צטט: יעקב* 2015-08-17 13:13:38
בקיצור רב:
- בכל קנה מידה היסטורי, 6000 פריטים הם קוריוז. לא יותר. אם קיימת אוכלוסיה שולטת של 300000 איש וקהילה מישנית של 6000, אין לקהילה זו שום חשיבות. אלא אם כן מרכזת אדמות מכריעות או נכסים מרכזיים או מקצוע הכרחי. וזה לא היה המקרה.
- ממצאים מלפני 200 שנה אינם "עתיקות".
- לא יודע למי ולמה התייחסת. אני אומר שביקורת על התנהלות האוייב ברגע של חסד לא חייבת לגרום כתגובה את קיצור תולדות האנושות.
- ברור שמלחמה היא אמנות המרמה והשקר. ראה 73. עם זאת, כל דור הציב גבולות להתנהלות הפרט במלחמה.
למשל, למה לא הורגים שבוי ? הרי הוא משתק כמות אדירה של משאבים. פלוגת שבויים יכולה לעכב ולשתך חטיבה. אז למה לא להעמיד 6 מא"גים ולקצור אותם ? למה לא מחסלים מחבל שנכנע ?
אם יש מולך אדם ותינוק בידו, והמחזיק בתינוק מסכן אותך כחייל, למה שלא תירה בו, ואם התינוק נפגע, ירחם השם ?
למה בכל שתי האנטיפאדות חיילי צה"ל לא ירו באף לא אישה אחת ?
אתה יודע כמה בלוקים קיבלנו מנשים דווקא בחאן יונס ?
למה פצצת tnt של טון מותר, ופצצת נאפאלם של 200 קילו אסור ?
למה ערכו את אמנת ג'נבסה בכלל ? הרי כל מלחמה היא רצף מעשי רצח ?!
למה ? כי בתחבולות בהחלט, אבל גם בתחבולות יש גבולות שבן אנוש לא עובר.
איני מתייחס פה למעשי הנאצים כי דיברתי על בני אנוש.
יעקב
1. שבויים - לעיתים קרובות הורגים שבויים במלחמה. זה תלוי בנסיבות. כוח קומנדו שנע בעורף האוייב לעיתים קרובות יימנע מלקיחת שבויים שכן אין לו את היכולת לשנע אותם ואם הוא ישחרר אותם לחופשי - הכוח עשוי להתגלות. ולכן המדיניות היא בדרך כלל - הרג לפני האפשרות של הבנת כניעה. גם אם מישהו מרים ידיים מול כזה כוח, חיילי הכוח יבחרו שלא להבין את המחווה (אם הם ממש בעורף האוייב ובנסיבות מוסיימות. כמובן ייתכן מצב בו כוח קומנדו לוקח שבויים).
בהחלט ייתכן מצב בו כוח סדיר לוקח שבויים, ואז בשל נסיבות (למשל - הצורך לסגת, או הצורך להתקדם לסתום חור בקו הגנה) טובח בשבויים בשל חוסר היכולת לשנע/לשמור בשילוב עם נחיצות צבאית. ייתכן גם שחרור השבויים במקרים כאלו (למשל - אל תוך כוח האוייב או אל עבר האוייב - לעיתים זה יוצר דה-מורליזציה אצל האוייב)
כוח קטן - המצליח לפרוץ לא יתעכב על-מנת לטפל בשבויים. במידה ולא ניתן להניס את השבויים לפניו (עניין "מדבק" - ולכן לעיתים מועיל להתקדמות), ובמידה שאין כוחות המשך פנויים לטיפול בשבויים - אז בהינתן מצב ששחרוו השבויים הרבים ייצור (לאחר הימלכות דעת הנכנעים) כוח צבאי גדול שיתארגן מחדש באחורי הכוח המתקדם - אז כוח פורץ שכזה בהחלט עשוי לטבוח בשבויים (ולהמשיך בפריצה קדימה) לעומת אי-התקדמות (ושמירת השבויים) או שחרור השבויים (ויצירת כוח צבאי פוטנציאלי מאחורי הכוח). הבחירה בטבח במקרה שכזה תיעשה אם הפוטנציאל האסטרטגי/טקטי מהפריצה - מצדיקה את העניין.
הכוחות המוסריים ביותר, בנסיבות קשות ועם נחיצות צבאית גבוהה - יטבחו בשבויים. יש דוגמאות לכך בכל מלחמה רצינית - וגם אצל ה"טובים". למרבה הצער - בחזית הקרב המשאבים הפנויים לטיפול בשבויים יכולים להיות מוגבלים מאוד. ומפקד צבאי בבחירה בין טביחת שבויים או מפלה אסטרטגית יבחר בטבח.
2. אם יש טרוריסט עם תינוק אזי במקרים רבים יש לירות בטרוריסט. ברור שייעשה מאמץ שלא לעשות כן, אך נתינת "קלף חסינות" לנושאי תינוקות לוחמים.... תוביל לכך שכל חמאסניק ייצא לקרב עם מנשא קנגרו.
3. ירו בנשים. בטח ובטח באינטיפאדה השנייה (בה ממש היו קרבות, וגם היו נשים לוחמות מולנו). ככל שאשה נתפסת כבלתי מוערבת בלחימה - יירו פחות (לעומת גבר), אך נשים מוערבות בלחימה ה"פלסטינית" של כל הפלגים - גם פלגי השמאל (החזית העממית) וגם האיסלמיסטים (היו מחבלות מתאבדות).
4. הסטטוס של נאפאלם כ"בלתי חוקי" הינו לא מוחלט וחדש יחסית - פרוטוקול III מ1980 אשר לא מקובל על מדינות רבות.
5. ג'נבה נערך על-מנת ליצור כללים למלחמה בין צבאות סדירים של מדינות אירופיות מתקדמות. נראה שתרדש רוויזיה, שתבטל כל מיני הגנות, על-מנת להתאים למאה ה-21. ארגונים לא-סדירים מנצלים את הגנות ג'נבה לרעה - ואין זה נראה שהמדינות ה"נאורות" ימשיכו לשחק עם כללים אשר למעשה כובלים את ידיהם מאחורי הגב ומאפשרים לארגונים לא סדירים לתקוף אותם באופן אפקטיבי בשל הגנות ג'נבה.
/null/text_64k_1#