פעם החוק היה שהמשפחה היתה צריכה לחתום על הסכמה, תמיד היו חוכמולוגים שחתמו בשם ההורים (יענו זייפו), או שההורים היו שרויים ביגונם או שלא ידעו את החוק או שהילדים לא אמרו בדיוק איפה שירתו. אני הייתי בן החוכמולוגים האלו...
היום החוק אומר שההורים צריכים להודיע ללשכת גיוס שהם מתנגדים לשרות קרבי של הבן.
לדעתי זה אותה גברת בשינוי אדרת, בשני מקרים הדילמה מגולגלת לפתחה של המשפחה ובדרך כלל מובילה למרירות ולעימותים: 'אתה לא מבין', 'זה החיים שלי', 'אני כבר מבוגר' וכו'. יש משפחות שנקרעו בגלל זה ונוצרו מרמורים וריבים רבי שנים, יש משפחות שההבנה של הילד באה לאחר מס' שנים, יש משפחות ש'זרמו' עם הילד.
ויש משפחות שאבדו 2 ילדים ואפילו יותר.
כרגיל המדינה מתנערת מאחריות. ראוי היה שההחלטה תהיה נטולת התלבטות.אין שירות קרבי לאחים שכולים. נקודה. אין ויכוח, אין ריב, אין התלבטות. זה החוק. נקודה. יש מספיק תפקידים חשובים ומועילים לא בגולני או בהנדסה.
זה לא אומר שלא יכול לקרות משהו לילד: הוא יכול להיפגע בדרך לבסיס, בדרך לחופשה, בתאונת דרכים, בחופשת שבת, אבל זה מוריד מההורים את רגשות האשם של: 'למה נתתי לו ללכת לקרבי' או 'למה אמרתי לו ללכת לשקם'.
זה החוק שאני מנסה ליזום ולהניע. אין שירות קרבי לאחים שכולים.
הוספת תגובה על "דילמה של הורים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה