צטט: רkקל 2015-07-30 07:27:17
צטט: lepxii 2015-07-29 19:01:02
תפיסה לצרכי ביטחון הינה מקבילה באופייה להפקעה במישור הפרקטי, ולכן קיצרתי להפקעה.
תפיסת קרקע לצרכי ביטחון לא מקבילה באופייה להפקעה בשום מישור, אין בה משום הפקעה של זכות הבעלות של הבעלים. התפיסה היא זמנית, והרשויות שתופסות את הקרקע לצרכי ביטחון צריכות לשלם דמי שכירות לבעלים כל עוד התפיסה נמשכת. מספיק לזבל.
פיצויים (בין אם חד פעמיים (לרוב), ובין אם שכירות) קיימים גם בהפקעה אזרחית.
וגם בהפקעה אזרחית בג"ץ קבע (קרסיק) שיש להשיב את הקרקע לבעליה המקוריים אם היא איננה משמשת עוד למטרה ציבורית שלשמה הופקעה (למשל - אם המדינה מסיבה קרקע ציבורית, מופקעת, לדיור) -
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%91%D7%92%22%D7%A5_%D7%A7%D7%A8%D7%A1%D7%99%D7%A7
[כמובן שהלכת קרסיק נקברה (אך לא בוטלה) לאחר מספר שנים על-ידי מסמוס מתמשך, בין השאר כי למרות שהיא אולי "צודקת" - המשמעויות הציבוריות שלה הן מרחיקות לכת ומקנים כוח רב לholdouts המסרבים לקבל פיצוי על ההפקעה. היא גם מעלה מן האוב בעלויות היסטוריות מאוד (וככל שהמדינה קיימת יותר - זה מסבך. מילא קרסיק שזה 50 שנה. ב100 וב150 שנה - מדובר כבר בעתירות של יורשים של היורשים של היורשים)............ אך כל הסיבות לקבורת קרסיק נכונת גם לקבורה של טענות דומות לגבי תפיסה מרובת שנים (במקרה של בית-אל - כ40 שנה)].
ההבדל בין תפיסה לצרכי ביטחון לבין הפקעה הינו בעיקרו טרמינלוגי הנובע מאופייו של הריבון בשטח (הממשל הצבאי), ולא בשל עניין אחר.
כמובן, שיש לציין שוב, שכל בתי המתנחלים מקיימים פונקצייה ביטחונית חשובה של שליטה בשטח ובאוכלוסייה הכבושה.
/null/text_64k_1#