כ–200 מתוך כ–44 אלף תושבי העיר עפולה הפגינו בזעם נגד הזכייה של 48 אזרחים ערבים במגרשים לבניית בתיהם בעיר. אין לדעת, אם אותם מפגינים מתלהמים מייצגים את התחושות של כל תושבי העיר, או רק את עצמם. אולם על דבר אחד אין מחלוקת: המכרז הוא חוקי, תוצאותיו התקבלו על פי דין, ולזוכים עומדת הזכות המלאה לממש את זכייתם.
כך גם הסביר ראש העיר המותקף, יצחק מירון, שנגדו קראו המפגינים "ראש העיר בנו בגד, הוא רוצה לבנות מסגד" והזהירו מפני "השתלטות ערבית" על כל מדינת ישראל. המפגינים קראו: "היום עפולה הצעירה ועפולה עילית, מחר כל עפולה, ומחרתיים כל הארץ! לא נוותר על ישראל".
מירון, ראוי להבהיר, איננו הכתובת הנכונה לזעקת התושבים המבוהלים. ראש העיר הרי מתנגד להפיכת עפולה לעיר מעורבת, והוא בעד "עפולה יהודית". לצערו, החוק עומד לצד הזוכים. מירון הבהיר, שאם יתברר שהמכרז לא היה תקין, הוא יסכים לבדיקה מחודשת שלו.
אלא שדווקא בהיאחזות בכשרות ההליכים הפורמליים טמונה הגזענות. המכרז על נהליו — ולא התפישה הדמוקרטית, המעניקה לכל אזרח את הזכות להתגורר בכל מקום — הוא המשמש עכשיו את ראש העיר כחומת מגן מפני התקוממות של התושבים. על ראש העיר להבהיר לתושבי עפולה, כי לערבים, בין שזכו במכרז ובין שלא, יש זכות להתגורר בעיר.
טענת התושבים, ולפיה אין מקום לערבים בעפולה אחרי שספגה פיגועים, היא דמגוגית ונועדה להשריש בציבור את תחושות השנאה. מגורים של ערבים בערים מעורבות כמו עכו, לוד, רמלה וחיפה לא חוללו את תופעת הסכינאות. אם מבקשים לאתר גורם מרכזי אחד אשר יכול למוסס את העוינות בין האוכלוסיות, הוא יימצא דווקא בדו קיום בין יהודים לערבים במרחבים המוניציפליים.
הפצת התפישה הזאת אינה צריכה להיות מוטלת רק על ראשי הערים. התפישה זקוקה לגיבוי ולתמיכה מצד מנהיגי המדינה. הללו מחויבים למנוע את הבידול, הניכור והאיבה בין שני חלקי האוכלוסייה במדינת ישראל.
נהמת לבם של 200 המפגינים בעפולה צריכה להיבלע בתוך תגובה מיידית, נוקבת וצלולה של הנהגה, ששלמות המדינה יקרה לה. העדר תגובה כזאת פירושו הסכמה, ואפילו עידוד, לטיפוח רגשות השנאה והגזענות כלפי חמישית מאזרחי המדינה.
מפגינים בעפולה נגד זכיית משפחות ערביות במכרז בנייה - דלג
הוספת תגובה על "רוצים דולאומית? בבקשה"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה