטיפול השיקומי רשאים לצאת מתחומי בית החולים [לא הביתה ,אלא לצרכים מסוימים או לצורך היציאה עצמה ],ומי שמתנגד להכיר בעובדה הפשוטה והברורה הזאת,פשוט איננו יודע מה הוא שח. דן

צטט: יוהידן 2015-08-11 14:08:04

צטט: יוהידן 2015-08-11 13:53:45

המפגש הראשון  הקרוב שלי בחיי עם מטופל לוקה בנפשו  [ נמצא בביה "ח לדבריו הוא בעצמו],היה בהיותי כבן 10 שנים אולי קצת פחות.

זה היה יהודי חרדי עם זקן,שישב אצלינו לסעוד ארוחה לפני הצהרים משו,וסיפר על צרותיו,כשאמי יוצאת מגידרה כדי לעודדו. אני זוכר את העובדה שדבריו לא היו לגמרי מובנים לי ,ואפילו את התפריט הצנוע והסטנדרטי שאמי הציעה לו,אשר כלל כמדומני ביצה עין,סלט,גבינה,חמאה וכוס חלב.

אני זוכר שציפורני ידיו היו ארוכות ולא נעים גם מאוד מלוכלכות,ואת זה אני חלילה לא בא לציין כמאפיין של חוליי הנפש,אלא כעובדה ,תבינו מה שתבינו.

זה לא היה המפגש היחידי, מכיון שאמי הציעה לעוד כמה וכמה מטופלים לשתות או לאכול במשך השנים.

אני זוכר אשה אחת [מטופלת לדבריה היא]שישבה בבית אמי במטבח,וסיפרה שהיא כותבת שירים,ועל נטישה שנטשה אותה אמה בילדותה.

היא ייחסה לעצמה שיר מפורסם "בואי אמא ",מה שהתברר בהמשך כלא נכון.

היתה לי חברה בעבר ממוצא רוסי,ולחברתי היתה חברה אחרת,אשר אביה היה מאושפז בביה "ח הנמצא בסמוך לבית הורי. האיש היה מתימטיקאי די ידוע בעבר, וחלה בנפשו. היתה תקופה ארוכה שהייתי רואה אותו  כמעט מידי ערב עובר בשכונה לכיוון החנויות,לעיתים בלכתו,לעיתים בשובו. כבר יותר משנתיים או 3  שלא ראיתיו,אולי השתחרר,אולי חלילה החמיר מצבו.

מה אני רוצה לאמר בזה ? שכמותו ישנם רבים,שבמסגרת הטיפול השיקומי רשאים לצאת מתחומי בית החולים [לא הביתה ,אלא לצרכים מסוימים או לצורך היציאה עצמה ],ומי שמתנגד להכיר בעובדה הפשוטה והברורה הזאת,פשוט איננו יודע מה הוא שח. דן

--אני לא חושבת שהינך צריך להצטדק כאן,  בטח לא לפני אדם שטוען שהוא הכל ראה..והכל יודע.. אצלנו בעיר יש נפגעים נפשית שהם משוחררים, לטייל בעיר מפנישהם יודעים מה מצבם, ואף על פי הם בוחרים לחיות במוסדות .. מדוע?

מפני שזו המשפחה היחידה שיש להם  מפני שהמשפחה האמיתית עזבה אותם  ולא הבינה אותם , מפני שהטיפול במוסד הוא הרבה יותר נוח להם , ולהשאר בבית זו בדידות איומה..

עכשו , רק תחשוב, מה עבר על חיילים בהלם קרב, ואף אחד לא מגדיר אותם,כחולי נפש  והם כן מסתובבים חופשי מבלי שאף מוסד ממש איבחן אותו.. ואם הוא איבחן הוא יכול לצאת מביתו, מפני שזו האנטרנטיבה היחידה שיש לו..

תראה איך המדינה נבנתה, עלי די אנשים שעברו מאורעות,במלחמה.. ומישהו קרה להם חולים?מי שהוא בכלל העיז להצביע עליהם ולהגיד שמשהו לא כשיר אצלו?

אצלנו בקיבוץ היו אחדים כאלו.. שהיה מוטב להתרחק מהם.. ברור ששסלחנו להם, אבל גם כאן הם הסתובבו חופשי..

והם אפילו ישבו במקומות החשובים במוסדות..

אז עזוב , מי שמנסה כל פעם להיות הצודק , תן לו , זה כנראה הדבר היחידי שמספק אותו.

צטט: מורן. 2015-08-11 14:18:36

צטט: יוהידן 2015-08-11 14:08:04

צטט: יוהידן 2015-08-11 13:53:45

המפגש הראשון  הקרוב שלי בחיי עם מטופל לוקה בנפשו  [ נמצא בביה "ח לדבריו הוא בעצמו],היה בהיותי כבן 10 שנים אולי קצת פחות.

זה היה יהודי חרדי עם זקן,שישב אצלינו לסעוד ארוחה לפני הצהרים משו,וסיפר על צרותיו,כשאמי יוצאת מגידרה כדי לעודדו. אני זוכר את העובדה שדבריו לא היו לגמרי מובנים לי ,ואפילו את התפריט הצנוע והסטנדרטי שאמי הציעה לו,אשר כלל כמדומני ביצה עין,סלט,גבינה,חמאה וכוס חלב.

אני זוכר שציפורני ידיו היו ארוכות ולא נעים גם מאוד מלוכלכות,ואת זה אני חלילה לא בא לציין כמאפיין של חוליי הנפש,אלא כעובדה ,תבינו מה שתבינו.

זה לא היה המפגש היחידי, מכיון שאמי הציעה לעוד כמה וכמה מטופלים לשתות או לאכול במשך השנים.

אני זוכר אשה אחת [מטופלת לדבריה היא]שישבה בבית אמי במטבח,וסיפרה שהיא כותבת שירים,ועל נטישה שנטשה אותה אמה בילדותה.

היא ייחסה לעצמה שיר מפורסם "בואי אמא ",מה שהתברר בהמשך כלא נכון.

היתה לי חברה בעבר ממוצא רוסי,ולחברתי היתה חברה אחרת,אשר אביה היה מאושפז בביה "ח הנמצא בסמוך לבית הורי. האיש היה מתימטיקאי די ידוע בעבר, וחלה בנפשו. היתה תקופה ארוכה שהייתי רואה אותו  כמעט מידי ערב עובר בשכונה לכיוון החנויות,לעיתים בלכתו,לעיתים בשובו. כבר יותר משנתיים או 3  שלא ראיתיו,אולי השתחרר,אולי חלילה החמיר מצבו.

מה אני רוצה לאמר בזה ? שכמותו ישנם רבים,שבמסגרת הטיפול השיקומי רשאים לצאת מתחומי בית החולים [לא הביתה ,אלא לצרכים מסוימים או לצורך היציאה עצמה ],ומי שמתנגד להכיר בעובדה הפשוטה והברורה הזאת,פשוט איננו יודע מה הוא שח. דן

 

 

 

--אני לא חושבת שהינך צריך להצטדק כאן,  בטח לא לפני אדם שטוען שהוא הכל ראה..והכל יודע.. אצלנו בעיר יש נפגעים נפשית שהם משוחררים, לטייל בעיר מפנישהם יודעים מה מצבם, ואף על פי הם בוחרים לחיות במוסדות .. מדוע?

מפני שזו המשפחה היחידה שיש לו, מפני שהמשפחה האמיתית עזבה אותו, ולא הבינה אותו.. מפני שהטיפול במוסד הוא הרבה יותר נוח לו, ולהשאר בבית זו בדידות איומה..

עכשו רק תחשוב, מה עבר על חיילים בהלם קרב, ואף אחד לא מגדיר אותם, והם כן מסתובבים חופשימבלי שאף מוסד ממש איבחן אותו.. ואם הוא איבחן הוא יכול לצאת מביתו, מפני שזו האנטרנטיבה היחידה שיש לו..

תראה איך המדינה נבנתה, עלידי אנשים שעברו מאורעות,במלחמה.. ומישהו קרה להם חולים?מי שהוא בכלל העיז להצביע עליהם ולהגיד שמשהו לא כשיר אצלו?

אצלנו בקיבוץ היו אחדים כאלו.. שהיה מוטב להתרחק מהם.. ברור ששסלחנו להם, אבל גם כאן הם הסתובבו חופשי..

והם אפילו ישבו במקומות החשובים במוסדות..

אז עזוב , מי שמנסה כל פעם להיות הצודק , תן לו , זה כנראה הדבר היחידי שמספק אותו.

אני חושש מהדבר  שבא לידי בטוי, בקשיון והקיבעון שבדברי שינשין. 

אני רואה בתגובותיה אנלוגיה ,להתנגדות ולאטימות של החברה הישראלית כולה,כלפי מוגבליה =נכים=אותיסתים- ובמיוחד כלפי אוכלוסיית חולי הנפש.

אינני יכול  לצערי שלא להריח מדבריה בדיון כולו דחייה כלפי עצם הרעיון,שחולה נפש  או אותיסת יטופל וישוקם  במסגרת הקהילה.

כנראה שמקבלי ההחלטות לצערי מתחשבים בהלך הרוח החשוך הזה,ולכן הרפורמה הגדולה מתבוששת לבוא. דן.