| . כבר בעבר שיערתי שאין הרבה הבדל בין פוליטיקאי נכלולי וחרדתי מזן מקומי לבין נשיא אמריקאי שנראה קצת כזבני וריקני. מי יודע? אולי זה עולה בעניות דעתי מחמת הדימיון, שלא לומר הזהות המוחלטת, בתרגיל ההישרדות הפוליטי. דומני שמאוד יתכן שכבוד הנשיא למד מביבי איך ממציאים סיחרורים מופרכים וממהרים להשמיץ את הצד השני כשמתגלה איזה כשל רציני. . ציטוט: . המציאות מדביקה את הפער עם טראמפ. . . השאלות על קשריו לרוסיה מרחפות מעל ראשו של טראמפ זה זמן רב, נוכח עמדתו הידידותית כלפי מוסקבה וקשריהם האינטרנטיים של יועציו עם גורמים מרוסיה. הבית הלבן מתעקש כי הקמפיין של טראמפ לא תיאם את הפריצה של הרוסים למחשבים של גורמים דמוקרטיים בזמן הבחירות וטען כי ההאשמות הן לא יותר מציד מכשפות פוליטי. אך הדיונים שהתקיימו אתמול בערב הותירו את הבית הלבן במבוכה גדול, בלי כל מקום להסתתר. . עד כאן ציטוט. מה אפשר לומר? זה די מוזר לראות את מנהיג העולם החופשי משחרר הצהרות נפוחות, בהולות וחלולות בעוד כל המומחים מסבירים שההאשמות והחשדות כלל אינן מבוססות על עובדות. יתירה מזאת, לכאורה עדיין יש כנגדו חשדות ובדיקות, על אף ההכחשות. . במנהל תקין, מנהל מסוג זה היה כנראה מתבקש לאסוף את התמונות המשפחתיות ולהתפנות ללא השהיות, מריחות או דחיות, אבל בפוליטיקה כנראה סובלים כאלו טעויות בלי בעיות, והחשודים עוד טוענים שהיו בחירות נקיות, כשרות ונטולות התערבויות זרות, כך שאין מה לעשות. במציאות, לפעמים רואים שאם יש חשדות, חקירות, בדיקות, שקרים שנחשפים והכחשות שסותרות את הראיות גם בכירים רמים לעיתים נאלצים להתפנות בבושת פנים מלשכות מהודרות, מאובטחות ומאובזרות, וזה כמובן יוצר עוד כותרות מביכות. |
הוספת תגובה על "גם נבחרים לפעמים קצת מרמים"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה