הרקע להיעלמותם לפי המקרא של עשרת השבטים
על פי המתואר בספר עזרא, עם ישראל היום הוא צאצא שבטי יהודה, שמעון, בנימין והלוייםשהתגוררו בקרב שבטים אלו (לשבט לוי לא הייתה נחלה ובניו שכנו בקרב שבטים שונים).
מקובל לחשוב כי בממלכת יהודה חיו רק שבטי יהודה ובנימין, אך הדבר לא מדויק. טרם כינון המלוכה, התגוררו השבטים בנחלות שונות בישראל, אולם לאחר מכן חיו השבטים בממלכה אחת תחת שלטונם של שאול, דוד ושלמה.
בשנת 922 לפנה"ס, בימי שלטון בנו של שלמה, רחבעם, מרדו עשרת השבטים, תחת הנהגתו של ירבעם בן נבט, עקב המסים הכבדים שהטיל רחבעם ושרירות ליבו, והממלכה המאוחדת פוצלה לשתיים - ממלכת ישראל וממלכת יהודה. בממלכת ישראל הצפונית חיו תשעה שבטים בעלי נחלה - זבולון, יששכר, אשר, נפתלי, דן, מנשה, אפרים, ראובן וגד, וחלק מבני לוי.
בממלכת יהודה חיו שבטי יהודה, בנימין, שמעון וחלק מבני לוי. שמעון ויהודה התאחדו מאוחר יותר ושבט שמעון איבד את זהותו העצמאית.
בשנת 722 לפנה"ס, ימי מלכותו של הושע המלך, כבשה אשור, בהנהגת שלמנאסר החמישיואחר כך תחת סרגון השני, את ממלכת ישראל, החריבה את בירתה שומרון והגלתה את השבטים לאשור. על גולי ישראל נאמר: "וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַרגּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי"[4]. גם לגבי השבטים שהיו בעבר הירדן נאמר בדברי הימים: "וַיַּגְלֵם לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה וַיְבִיאֵם לַחְלַח וְחָבוֹר וְהָרָא וּנְהַר גּוֹזָן עַד הַיּוֹם הַזֶּה"[5]. הערים הללו מזוהות בתלמוד: "חלח - זו חלזון, חבור - זו הדייב, נהר גוזן - זו גינזק, ערי מדי - זו חמד וחברותיה, ואמרי לה: זו נהוונד וחברותיה, מאי חברותיה אמר שמואל: כרך מושכי, חוסקי ורומקי"[6].
הוספת תגובה על "יש לי תשובה! מה השאלה?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה