צטט: amnonti 2015-11-19 10:42:15
כיצד שרדתי את הסופה ב15.10.15.
דר' אמנון טיל
amnont@walla.com
==
ב15.10.15 נסעתי בבוקר לעשות בדיקת דם בקופ"ח הוד השרון שליד בניין העירייה. לאחר שהגיע תורי, נכנסתי לאחות ומתברר שרופאת המשפחה שלי שכחה להקליד את הבדיקה במחשב ולכן נאלצתי לוותר על בדיקת הדם באותו בוקר. הלכתי למרכז הוד השרון וקניתי לימונדה ומלבי בחנות COFIX הקרובה ב10 ש"ח. משם המשכתי לתחנת האוטובוס. לפתע התחילה מעין סופת טורנדו ישראלית. החל להווצר מעין צינור של רוח, חולות, ענפים שבורים, עלים וכדומה, והשמים נהיו שחורים.
---
החלטתי לנסוע לקופ"ח מגדיאל כדי לקחת טופס 17 לבדיקת שמיעה במכון "הדים" שבצומת רעננה. נסעתי באוטובוס 11 והגעתי עד לגינה של מגדיאל שלידה נמצא בית הכנסת. כאשר ירדתי לתחנת האוטובוס, נפתחו ארובות השמים ושבר ענן נפל על מגדיאל. הגשם, משום מה, כוון אל תחנת האוטובוס שבה תפסתי מחסה, ונרטבתי מכף רגל ועד ראש.
--
שאלתי את עצמי "מאיין יבוא עזרי?". אם הייתי אדם דתי הייתי עונה "עזרי מעם השם" אבל מכיוון שאינני דתי החלטתי לסמוך על עצמי ולנסות להחלץ ממצב זה. מבחינת הלבוש היו לי סנדלים, מכנסיים קצרים וחולצה וכולם היו רטובים מאד. תחילה, רצתי אל חנות המאפים שליד האוטובוס, אולם היא הייתה סגורה. אח"כ חציתי כביש רטוב וחלקלק והגעתי לחנות פלאפל שגם היא הייתה סגורה. לא רחוק משם הייתה חנות להימורי ספורט, שסוף סוף הייתה פתוחה ונכנסתי פנימה.
--
היו שם מספר אנשים ובינהם ידידי משכבר הימים דודי, שהוא מורה למוזיקה במקומות שונים. הגשם נעשה זועף וזועף ואמרתי לדודי "כנראה שסוף העולם הגיע, ותזכור שהייתי לידך בזמן שחווינו חוויה זו". מסתבר שלפני שהגעתי לחנות זו, הגיע לחנות אדם אחר מבוגר. האדם הזה החליק ליד החנות ונפלו עליו מספר שולחנות וכסאות. הבחור הצעיר שהפעיל את החנות באותו זמן, חילץ אותו מבעד לשולחנות והכסאות והעמיד אותו על רגליו. מאותו רגע האדם המבוגר שנחלץ ממצבו לא הפסיק לדרוש פצויים מהבחור הצעיר שחילץ אותו. הבחור הצעיר שלח אותו תחילה לבית הכנסת הקרוב להתפלל "ברכת הגומל" להחלצו בשלום מהתקרית.
--
את האדם המבוגר לא עניין שום תפילות והוא היה מרוכז בבקשתו לקבלת פיצויים. הבחור הצעיר הסביר לו שהוא רק שכיר בחנות, ושיש בחנות מצלמות. אם הוא שואף לפצויים, שיבוא שוב, יפגוש את בעל הבית של החנות שקוראים לו שלמה, ויבקש ממנו פיצויים. הבחור הצעיר היה עסוק בהכנסת כל חפצי החנות פנימה, כולל השולחנות והכסאות ולא היה לו זמן וסבלנות להתייחס לטענות האיש המבוגר. ואילו אני, התרחקתי מהמקום והלכתי במהירות לביתי.
---
כאשר הגעתי הביתה, רטוב עד לשד עצמותי, ראתה אותי אשתי. החלפתי בגדים במהירות, הלכתי להתקלח ואת יתר היום בילינו בביתנו, כאשר אנו צופים בטלוויזיה ובמחשב בארועי הסופה ברחבי ישראל. טוב, זה היה הגשם הראשון ותמיד ישראל מופתעת וקורסת מגשם זה. באותו ערב בשעה 19.00 הייתי אמור לפגוש רופא אף אוזן גרון בכפר סבא. התלבשתי והייתי מוכן לנסוע לפגישה ואז אשתי אמרה לי שאין חשמל בכפר סבא. צלצלתי ל2700* וקבעתי פגישה למחרת אצל אותו רופא בשעה 10 בבוקר, אבל שוב גם למחרת לא היה חשמל בכפר סבא, וכך זה נמשך בכפר סבא ורעננה למשך שלושה ימים.
--
אולם מתברר שבנוסף לטבע החליטו ועדי חברת החשמל להוסיף שמן למדורה וכחמש שעות לא נשלחה עזרה לצוותי החשמל בשרון מיתר חלקי הארץ. ומה קורה שנוסף לפגעי הטבע מתעולל בנו המונופול של חברת החשמל הישראלית (לא חבל על המליונים שהושקעו בפרסומות "שקע ותקע" ודומיהן? האם לא היה כדאי להשקיע כסף זה בציוד לחילוץ מסערות? והיכן היה ראש ממשלתינו שחילץ אותנו בשרפה בכרמל בעזרת ה"סופר טנקר" האמריקאי? האם הוא ישן כאשר היו הפסקות חשמל של שלושה ימים באזור השרון).
---
מישהוא סיפר לי שברעננה כמה אנשים חשובים ניסו לצלצל לביבי שיפתור את הבעיה, ואילו אני התגלגלתי מצחוק ששמעתי זאת. האם באמת ביבי היה יכול לצוות על מיקו צרפתי, יו"ר הועדים של חברת החשמל להחזיר את הזרם? ובשעת צרה ומצוקה, מי באמת שולט במדינתינו הקטנה, האמורה לשמש כ"אור לגויים" ע"פ חזונו של דוד בן גוריון?
===
תם ולא נשלם, עד הסערה הבאה שכבר הייתה והציפה את רעננה ואת אשקלון וכדומה.
==
הוספת תגובה על "כיצד שרדתי את הסופה ב15.10.15."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה