תיכף האולימפידה פה, ולכן ראיתי לנכון לבדוק מה קורה בכלכלה הסינית:
בשנה החולפת ניצת ויכוח סוער למדיי בעולם הכלכלי לגבי סין והצמיחה הכלכלית המואצת שלה. אנליסטים מסוימים כמו למשל בראד סטסר מהמועצה האמריקאית לקשרי חוץ, מאמין כי הסיבה לגידול המהיר של סין מקורה בעיקר בייצוא הרב של המדינה (הרי לכולנו יש משהו מסין). אחרים כמו למשל העיתונאי מהאקונומיסט ג'ונתן אנדרסון שסבור כי דווקא הדרישות מבית, כלומר; הבנייה המואצת של כבישים, מסילות רכבת, והדרישה העולה למכוניות, בגדים וכו' הם הכוח המניע לצמיחה הרבה של הכלכלה הסינית. אבל בימים הללו ובעקבות הזעזועים שעוברים על כלכלות העולם, פרמטרים רבים ונוספים "מתערבים" בויכוח:כמו למשל עד כמה עלולה כלכלת סין להיפגע בעקבות המיתון בארה"ב. הרוב מאמינים, כי הדרישה למוצרים סינים היא כל כך גדולה שהיא תצליח לקזז את ההשפעה של ארה"ב על הכלכלה הסינית ואת ההאטה ביצוא.
כיום התוצר הלאומי של סין גדול בכ-10% מהתוצר שלה בשנה שעברה. המשמעות לכך היא שסין מייצרת הרבה יותר ממה שהיא צורכת ולכן צריכה להתבסס על ייצוא (כלומר על מקורות זרים) כדי "להיפטר" מהעודף שנוצר. אבל הגידול בייצוא בסין מעולם לא היה הסיבה העיקרית לצמיחה הכלכלית הפנומנאלית של המעצמה (ייצוא תורם רק אחוז מינורי לגידול בתוצר הגולמי לנפש) כי מה שבעיקר מסייע לגידול בתוצר הגולמי לנפש בסין הוא דווקא הדרישה למוצרים בתוך המדינה עצמה, ושלל המשקיעים שרוצים לקחת חלק מהגידול של המעצמה (האם האקונומיסט רומז כי גם סין מתחילה להיות קפיטליסטית???)
המשמעות האמיתית של כל זה היא שלמרות שבשנת 2008 חלה האטה בצמיחה הכלכלית של סין, לעומת 2007 (בינתיים) והיא עומדת היום על סך של בין 9-10%. אם באמת ההשפעה הכי משמעותית על התוצר הגולמי לנפש היא הצמיחה של סין מבית (שזה קצת מזכיר לדעתי את הכלכלה הישראלית, הלא כן?)אז במונחים של המטבע האמריקאי סין תוכל לתרום בצורה מאוד משמעותית לדרישה הגלובלית העולמית הרבה יותר מאשר בשנת 2007.
כלכלנים סינים מאמינים כי בשנת 2008 התרומה נטו של הייצוא בסין לצמיחה של התוצר הגולמי תהיה אפסית, אבל זה יקוזז על ידי צמיחה מאסיבית של משקעים וצריכה סינית מקומית (נו ברור הם מתחילים לפחות כלכלית להיות קפיטליסטים!! למאו היו סומרות השיערות מרוב בעתה) . כל זאת אחרי גדילה מאסיבית של 80 מיליארד בתוצר הלאומי של סין רק בשלושת השנים האחרונות!
שיעור הצמיחה בסין הנובע מצריכה מקומית ופחות מייצוא והשקעות מקומיות, הוא בדיוק המודל שהממשל האמריקאי דרש כבר שנים רבות, עבור הכלכלה הסינית. אבל התקווה היא שעודף הייצוא של סין לא יורחב, והצריכה המקומית בסין תגדל. המכשול המרכזי הוא שגם אם הייצוא נטו לא יתרום יותר לצמיחה של סין, קשרי המסחר שיש לה עם אמריקה ואירופה ימשיכו להתרחב ואף לאיים על שאר התוצרים המגיעים מהמזרח הרחוק.
ב-2008 סין ככל הנראה תסבול לראשונה מזה שבע שנים מהאטה כלכלית. אבל אם תהיה דרישה צרכנית מקומית חזקה עבור התוצרת הסינית, סביר להניח כי המיתון אותה חווה ארה"ב, לא ישפיע עליה בצורה משמעותית. ויותר מכך האטה הצפויה בסין בשנת 2008 (אחרי החשש הגובר מאינפלציה חסרת שליטה) דווקא תהיה מבורכת עבור השוק הסיני המקומי.
ואם כל ההאטה בכלכלה הסינית מגיעה בעיקרה מייצוא נטו, בעוד שהתוצר מבית נותר יציב וחזק אז גם כל העולם יכול להירגע! סין כנראה לא מתמוטטת.
במקור הכתבה התפרסמה באקונומיסט ב-14.02.08
הוספת תגובה על "האם סין בדרך להתמוטטות כלכלית?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה