ליפסטיק, מה דעתך להפסיק לחרטט עם הקשקושים הבלתי נלאים שלך? הקרקע לא הופקעה, היא נתפסה לצרכי ביטחון בשנות השבעים ולא נעשה בה שימוש לצרכי ביטחון, הזכות הקניינית (בעלות) שייכת לפלסטיני, יש לו טאבו על הקרקע, אין מחלוקת על הזכות הקניינית בקרקע, יש דין ברור בישראל בנושא, הבניה עליה היתה לא חוקית של פולש שלא היתה לו זכות לפלוש לקרקע הפרטית הזאת, אולי איילת שקד תצליח להכשיר את המהלך הגזלני ולבנות שם שוב, אין לי מושג, אבל עד אז - מספיק לבלבל את המוח עם שטויות אינסופיות. 

צטט: שִינשִין 2015-07-29 18:24:02

צטט: lepxii 2015-07-29 14:28:40

צטט: שִינשִין 2015-07-29 14:17:01

אולי כדאי ללמד לח"כ הנדון מקצת מעיקריו של המשטר הדמוקרטי. אולי את העניין הבסיסי של הפרדת רשויות.

 

מי שצריך קורס רענון זו הרשות השופטת, שפה הפכה לעריצה ומסיגת גבול - הפולשת בשם ה"אקטיביזם" אל תוך תחום סמכותם של הרשות המבצעת (הממשלה) והמחוקקת (השופטת).

 

מדובר במהפכה חוקתית (ואת זה - השופט ברק אמר) על-ידי חונטה.

 

על הרשות המחוקקת והמבצעת לדכא את המהפכה, ולהחזיר את הרשות השופטת למימדיה הטבעיים של בירור יבשושי של התאמת מקרה לחוקים כתובים (ולא מתשמעים או "עקרונות" אשר בג"ץ מייחס ללא כל בסיס חוקי לכך). כנראה שלצורך כך יצטרכו להדיח חלק מן השופטים.

 

כאשר רשות פועלת בחוסר סמכות - יש לפעול.

 

 

מסתבר שגם אותך כדאי לצרף לקורס המזורז הזה. כי זה, בדיוק, תפקידה של הרשות השופטת - לשמש כבלם וכמאזן לרשות המבצעת וגם לשופטת. תפקיד הבג"ץ הוא להגן על אזרחי המדינה מפני התעמרות של המבצעת ולהגן על זכויות הפרט, כבודו וחירותו מפני שתי הרשויות האחרות.

אז אין דבר כזה הסגת גבול ע"י השופטת כי זה בדיוק תפקידה. למנוע מהמחוקקת לחוקק ככל העולה על רוחה ומהמבצעת לפגוע בפרט. השופטת תפקידה להשגיח על כך. זה יעודה וזו סמכותה.

ברור שאפשר שיהיה הסגת גבול על-ידי כל אחד משלושת הרשויות. ספציפית - אם הרשות השופטת פוסקת בניגוד לחוק - היא פועלת כעריצה, ולמעשה לוקחת את סמכות הרשות המחוקקת לידיה. אם הרשות השופטת מתערבת שלא כדין בהחלטות של הרשות המבצעת (כאשר היא מנסה לשקול "סבירות" בניגוד ל"חוקיות") - זהו גם מעשה עריצות.

אחת מהבעיות של השיטה הישראלית - היא שהרשות השופטת איננה בעלת איזונים ובלמים. או יותר מדוייק - טרם חוקק החוק או בוצע האקט האקסקיוטיבי אשר יוצר בלם בידי רשות אחרת אל מול רשות שופטת שפוסקת בניגוד לחוק.

שלא תביני אותי לא נכון - הרשות השופטת בעל תפקיד חשוב, כולל היותה בלם למחוקקת ולמבצעת. היא אמורה לחסום פעולות מסויימות. זה חשוב.

אך לטעון שהשפוטת לא יכולה להיות עריצה? לא יכולה להשתלט על הממשל? זה פשוט אינו נכון. בהחלט יכול להיות מצב בו הרשות השופטת פוסקת באופן עקבי בניגוד לחוק (למשל - ע"פ כמות השוחד המשולמת לשופטים, או ע"פ דעתם האישית-פרסונלית של השופטים ולא ע"פ החוק). במצב שכזה - מדובר בהסגת גבול ועריצות.

דיקטטורה, באופן עקרוני, באופן עקרוני יכולה לצמוח כאשר ה"ראש" (או החונטה בראש) הינה טיטולרית שייכת לרשות המשפטית או המבצעת או המחוקקת. אין מסלול אחד.

צטט: רkקל 2015-07-29 18:38:13

ליפסטיק, מה דעתך להפסיק לחרטט עם הקשקושים הבלתי נלאים שלך? הקרקע לא הופקעה, היא נתפסה לצרכי ביטחון בשנות השבעים ולא נעשה בה שימוש לצרכי ביטחון, הזכות הקניינית (בעלות) שייכת לפלסטיני, יש לו טאבו על הקרקע, יש דין ברור בישראל בנושא, הבניה עליה היתה לא חוקית של פולש שלא היתה לו זכות לפלוש לקרקע הפרטית הזאת, אולי איילת שקד תצליח להכשיר את המהלך הגזלני ולבנות שם שוב, אין לי מושג, אבל עד אז - מספיק לבלבל את המוח עם שטויות אינסופיות. 

לגבי הבנייה ללא היתר - אין ויכוח על כך. אם כי יש לציין שהקפאת הבניית דה-יורה, חייבה מעשי דה-פקטו אשר נעשו תוך אישור א-פורמאלי של הרשויות השונות. אין מדובר בפולש סתם.

לגבי צרכי ביטחון - ההתיישבות עצמה מקיימת צורך ביטחוני. היא משכנת חיילים וכוח מיליציוני של מתיישבים השומרים על הביטחון האזורי תוך שליטה טופוגרפית על צירי תנועה מרכזיים. עיבוי היישוב מגדיל את הכוח הלוחם הזמין לממשל הכיבוש, ומקיים צורך חיוני להגנת השטח הכבוש ותושביו. ולכן - once יהיה היתר - יבנו שם שוב.

[ספציפית טיעון זה (ביחס לתפיסה זו ויישוב זה) אף התקבל על-ידי בג"ץ ביחס לתפיסת שטח זה - ב1978 בבג"ץ בית אל].

תפיסה לצרכי ביטחון הינה מקבילה באופייה להפקעה במישור הפרקטי, ולכן קיצרתי להפקעה. מכיוון שההתיישבות עצמה מקיימת צורך ביטחוני, אזי כל שימוש התיישבותי הינו גם ביטחוני ולכן אין ממש הבדל במישור זה. אילו היו נותנים לאחמד מהכפר השכן לעבד את האדמה - היה הבדל מסויים.

וכמובן שאם את עומדת על קוצו של יוד של הריסת בנייה ללא היתר, כמובן שעלייך לקרוא להריסת כל הבנייה ה"פלסטינית" הבלתי-חוקית ביו"ש - ויש הרבה מאוד ממנה, והורסים מעט מאוד.

הדברים שאתה כותב נוגדים את הדין בישראל. הקרקע בבעלות פרטית, התישבות אזרחית לא מוכרת ע'י הדין כ"צורך בטחוני" לצורך תפיסת קרקע פרטית. הבניה בניה לא חוקית למטרות רווח על קרקע פרטית פלסטינית. הקבלן ידע על כך שזו קרקע פרטית פלסטינית, הוא אמר כך  בבית המשפט. בית פלסטיני? בבקשה, אם פלסטיני בונה על קרקע פרטית של יהודי, שיתכבד היהודי ויתבע, ויהרסו גם את הבניה הלא חוקית של הפלסטיני על הקרקע הפרטית של היהודי, אין לי בעיה. כבר עדיף לכתוב דיון שמבהיר שאין לך מושג קצוץ על מה אתה מדבר במקום להעיר לך על הפנטזיות המטורללות שלך כל פעם מחדש.

צטט: רkקל 2015-07-29 19:06:31

הדברים שאתה כותב נוגדים את הדין בישראל. הקרקע בבעלות פרטית, התישבות אזרחית לא מוכרת ע'י הדין כ"צורך בטחוני" לצורך תפיסת קרקע פרטית. הבניה בניה לא חוקית למטרות רווח על קרקע פרטית פלסטינית. הקבלן ידע על כך שזו קרקע פרטית פלסטינית, הוא אמר כך  בבית המשפט. בית פלסטיני? בבקשה, אם פלסטיני בונה על קרקע פרטית של יהודי, שיתכבד היהודי ויתבע, ויהרסו גם את הבניה הלא חוקית של הפלסטיני על הקרקע הפרטית של היהודי, אין לי בעיה. כבר עדיף לכתוב דיון שמבהיר שאין לך מושג קצוץ על מה אתה מדבר במקום להעיר לך על הפנטזיות המטורללות שלך כל פעם מחדש.

במקרה הזה - בג"ץ פסק לגבי כלל התפיסה בבית-אל - בדיוק על-פי העמדה אותה הצגתי.

ראי פסק דין פה -

http://www.hamoked.org.il/items/3860.htm

בה בג"ץ אישר את הבנייה ה"אזרחית" (לצרכים ביטחוניים) בבית אל על-ידי המתיישבים ב1978. ואני מצטט את דעת הרוב (כל ה5 פסקו פה אחד, אך בן-פורת הוסיפה לפסק דין מעט עניינים) של ויתקין -

אך העיקר הוא שמבחינת השיקול הבטחוני הטהור אין לפקפק בכך שנוכחותם בשטח מוחזק של ישובים - אפילו "אזרחיים" - של אזרחי המעצמה המחזיקה תורמת תרומה נכבדה למצב הבטחוני שבאותו שטח ומקילה על הצבא את מילוי תפקידו. אין צורך להיות מומחה לעניני צבא וביטחון כדי להבין שאלמנטים חבלניים פועלים ביתר קלות בשטח המאוכלס אך ורק אוכלוסייה אדישה או אוהדת כלפי האויב, מאשר בשטח, שבו נמצאים גם בני אדם העשויים לעקוב אחריהם ולהודיע לשלטונות על כל תנועה חשודה. אצלם לא ימצאו מחבלים מחבוא, סיוע וציוד. הדברים פשוטים ואין צורך לפרט. נזכיר רק שלפי תצהירי המשיבים, המתיישבים כפופים למרות הצבא, אם באופן פורמלי ואם בכורח הנסיבות. הם נמצאים שם בזכות וברשות הצבא. על בן מחזיק אני עדיין בדעה, שנראתה לי בפרשת פתחת רפיח , כי התישבות יהודית בשטח מוחזק - וכל עוד קיים מצב של לוחמנות - משמשת צרכים בטחוניים ממשיים.

המדינה מאז אלון מורה אכן שואפת לבנייה בקרקעות מדינה שאותרו (מה שמייתר את עניין התפיסה), אך אין זה אומר שלא ניתן להראות צורך ביטחוני ממשי בהתיישבות. המתיישבים מסייעים לתפיסה הלוחמתית בשטח, ואף מספקים הגנה לאוכלוסייה הכבושה אשר גם היא מאויימת ביטחונית.

צטט: רkקל 2015-07-29 19:06:31

הדברים שאתה כותב נוגדים את הדין בישראל. 

אז מה? ישנו את הדין באופן שיהלום את המתנחלים ואת ליפסטיק.

צטט: lepxii 2015-07-29 19:20:55

 

כן חרטטן, מאז 1978 הדין "קצת" השתנה. 

צטט: רkקל 2015-07-29 19:26:57

כן חרטטן, מאז 1978 הדין "קצת" השתנה. 

הדין אותו דין. לא נקבע פוזיטיבית לגבי בית אל אחרת. גם לא שונתה חקיקה בישראל (כולל אימוץ אמנות בינ"ל) באופן שיכול להוביל לתוצאה אחרת.

אכן ישנה עריצות של בג"ץ מאהרן ברק והלאה - וזה דורש טיפול. טיפול אחר מD-9, אבל טיפול. ברק עצמו השתמש במילה מהפכה, ובאופן כללי הפיכות הינן עניין לא חוקי בדמוקרטיה (כל עוד שלא מדובר ב"מהפך" שלטוני בקלפי).

לא לא, הדין הוא לא אותו דין. אבל אין שום בעיה, שהכנסת תחוקק חוק שלקבלנים יהודיים מותר לפלוש ולתפוס קרקעות פרטיות של פלסטינים כדי לבנות עליהן, ושזה יהיה חוקי ויחשב "תפיסה לצרכי ביטחון". למה לא? ככה קבלנים פרטיים יוכלו לתפוס כמה קרקעות שבא להם "לצרכי ביטחון". אני לא רואה עם זה שום בעיה. אם הכנסת תחוקק, בוודאי שבתי המשפט יפסקו בהתאם לחוקי הכנסת.

בנוסף, הכנסת יכולה לחוקק שכל פעם שבג'ץ פוסק משהו שמנוגד לדעתה של שהממשלה, הממשלה יכולה לבטל את פסק הדין, ואז הצדדים לא חייבים לקיים את פסק הדין. גם זה אפשרי.

בנוסף, אפשר לפטר את כל שופטי בית המשפט העליון ולמנות במקומם שופטים שישפטו כמו שאתה רוצה.

בנוסף, אפשר גם להפציץ את בית המשפט העליון או סתם לבטל אותו.

עד אז, פסק דין של בית המשפט העליון - הוא דין מחייב. 

חרטטן.

אלה האנשים שאצו רצו להרחיק את חנין זועבי מהכנסת...

רק מזכירה

איפה מישל חשין השופט שאמר שיגדע את ידו של מי שיעז לנגוע בבית המשפט?

כמה פנסיה הוא מקבל מאיתנו מישהו יודע? אין כאן אפח'ד שעובד במס הכנסה שיכול לספר לנו מיהו השופט שמרביח פנסיה של 88 אלף ש"ח לחודש?