דרורית סן / התחברות לקדושה האם יש ביהדות מצב של קדושה היורדת משמים? בואו נעשה סדר בבלבול הקיים; ביהדות האדם שותף חיוני לקדושה צריכה להיות הדדיות ליצירת קדושה 'קדושים תהיו לי' כך שכל אדם ואדם חייב להתעלות באמצעות דרכים מגוונות בעבודת ה' כדי שיוכל להתחבר לאותה קדושה שמימית. הדרך יכולה להיות אמנותית או משולבת
אבל בלי עבודה אמתית קשה ומתמדת לא ניתן להתעלות בקדושה...
מעין רשת שותפים - זירה לעבודה עצמית שמחברת בין הפרט לאלוהיו 24/7 ובין האומה ליוצרה במעין כוונון ישיר...
אסטרטגיות המפתח של עבודת האל כוללות תפילות, שמירה על מצוות עשה בדגש על כאלו שבין אדם לחברו והתרחקות מאיסורים. התעמקות יצירתית, נוגעת אישית מחשבתית ופעילה בספרי הגות יהודית לדורותיה... הן אינן כוללות ביקורים בקברים גם לא נישוקים לאבנים או מזוזות ובוודאי לא ענידת חוטים אדומים... לקבוצה נבחרת מישראל יש איסורים והחמרות נוספות על כל היתר - הכהנים לכן לכהן אסור לשאת גרושה לאישה, אסור לו להיטמא למתים בבית קברות למרות שממילא כולנו טמאי מתים ועוד. הכוהנים אמורים להיות כ'צינור' שמקשר בין הקדושה מלמעלה לקדושה שלמטה ולהפך - להזרים את הקדושה האנושית מעלה מעלה...
דרורית סן / ברכת כוהנים כאמצעי לחיבור בין קדושה מלמטה לזו שלמעלה |
הוספת תגובה על "קדושה דו-צדדית"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה