.

הנה סקירה היסטורית קצרה שאולי תזרז את בואה של הסדרה רגועה, שכן דומני שכבר הגיע הזמן שהארץ תשקוט לאיזה ארבעים שנה. סך הכל, דומני שאומתי הזקנה כבר מספיק סבלה.

.

כרגע, המצב עובר מבושה לצרה בקצב של מכונת הדפסה. כל יום באה כותרת אחרת שהיא יותר מרעישה, ומרוב הפצצות תקשורתיות מבישות, מטרידות ומדאיגות הפרהסיה כבר אדישה, שזו טעות גדולה שרק מאפשרת את התמשכות הבעיה.

.

אם לדוגמה אלפים רבים היו באים לפתח תיקווה בצאת שבת המלכה בהתמדה שבוע אחר שבוע כדי לבקש מהיועץ בנימוס וברגיעה שיוגש כנגד החשוד המרכזי כתב אשמה, שכן לכאורה כבר יש די חומר להרשעה, יתכן והדמוקרטיה הייתה מנצחת את מי שכביכול בגד בה ללא בושה.

.

בנושא המדיני, שגם הוא גם קצת חשוב למדינה, אולי שוב יש סטטוס קוו בהר הבית אחרי שביבי נסוג בבהלה וגבורה מהחלטתו השגויה שגרמה לתסיסה וסכנה, אבל לצערי אין שלום או הסדרה, וזה אומר שאנו עדיין יושבים על חבית אבק שריפה, ומידי פעם מכבים בבעתה איזה תבעירה קטנה, הצתה יזומה או סתם מדורה שיצאה משליטה.

.

מטיבעם העקשני, הקיצונים בשני הצדדים מתנגדים במרץ להסדרים שכן אם חלילה האסון הזה יקרה מייד הם יהפכו למיותרים לחלוטין. לפיכך, המלחמה האמיתית באיזור היא בעצם בין השפויים המתונים לבין המתלהמים הקיצונים, המוסתים המופרעים והמזיקים. למרבה הצער, מטיבעם הסובלני מתונים לא ממהרים להתעצבן, לזעוק או להאשים, ולכן רוב הזמן בעיקר שומעים את הקיצונים צועקים, מסיתים, מאיימים וצורחים.

.

קצת קשה להיות שוחר שלום מתון וגם לקבל התייחסות תקשורתית או קצת תשומת לב, שכן אלימות, איומים ודרמה זה מה שהקהל אוהב. מצד שני, יודעי דבר אומרים שדיברי חכמים בנחת נשמעים, אז אישית אני מנסה לשמור על נימוסים, וגם מאוד משתדל להימנע מלשאוג למשועממים האדישים שהקיצונים בדרך כלל מובילים לחורבנות לאומיים, וזאת כדי לא להבהיל את הצופים או להראות כקיצוני אלים שצועק, משחרר לחצים ללא מעצורים ומגזים.

.

בעזרת השם, כשנתחיל לערוך דיונים ולדון בהסדרים אחרי שיודחו ויורשעו החשודים הסרבניים, כנראה שהמתנגדים, הלאומנים והמוסתים יצאו בבהלה גדולה מהחורים, יחבלו במאמצים, יתנגדו באמצעים שאינם כשרים וינסו לשים מכשולים בפני הסכמים. כשזה יקרה, אסור שנבהל מהמחבלים הנרגזים והזועמים. סך הכל, כשהדברים יהיו סגורים כבר לא ממש יהיה להם מה לעשות בחיים, ואולי הם יהפכו יותר יצרניים ופחות הרסניים.

כמובן, אם זה לא יקרה והמופרעים ישארו מטורפים או מזיקים גם אחרי שיהיו לנו הסכמים, אולי יעזרו כדורים קטנים או קיום רגוע עם עבריינים אחרים מאחורי סורגים. ללא קשר, חשוב ששאר התושבים יבחרו בחיים, שכן בדמוקרטיה לא חייבים להיסחף אחרי מופרעים אלימים או אובדניים אם לא רוצים.

.

(איור: גוגל)

.

http://cafe.themarker.com/post/3393406

.

.