עם ישראל, הסטורית כמעט תמיד היה מפוצל: ממלכות "יהודה" ו"ישראל" (אין נתונים היסטוריים
ברורים שאכן היו שתי ממלכות כאלו!)
בתחילת המאה שעברה, וביתר שאת אחרי השואה, באו לכאן "חלוצים" ו"אנשי חזון" כדי לבנות
מדינה יהודית. מפחות לחצי מליון איש, צמחנו ל8 מיליון ויותר (כולל מיעוטים), הקמנו צבא, תשתיות,
תעשיות, מערכת השכלה גבוהה לתפארת.
אולם בשנים האחרונות, מסתמן שהטינה, בין פלגים שונים בעם, גדולה לא פחות מהרצון לתת לקולקטיב.
אמנם יש עדיין שרות חובה בצבא, אבל פחות מחצי מהאוכלוסיה הרלוונטית מגוייסת.
הפלגים בעם רבים:
דתיים ולא דתיים. גם בין הדתיים יש פלגים רבים השונים זה מזה עד כדי יריבות המתממשת לכדי אלימות.
אם בעבר היו מאות או אולי אלפי תלמידי ישיבה "ההורגים את עצמם באוהלי תורה" כיום מדובר
בעשרות אלפים של משתמטי גיוס הלומדים בחינם, וכנראה אינם מתפללים לשלומם של החילוניים
בדיוק, לפחות על מי שמגיע לשכונות החרדים ורואה את הכרוזים על הקירות.
אשכנזים וספרדים. אם היתה תקווה כי העדתיות תטמע בגלל נישואים מעורבים, הרי בתגובות
באינטרנט רואים באופן ברור כי רבים מהספרדים היו מוכנים לשלוח את האשכנזים למחנות
השמדה, ורבים מהאשכנזים רואים בספרדים ציבור פרימיטיבי ואלים.
נשים וגברים בישראל נאבקים על זכויות מגדריות הכוללות משמורת, מזונות, שוני משמעותי בתנאי
היציאה לגמלאות, יש שוני מהותי במשכורות. לעיתים קרובות מלחמות מגדריות נעשות על גב הילדים,
והאכזריות שבהם לא קטנה.
השאלה היא, עם כל השנאה המופצת כל הזמן באינטרנט, בבתי המשפט, וגם ברחוב, האם עם זה יכול עדיין להתמודד עם איום קיומי בו הוא מצוי?
הוספת תגובה על "עם מפוצל הוא עם חלש"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה