צטט: שִינשִין 2015-10-15 05:36:19

צטט: חנה וייס 2015-10-14 16:42:02

 

הנפת דגל לא מהווה איום.

 

נכון מאד.

הנפת דגל היא הבעת דעה.

הנפת דגל נאצי בטקס  יום הזכרון לשואה,הוא מעשה אלים.  

 אלימות נפשית היא אלימות לכל ענין ,ובטוי שבא במטרה לקרוא תיגר על זכות ההגדרה של יהודים במדינתם הוא בטוי אלים,כי זכות ההגדרה כאן  היא הזכות לחיים.  

לא הנאצי יקבע ליהודי מה היא אלימות,ולא אנשי אל קאעידה יקבעו...היהודים הם שיקבעו .. 

דן

צטט: שִינשִין 2015-10-15 05:36:19

צטט: חנה וייס 2015-10-14 16:42:02

 

הנפת דגל לא מהווה איום.

 

נכון מאד.

הנפת דגל היא הבעת דעה.

הנפת דגל אוייב הינה בהחלט אינדיקציה לדעה. כל מי שתומך באוייב בעת מלחמה - הוא אוייב, וככל שהוא אזרח שלנו - הוא בוגד - ויש לטפל בו במסגרת החוק הקיים (סעיפים 97 ו99 לחוק העונשין).

צטט: יוהידן 2015-10-14 22:07:24

1. אם הנפת דגל איננה איום, אני מציע לעם הטיבטי לכבד את הדגל הסיני בלהסה,ואת כל מה שנובע מכך.

2.גם הזהות של הסינים בטיבט [כן ירבו],איננה מהוה שום איום,להיפך ולהיפך.

3. כל פלשתיני שנהרג, זה מפני שפלשתינים התחילו בסבב לחימה או טרור.

ולכן,כל הרוג פלשתיני,נהרג בידי פלשתינים. כנראה שאין לך מושג איך זה להיות כבוש, מדוכא ומושפל במשך כמעט 50 שנה. אחרת לא היית מקשקש שטויות כל הזמן. זה מתאים לילדים בגן לשאול מי התחיל.  והחיים האלו, ללא עתיד ותקוה הם גם החיים של רוב ערביי ישראל. מי התחיל? חשוב היטב וענה.

זה כמובן מבלי שדיברנו על ילדים מפגעים רוצחים,כמנהג דעאש חמאס ובני עמם. מה זה משנה מי מפגע? הם הגיעו למצב של יאוש.

[בענין השחתת רכוש יש בתי משפט,. אם יש לך תלונות,תגישי שם].

לענין נישול אדמות.

א..אדמת ארץ כנען איננה נחלתם [גם על פי דתם ],ושטר קנין שהוענק על ידי הכובש העותמני,איננו מחייב את היהודים כלל. לא יודע מה זה נחלתם ומה תקף ומה לא. אני כן יודע שב-1967 כבשנו אותם מבלי שהם עשו פרובוקציה, וזו בעצם הסיבה לכל הסיפור.

ב..הצד המנוצח במלחמת השמד  שהוא התחיל בה,מפסיד כל זכות קנין אם היתה לו[לא כל שכן אם שטר הקנין שלו מלכתחילה איננו רבותא].  

ג.. אין בדברי לעיל כדי לשלול כל הסדר,אבל הנימוק היחידי הוא רצוני בשלום,ולא זכותם על הארץ הזאת. לכתוב רצוני בשלום זה מאוד קל. עובדתית אנחנו עושים הכל פרט ללרצות בשלום.

4. היהודים לא מנעו ולא מועים דיאלוג. מה אתה אומר? אתה חי בעולם? מה זה כל ההתנחלויות, המחסומים? ההתעללויות, ההתעלמות של ראש הממשלה? איזה דיאלוג זה?

ההחלטה של הפלשתינים לוותר על דיאלוג היא החלטה אסטרטגית,בלא שום קשר למה ישראל עשתה או תעשה.

הם הבינו [טעות בהבנה],שמהאו "ם  הם יקבלו הרבה יותר מבשיחות עם ישראל,והאומות גם מסייעות להם באשליה הזאת. הפלסטינים לא מנעו ולא מונעים דיאלוג עם הישראלים. ההיפך הוא הנכון. להם אין מה להפסיד. לנו, לפחות בעיני ממשלתינו - יש, ולכן אנחנו מונעים דיאלוג.

סכום ומסקנה.

ייתכן שהפלשתינים בדרכם יובילו למלחמה עקובה מדם,שתוצאותיה  אחת מהשתיים.

או שהם ישמידו אותנו. זה לא יקרה.

או שלא יישאר פלשתיני אחד בין הים לירדן. גם זה לא יקרה.

המלחמה שהם מנסים לכפות על היהודים בהר הבית[אקצה בסכנה],עלולה להיות מבחינתם  מעין נבואה שהגשימה את עצמה.  זה מכיון שגם אם היהודים מאוד לא מעונינים לשלוט בהר ביד רמה,בסוף לא תהיה להם כל ברירה ויאלצו לעשות זאת. מה פירוש לא תהיה להם (לנו) ברירה? מישהו מכריח אותנו לעשות משהו?

צטט: זאבון השועל 2015-10-15 10:02:35

. כנראה שאין לך מושג איך זה להיות כבוש, מדוכא ומושפל במשך כמעט 50 שנה. אחרת לא היית מקשקש שטויות כל הזמן. זה מתאים לילדים בגן לשאול מי התחיל.  והחיים האלו, ללא עתיד ותקוה הם גם החיים של רוב ערביי ישראל. מי התחיל? חשוב היטב וענה.

...

 לא יודע מה זה נחלתם ומה תקף ומה לא. אני כן יודע שב-1967 כבשנו אותם מבלי שהם עשו פרובוקציה, וזו בעצם הסיבה לכל הסיפור.

 

הבנו. הם כבושים ומיואשים. כנראה לא מיואשים מספיק - כי הם מעיזים להרים את הראש - מה שהם לא היו מעיזים לעשות אחרי 49 או 67. נראה שצריך לעשות עוד נכבה.

לגבי "חוסר פרובקציה" ב1967 - מלבד פעולות הטרור המתמשכות שגם אז יצאו מהגדה (לפני ה"כיבוש" - אז הם מחו באופן רצחני על 48. ולפני 48 - הם מחו באופן רצחני על דברים אחרים)..... ב10 בבוקר ביום המתקפה ירדן תקפה ללא כל פרובקציה את ישראל - כנראה מתוך אמונה לדברי הרהב של נאצר על הצלחות החזית. וזאת למרות ניסיונות שימור שקט ישראליים מול המלך. ירדן התחילה עם ירי מנשק קל בירושלים, ואז עברה להרעשה כבדה. בין השאר, סוללת תותחי לונג-טום הפגיזה את תל-אביב ומטרות אחרות בגוש דן.

אז וואלה - היה יופי של פרובקציה לפעולה בחזית הירדנית.

צטט: יוהידן 2015-10-15 03:18:44

צטט: חנה וייס 2015-10-15 03:00:17

1.מתייה ריקאר יכול לעניין את כולנו; הוא זכה לכינוי "האדם המאושר ביותר בעולם".

 

אכן, טיבט לפני 1959 בהחלט לא היתה מושלמת, לא כל המנהיגים יישמו את הבודהיזם בחייהם ואלה שלא יישמו היו מנהיגים מושחתים ואכזריים. כשעקרונות של אי אלימות מיושמים על ידי פרטים, אותם אנשים נוהגים באי אלימות ומטיבים עם עצמם ועם הסובבים אותם. ככל שיותר פרטים מיישמים, ככה החברה נעימה יותר לרבים. 

 

2.תודעה בריאה היא תודעה לא אלימה.

תודעה חולה היא תודעה אלימה ואנוכית.

ככל שאנחנו חומלים יותר, מוסריים יותר, אנושיים יותר, אוהבים יותר, נדיבים יותר (דאגה כנה, יחס טוב, עזרה, זמן, כסף וכו') , פוחדים פחות, כועסים ושונאים פחות, מפצלים (תופסים אחר "כל טוב" ו"כל רע") בפחות תדירות ובפחות עוצמה וכלפי פחות מושאים, אפשר לומר שאנחנו הולכים ומחלימים מבחינה נפשית.

 

הרגלי תודעה בריאים (אנגלית 45 דק')

 

 

1. גם גינגיס חאן  ומלך סדום היו מאושרים,משמע שפיהם נלמד ערכים ?

2.אני לא חושב  שתודעתי אלימה מתודעתך,וההשלמה שלך עם הרוע,היא בטוי אלים למהדרין.

1. אדם אלים ואכזר הוא לא אדם מאושר. אדם שמוצא צורך לכבוש עוד ועוד נחלות בתיאבון בלתי נדלה הוא אדם שלא מסופק אף פעם. 

2. שוב, אל תשווה את עצמך לאחרים. לא תהיה מאושר באופן כזה. תשווה את עצמך היום לעצמך מיום אתמול ותראה אם אתה יותר שבע רצון מעצמך או לא. זאת הדרך להיות מאושר. 

אני לא משלימה עם רוע. אני פועלת באופן בלתי נדלה למיגורו. פיתחתי והצגתי

מודל בריאות ציבור לריפוי ולמיגור הרוע, האלימות, חוסר שביעות רצון.

שהמשאלות החומלות של כולנו תתגשמנה במהרה כדי להטיב עם כולם. 

צטט: lepxii 2015-10-15 09:22:10

צטט: שִינשִין 2015-10-15 05:36:19

צטט: חנה וייס 2015-10-14 16:42:02

 

הנפת דגל לא מהווה איום.

 

נכון מאד.

הנפת דגל היא הבעת דעה.

 

הנפת דגל אוייב הינה בהחלט אינדיקציה לדעה. כל מי שתומך באוייב בעת מלחמה - הוא אוייב, וככל שהוא אזרח שלנו - הוא בוגד - ויש לטפל בו במסגרת החוק הקיים (סעיפים 97 ו99 לחוק העונשין).

לעניות דעתי, למעשה כל הדעות שאתה מביע הן פוגעניות לאינטרסים הלאומיים והן אנטי-האנושות ולכן אני פוסקת שאתה "בוגד". מה אתה מציע שנעשה איתך? סובלנות היא ההתיחסות החומלת ביותר שניתן להציע. 

"אויב" הוא תיוג בלבד -- "אויב" היום הוא חבר ושותף מחר. אני לא מסכימה ולא מקבלת את התיוג "אויב" כלפי כמה מיליוני פלסטינים. הפלסטינים הם לא האויבים שלי. הם חברים, עמיתים למעגל למידה על תרבות וספרות, מורים, רופאים, מטופלים, והם השותפים שלי לפתרון כל עימות או סכסוך שיכול ועשוי להתעורר בין כל שני בני אדם. 

הדגל הפלסטיני הוא סמל לחירות מעריצות ומכיבוש ומסבל רב שנים. הוא סמל של אחדות ושל גאווה של עם, ולא שונה במובן זה מכל דגל אחר של עם. כדאי שנכיר אותו ושנתרגל אליו. לא טוב לשנוא שום דבר ואף אחד. הדגל הפלסטיני הוא לא סמל של כיבוש או של אנטישמיות. הוא לא דגל "נגד" -- הוא דגל "בעד". 

 The Palestinian Flag

צטט: יוהידן 2015-10-15 02:44:54

צטט: חנה וייס 2015-10-15 02:25:54

 

מתייה ריקאר קורא למנהיגי דת להצהיר: הרג של בני אדם לא מתקבל על הדעת

 

מתייה ריקאר ,מענין לי את קצה הישבן. 

אני לא חי בזכותו,ולא בזכות הפציפיזם הטיבטי שאת מציגה,שלא היה ולא נברא.

לכי טפלי בעוני ובבערות בטיבט,לפני שבאה ליעץ לטובים ממך.  דן

 

כנראה כיכב לעצמו.

צטט: יוהידן 2015-10-15 08:46:17

צטט: שִינשִין 2015-10-15 05:36:19

צטט: חנה וייס 2015-10-14 16:42:02

 

הנפת דגל לא מהווה איום.

 

נכון מאד.

הנפת דגל היא הבעת דעה.

 

הנפת דגל נאצי בטקס  יום הזכרון לשואה,הוא מעשה אלים.  

 אלימות נפשית היא אלימות לכל ענין ,ובטוי שבא במטרה לקרוא תיגר על זכות ההגדרה של יהודים במדינתם הוא בטוי אלים,כי זכות ההגדרה כאן  היא הזכות לחיים.  

לא הנאצי יקבע ליהודי מה היא אלימות,ולא אנשי אל קאעידה יקבעו...היהודים הם שיקבעו .. 

דן

 

העולם לא מסכים איתך.

לפלסטינים יש זכות להגדרה עצמית בדיוק כמו ליהודים. 

הנפת דגל פלסטין באו''ם - 30 בספטמבר 2015

צטט: חנה וייס 2015-10-16 06:56:51

 

 

הפלסטינים הם לא האויבים שלי. הם חברים, עמיתים למעגל למידה על תרבות וספרות, מורים, רופאים, מטופלים, והם השותפים שלי לפתרון כל עימות או סכסוך שיכול ועשוי להתעורר בין כל שני בני אדם. 

 

הדגל הפלסטיני הוא סמל לחירות מעריצות ומכיבוש ומסבל רב שנים. הוא סמל של אחדות ושל גאווה של עם, ולא שונה במובן זה מכל דגל אחר של עם. כדאי שנכיר אותו ושנתרגל אליו. לא טוב לשנוא שום דבר ואף אחד. הדגל הפלסטיני הוא לא סמל של כיבוש או של אנטישמיות. הוא לא דגל "נגד" -- הוא דגל "בעד". 

1.אני מעולם לא טענתי,שהמחבלים של חמאס הם אויבי העם הטיבטי.

2.היהודים הם העם הכבוש ולא המתנחלים פלשתינים,שסירבו להצעת החלוקה.  

מי שיצא במלחמה להשמיד עם אחר ונכשל,לא יכול לבוא בטענת קנין לשטחים שהפסיד. דן

צטט: חנה וייס 2015-10-16 06:16:56

צטט: יוהידן 2015-10-15 03:18:44

צטט: חנה וייס 2015-10-15 03:00:17

1.מתייה ריקאר יכול לעניין את כולנו; הוא זכה לכינוי "האדם המאושר ביותר בעולם".

 

אכן, טיבט לפני 1959 בהחלט לא היתה מושלמת, לא כל המנהיגים יישמו את הבודהיזם בחייהם ואלה שלא יישמו היו מנהיגים מושחתים ואכזריים. כשעקרונות של אי אלימות מיושמים על ידי פרטים, אותם אנשים נוהגים באי אלימות ומטיבים עם עצמם ועם הסובבים אותם. ככל שיותר פרטים מיישמים, ככה החברה נעימה יותר לרבים. 

 

2.תודעה בריאה היא תודעה לא אלימה.

תודעה חולה היא תודעה אלימה ואנוכית.

ככל שאנחנו חומלים יותר, מוסריים יותר, אנושיים יותר, אוהבים יותר, נדיבים יותר (דאגה כנה, יחס טוב, עזרה, זמן, כסף וכו') , פוחדים פחות, כועסים ושונאים פחות, מפצלים (תופסים אחר "כל טוב" ו"כל רע") בפחות תדירות ובפחות עוצמה וכלפי פחות מושאים, אפשר לומר שאנחנו הולכים ומחלימים מבחינה נפשית.

 

הרגלי תודעה בריאים (אנגלית 45 דק')

 

 

1. גם גינגיס חאן  ומלך סדום היו מאושרים,משמע שפיהם נלמד ערכים ?

2.אני לא חושב  שתודעתי אלימה מתודעתך,וההשלמה שלך עם הרוע,היא בטוי אלים למהדרין.

 

1. אדם אלים ואכזר הוא לא אדם מאושר. אדם שמוצא צורך לכבוש עוד ועוד נחלות בתיאבון בלתי נדלה הוא אדם שלא מסופק אף פעם. 

 

2. שוב, אל תשווה את עצמך לאחרים. לא תהיה מאושר באופן כזה. תשווה את עצמך היום לעצמך מיום אתמול ותראה אם אתה יותר שבע רצון מעצמך או לא. זאת הדרך להיות מאושר. 

 

אני לא משלימה עם רוע. אני פועלת באופן בלתי נדלה למיגורו. פיתחתי והצגתי

מודל בריאות ציבור לריפוי ולמיגור הרוע, האלימות, חוסר שביעות רצון.

 

שהמשאלות החומלות של כולנו תתגשמנה במהרה כדי להטיב עם כולם. 

 

אמת נכון.

אני חושב דעותייך, בטוי לאלימות ואכזריות. דן

צטט: חנה וייס 2015-10-16 06:43:50

צטט: יוהידן 2015-10-15 02:44:54

צטט: חנה וייס 2015-10-15 02:25:54

 

מתייה ריקאר קורא למנהיגי דת להצהיר: הרג של בני אדם לא מתקבל על הדעת

 

מתייה ריקאר ,מענין לי את קצה הישבן. 

אני לא חי בזכותו,ולא בזכות הפציפיזם הטיבטי שאת מציגה,שלא היה ולא נברא.

לכי טפלי בעוני ובבערות בטיבט,לפני שבאה ליעץ לטובים ממך.  דן

 

כנראה כיכב לעצמו.

 

 

תרדי עוד יותר נמוך טיפה,אולי תצליחי סוף סוף לנחות. דן

צטט: יוהידן 2015-10-15 08:46:17

צטט: שִינשִין 2015-10-15 05:36:19

צטט: חנה וייס 2015-10-14 16:42:02

 

הנפת דגל לא מהווה איום.

 

נכון מאד.

הנפת דגל היא הבעת דעה.

 

הנפת דגל נאצי בטקס  יום הזכרון לשואה,הוא מעשה אלים.  

 

 

הנפת דגל נאצי היא הבעה של דעה אלימה.

מעשה ההנפה לכשעצמו אינו אלים.