מקווה  שהזדמן לכם לקרוא את אחת הכתבות האופטימיות של 2007 בהקשר לתחזית לגבי 

הצמיחה הכלכלית  שפרסם משרד האוצר הבוקר.

בכתבה (אני משאיר קישור בסוף) מצוטט שהצמיחה הכלכלית תימשך ותעלה בחציון השני של

2007  בכ-5% . החוב ירד ונראה שתיווצר  עלייה ממוצעת בשכר (למרות שלא מגדירים לאיזה עשירון) והגברת תעסוקה ב 3.3.  המדיניות של טאטוא העובדים הזרים תוריד את סף האבטלה לסביבות ה-7.5%

ממבט ראשון מדהים אותי איך כל הפרמטרים הנתונים כל כך טובים לשוק הישראלי.

אך ממבט שני היכן מכה אותנו המציאות הפסימית- ראש ממשלה שאולי עומד להיות מודח,

תקציב ביטחון שאמור לצמוח בעקבות מלחמת לבנון האחרונה, כנסת שתתחלף , בחירות

מוקדמות, אי מתן קצבאות לזקנים וניצולי שואה, והעובדה הכי  מעניינת היא מה לגבי קו העוני.

את אחוז המובטלים אני יכול לכמת מנתוני האוצר , אך מה כרגע לגבי הנתון הקיים של

כל ילד 6 רעב ללחם ?

אני מעריך את דו"ח האוצר אך מה לגבי האנשים במדינתנו. לא כולםמייצגים את מעמד הביניים למרות שזה מה שלעיתים נראה לנו

הכתבה: http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=tle20070430_05&layer=hp&layer2=&layer3=market