יש כנראה יחידי סגולה, כה סתומים , עד שלא הבינו דבר מהדיון.
כל אחד יכול להחליט מה נשגב בעיניו. זו זכותו. זה כספו. על זה אין ויכוח.
למרות שכן קיים איזשהו הבדל אובייקטיבי של ערכים בין אחד שקונה סלולר כל שנה וזו מהות חיו לבין אחר שקונה כפייתי של ספרים וקורא בהם. או לבין אחר שמקדיש כל מאודו לתרומה והתנדבות בבית תמחוי. אם להעדיף עיסוק בהתנדבות או דומה או עיסוק משמעותי זה צרות אופקים אז כן, אני צר אופק.
יש כן עניין של שטחיות, superficiality, רדידות נפש, ריקנות ערכית. שהיא כאמור לגיטימית.
מה שמוזר בעיני הוא שאדם שפוי יעמוד בתור שש או שבע שעות, באמצע הלילה, כדי להיות ראשון לרכוש מכשיר סתמי, שימכור בעד שנה, ובהפסד.
צודקים כמובן מי שטענו כגם טיפוס על האוורסט או ריצה כדי להרוויח אלפית שנייה מיותרים.
אבל שם יש ממד המאמץ, ההישגיות, גבולות האדם.
כל אלה לר קיימים באחד אהבל שמתייבש 6 שעות בקניון מעפן בהגדרתו.
(אני בכלל אלרגי לקניונים...)
.
/null/text_64k_1#