כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    אקטואליה

    קהילת אקטואליה - המקום לדון בענייני היום, בארץ ובעולם. פוליטיקה, כלכלה, חברה, דעות והגות. אנא שמרו אל התבטאות נאותה!

    אקטואליה

    חברים בקהילה (5576)

    באבא יאגה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אחר40
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ירוןפז1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    jack_nukem
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    מסתכל סביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שִינשִין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    הסטיה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Einbar - blog
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    דיןחממי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רחלי בן-צור
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Zvi Hartman
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    YAANKI
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    "פוליטיקה" למרצים - רדוקציה בעייתית של מושג

    17/6/17 06:46
    1
    דרג את התוכן:
    2017-06-19 00:36:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    [ אסא כשר קוד אתי, נפתלי בנט, האקדמיה ]

    הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר עבור המרצים, בעקבות פנייתו של השר נפתלי בנט אליו, מיועד להאיר את עיניו של הסגל האקדמי "בדבר ההתנהלות הראויה בתחומי חפיפה בין פעילות אקדמית ופעילות פוליטית" (עמ' 3). לצורך זה נדרש פרופ' כשר להגדיר מהי "פעילות אקדמית" ומהי "פעילות פוליטית". אני אתמקד בהגדרה השנייה.

     

    סעיף "פעילות פוליטית", אליבא פרופ' כשר, מורכב משלושה תת-סעיפים, שהמרכזי בהם (ג.) אומר כך: "כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו, באופן מפורש" (עמ' 5).

     

    במקרה שלפנינו, כיוון שמדובר במושג מורכב, אין אפשרות להימנע מהתייחסות תחילה לאטימולוגיה (מקור המילה) של "פוליטיקה". אמנם פרופ' כשר  מודע לאפשרות להגדיר "פוליטיקה" גם באופן שונה משלו, אבל מה שלמעלה זו ההגדרה שבחר בה עבור הקוד האתי למרצים. פוליטיקה, כידוע, נגזרת מן הפוליס היוונית – יחידה  מדינית עצמאית במידה רבה – ולכן הפוליטיקה היא עיסוק בענייני הפוליס, בענייני הציבור, בכל ענייני הציבור. צמצום ההגדרה הידועה הזאת ל"תמיכה ישירה", "מחלוקת ציבורית מוכרת (מה זה?)" ו"זיקה ברורה למפלגה או מפלגות" – היא רדוקציה המעוותת באופן  לא סביר את משמעותו המקורית והעקרונית של המושג החשוב.

     

    מהי "תמיכה ישירה" או "התנגדות ישירה"? חלק גדול מן הציבור, בדרך-כלל מרביתו, נוקט עמדה לגבי מחלוקות ציבוריות, אם הגיעו לכנסת ואם לא. הוא מביע את תמיכתו או התנגדותו בשיחות עם אחרים, בביטוי כלשהו בתקשורת או אף בהשתתפות בהפגנות. בדרך כלל הוא מציין בפני הקרובים לו תוצאות של סקרים או התבטאויות של אישים שראה בתקשורות, אשר גרמו לו קורת או מורת רוח. כל הפעולות שציינתי כאן מותרות על פי החוק והן גם עונות על המושג "פוליטיקה" במקורו, כפי שראינו. המילה "מוכרת" שהוסיף פרופ' כשר ל"מחלוקת הציבורית" מרבה חוסר בהירות להגדרתו המעורפלת ממילא. בשיעור האחרון שאלתי את הסטודנטים אם הם מכירים את המחלוקת בדבר הקוד האתי למרצים; רובם לא שמעו עליה. האם המשמעות היא שאני יכול לנצל את המצב, ולקיים דיון ואף להביע ישירות את דעתי כיוון שהסטודנטים לא "הכירו" את הנושא? במהות, אומר פרופ' כשר, מה שמותר לאדם הסביר, אסור למרצים.

     

    מחלוקת "הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי" מעלה  גם היא תהיות, דוגמת האם ישנן מחלוקות שפועל לגביהן איזה חוק התיישנות. האם סוגיית ההתנחלות בשטחי הגדה המערבית אסורה לדיון באקדמיה, למרות שהיא מתקיימת כבר עשרות שנים? האם ההתלבטות לגבי מדינה דו-לאומית, סוגיה "צעירה" יחסית, עדיין אסורה או כבר מותרת? מי קובע? שאלת המדינה הדו-לאומית אגב היא מעניינת במיוחד, כיוון שאין לגביה מחלוקת בין "שמאל" ל"ימין". לכן היא  אינה "בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו". מה אם-כן "מעמדה האקדמי"?

     

    סוגיה נוספת, בולטת מאד בהגדרתו של פרופ' כשר ל"פוליטיקה", היא – המפלגה. שכן, כל "עמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי" נישאת  על כתפיה של מפלגה או מפלגות. לעיתים מדובר בנושא מרכזי לגבי מפלגה כלשהי, ולעיתים זהו נושא שהמפלגה משתדלת להצניע בו את עמדתה. לכן אין אפשרות לקיים דיון ב"מחלוקות ציבוריות", כיוון שכולן קשורות למפלגות. יתרה מכך: הגדרתו של פרופ' כשר לגבי הפוליטיקה (תת-סעיף ב.) מציינת גם "נציג מפלגה" כמישהו שאסור  לתמוך או להתנגד לו, כך שאין אפשרות לקיים דיון במהלך השיעור: "חבר הסגל האקדמי [...] לא ירשה לעצמו לסטות מן הסילבוס ומהדיסציפלינה של היחידה האקדמית, לא לשם פעילות פוליטית ולא לשם הטפה (מה זה?) דומה, מעבר לסטייה רגעית (מה זה?) של מה בכך. סטייה משמעותית לשם פעילות פוליטית או הטפה דומה היא בלתי ראויה ואף עלולה להיות בגדר ניצול סמכות לרעה במצב של יחסי מרות" (עמ' 9).

     

    מרבית השאלות הציבוריות (הפוליסיות) עולות ודאי, באופן טבעי, בְחוגי אקדמיה שונים – במדעי החברה, הרוח, האמנויות וכיו"ב – בעוד שקרוב לוודאי אינן עולות באחרים. ההגדרה שהעניק פרופ' כשר למושג "פוליטיקה" בקוד האתי למרצים, מעקרת את האקדמיה מדיון משמעותי בכל נושא ציבורי, ומנתקת אותה מן הפוליס, כלומר מן החברה. ההגדרה סוגרת את האקדמיה ב"מגדל שן" מרוחק, בכדי שלא תוכל להשמיע את קולה ו"לגרום נזק". המצב הזה הוא בלתי אפשרי בעידן של תקשורת רב-ערוצית שיודעת כמעט הכול, ובהמשך לכך, גם ההגדרה שהביא פרופ' כשר ל"פוליטיקה" לא תעמוד במבחן המציאות.

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על ""פוליטיקה" למרצים - רדוקציה בעייתית של מושג"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    19/6/17 00:36
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2017-06-19 00:36:09
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    הקוד האתי שניסח פרופ' אסא כשר עבור המרצים, בעקבות פנייתו של השר נפתלי בנט אליו, מיועד להאיר את עיניו של הסגל האקדמי "בדבר ההתנהלות הראויה בתחומי חפיפה בין פעילות אקדמית ופעילות פוליטית" (עמ' 33). לצורך זה נדרש פרופ' כשר להגדיר מהי "פעילות אקדמית" ומהי "פעילות פוליטית". אני אתמקד בהגדרה השנייה.

     

    סעיף "פעילות פוליטית", אליבא פרופ' כשר, מורכב משלושה תת-סעיפים, שהמרכזי בהם (ג.) אומר כך: "כל פעילות שיש בה תמיכה ישירה בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי בזיקה ברורה למפלגה או למפלגות בכנסת או מחוצה לה, או התנגדות ישירה לעמדה כזו, באופן מפורש" (עמ' 55).

     

    לא כל הבעת עמדה אישית , הבאה לידי ביטוי בשיח הציבורי , כרוכה בזיקה ברורה למפלגה כלשהי !

     

     

    מהי "תמיכה ישירה" או "התנגדות ישירה"? חלק גדול מן הציבור, בדרך-כלל מרביתו, נוקט עמדה לגבי מחלוקות ציבוריות, אם הגיעו לכנסת ואם לא. הוא מביע את תמיכתו או התנגדותו בשיחות עם אחרים, בביטוי כלשהו בתקשורת או אף בהשתתפות בהפגנות. בדרך כלל הוא מציין בפני הקרובים לו תוצאות של סקרים או התבטאויות של אישים שראה בתקשורות, אשר גרמו לו קורת או מורת רוח. כל הפעולות שציינתי כאן מותרות על פי החוק והן גם עונות על המושג "פוליטיקה" במקורו, כפי שראינו. המילה "מוכרת" שהוסיף פרופ'  כשר ל"מחלוקת הציבורית" מרבה חוסר בהירות להגדרתו המעורפלת ממילא. בשיעור האחרון שאלתי את הסטודנטים אם הם מכירים את המחלוקת בדבר הקוד האתי למרצים; רובם לא שמעו עליה. האם המשמעות היא שאני יכול לנצל את המצב, ולקיים דיון ואף להביע ישירות את דעתי כיוון שהסטודנטים לא "הכירו" את הנושא? במהות, אומר פרופ' כשר, מה שמותר לאדם הסביר, אסור למרצים.

     

    מנוגד לכל הגיון של אדם בר דעת  , במיוחד למרצים שאמורים להביא נושאים שנמצאים במחלוקת ציבורית

    גם אם הם עוסקים בפוליטיקה ....

     

     

    סוגיה נוספת, בולטת מאד בהגדרתו של פרופ' כשר ל"פוליטיקה", היא – המפלגה. שכן, כל "עמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת, הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי" נישאת  על כתפיה של מפלגה או מפלגות. לעיתים מדובר בנושא מרכזי לגבי מפלגה כלשהי, ולעיתים זהו נושא שהמפלגה משתדלת להצניע בו את עמדתה. לכן אין אפשרות לקיים דיון ב"מחלוקות ציבוריות", כיוון שכולן קשורות למפלגות. יתרה מכך: הגדרתו של פרופ' כשר לגבי הפוליטיקה (תת-סעיף ב.) מציינת גם "נציג מפלגה" כמישהו  שאסור  לתמוך או להתנגד לו, כך שאין אפשרות לקיים דיון במהלך השיעור: "חבר הסגל האקדמי [...] לא ירשה לעצמו לסטות מן הסילבוס ומהדיסציפלינה של היחידה האקדמית, לא לשם פעילות פוליטית ולא לשם הטפה (מה זה?) דומה, מעבר לסטייה רגעית (מה זה?) של מה בכך. סטייה משמעותית לשם פעילות פוליטית או הטפה דומה היא בלתי ראויה ואף עלולה להיות בגדר ניצול סמכות לרעה במצב של יחסי מרות" (עמ' 99).

     

    במחילה מכבודו של פרופ' כשר - על מה ידברו המרצים ? על מזג האוויר או מצבו האקלימי של כדור הארץ ?

    החור באוזון וכיו"ב ?


    מרבית השאלות הציבוריות (הפוליסיות) עולות ודאי, באופן טבעי, בְחוגי אקדמיה שונים – במדעי החברה, הרוח, האמנויות וכיו"ב – בעוד שקרוב לוודאי אינן עולות באחרים. ההגדרה שהעניק פרופ' כשר למושג "פוליטיקה" בקוד האתי למרצים, מעקרת את האקדמיה מדיון משמעותי בכל נושא ציבורי, ומנתקת אותה מן הפוליס, כלומר מן החברה. ההגדרה סוגרת את האקדמיה ב"מגדל שן" מרוחק, בכדי שלא תוכל להשמיע את קולה ו"לגרום נזק". המצב הזה הוא בלתי אפשרי בעידן של תקשורת רב-ערוצית שיודעת כמעט הכול, ובהמשך לכך, גם ההגדרה שהביא פרופ' כשר ל"פוליטיקה" לא תעמוד במבחן המציאות.

     

    חבל שכך , כי אנו חיים בעולם גלובלי וחדשות הן חלק מהוויתנו -

    אני מקווה שההגדרה לא תעמוד במבחן המציאות !



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על ""פוליטיקה" למרצים - רדוקציה בעייתית של מושג"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה