החודש פורסמו שלל אינדיקאטורים כלכליים שתמכו בהערכות הקיימות אודות מצב הכלכלה העולמית. ההפתעה באה דווקא מכיוון הורדת הריבית הדרמתית בישראל. מה עומד מאחורי המדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים וכיצד סימני הסטגפלציה משפיעים על מערכת השיקולים?

שוק ההון - כפר גלובאלי

שווקי המניות תנודתיים ובעלי מתאם הדוק  ואף שנרשמה מגמה מעורבת החודש, המדדים המובילים בעולם רשמו ירידות של 8%-20% מתחילת השנה. בטווח התחתון נמצאות ארה"ב, יפן וישראל ואחריהן גוש היורו ובטווח העליון הבורסה בסין. משבר הסאב-פריים, מוקד העצבנות בשווקים, הוכיח לכולנו ששוקי המניות אינם אלא כפר גלובאלי אחד. האינדיקאטורים הכלכליים השונים שנתקבלו החודש מורים מעל לכל ספק כי המשבר שריר וקיים וכל עוד לא יתקבלו אינדיקציות כלכליות אחרות, נצפה להמשך העצבנות בשווקים.

סטגפלציה בארה"ב?

בהמשך ישיר למחיקות בסקטור הפיננסי (שספק אם יש מי שמוכן להתחייב שראינו את סופן(, המשבר חולש גם לסקטורים אחרים ובחברות כמו טבע ואלוט בוצעו החודש מחיקות של אג"ח ה- *ARS. דירוגן של חברות המונוליין (מבטחות אג"חים) מוטל בספק והורדת דירוג עלולה להביא להמשך מחיקות בני"ע המבוטחים על ידן.

ואם לא די בכך, נתבשרנו בשפע של אינדיקאטורים שליליים לחודש ינואר.

בסקטור הנדל"ן נרשמה עלייה של 0.8% במספר התחלות הבנייה לעומת ירידה של 3% במספר הבקשות לאישורי בנייה, המותירים מלאי בתים גבוה מהממוצע והמשך ירידות במחירי הנדל"ן. בל נשכח כי סקטור הנדל"ן הוא המקור למשבר הנוכחי ועל כן אי שיפור במצבו ימשיך להזין את ההאטה בכלכלה האמריקאית.

לפי נתוני התעסוקה מספר המשרות החדשות ירד, למרות תחזיות אופטימיות, ומספר דורשי העבודה נותר גבוה.

ולבסוף, קיבלנו אישור פורמאלי לצמצום בפעילות הכלכלית, כאשר פורסם כי מדד הפעילות היצרנית של הבנק הפדראלי במחוז פילדלפיה ירד לשפל של 7 שנים ומדד הסקטור הלא יצרני רשם גם הוא ירידה חדה.

לצד החולשה הכלכלית, האינפלציה בינואר הפתיעה בעליה של 0.4% (לעומת תחזית ל- 0.3%) ובתחשיב של 12 חודשים אחורה עומדת על 4.4%.

* ARS= Auction Rate Securities , אג"חים בדירוג גבוה יחסית המקנה ריבית גבוהה מריבית השוק.

צירוף זה של האטה כלכלית ועליית מחירים מצעיד אותנו היישר לכיוון מה שנהוג לכנות בז'רגון הכלכלי סטגפלציה (stagflation).

המדיניות המוניטארית - "האגרסיבי", "הסלקטיבי" ו"השמרן"

לעזרת המחנק בשווקים נחלצים ראשי הבנקים המרכזיים בעולם ושולפים את הנשק העיקרי שבאמתחתם - הורדת הריבית במשק. כל אחד פועל להשגת ויסות מוניטארי בתזמון ובמינון שנראה בעיניו מנצח. אלא שיחד עם ההקלה שמקנה הורדת הריבית, היא מעודדת עליית מחירים וכמובן שהבנקים המרכזיים היו רוצים להימנע מ"תופעת לוואי" זו, במיוחד במשק עם סימני סטגפלציה. למעשה זהו מאזן השיקולים העיקרי העומד לנגד ראשי הבנקים המרכזיים.

ארה"ב- מדיניות מוניטארית אגרסיבית

הריבית בארה"ב עומדת כעת על 3% לאחר שהופחתה במפתיע ב- 0.75% וב- 0.5% נוספים שבוע לאחר מכן בישיבת הפד בסוף ינואר. לאור המשך המשבר בארה"ב והעובדה שהיסטורית הפד אינו חושש להוריד ריביות במערכה נגד המיתון, נצפה להמשך המגמה בישיבתו הבאה במרץ.

בריטניה- מדיניות מוניטארית סלקטיבית

בתחילת החודש הוריד הבנק המרכזי הבריטי את הריבית ב- 0.25% לרמה של 5.2% ובכך נתן עדיפות למתן הקלה מוניטארית נוכח השפעות המשבר. אולם יעד האינפלציה השנתי של הבנק עומד על 2% וחריגה מרמה של 3% תדרוש מתן דין וחשבון בפני הממשלה. על כן שימוש במדיניות מוניטארית מרסנת בהמשך יתבצע בזהירות יחסית תוך מתן דגש להתפתחויות האינפלציוניות.  

גוש היורו- מדיניות מוניטארית שמרנית

הבנק המרכזי באירופה (ECB) דווקא בחר להותיר את הריבית על כנה בתחילת החודש ברמה של 4%. החלטה זו לא נתקבלה כהפתעה גמורה לאור העובדה שהבנק ידוע בשמירתו הקנאית על יעד האינפלציה (שעמדה על 3.2% במועד ההחלטה). למרות העובדה שהשפעות המשבר הנוכחי, באם יתרחב, לא יפסחו על גוש היורו ולמרות שפער של 0.5% בין ריבית היורו לריבית הדולרית תומך במטבע המקומי ופוגע ביצואנים, באירופה לא מיהרו לשלוף את הנשק המוניטארי. הישיבה הבאה על החלטת הריבית ב- 6 למרץ תושפע כאמור מנתוני האינפלציה מחד ומעוצמת סימני המשבר בשוק האשראי והפיננסים מאידך. באם הבנק המרכזי יחליט כי משבר הסאב פריים הוא לא רק בעיה אמריקאית  והשלכותיו ניכרות בעוצמה הראויה המצדיקה שימוש בכלי המוניטארי, יזנח את תפקידו העיקרי כשומר האינפלציה ונראה הורדת ריבית עוד במהלך השנה.

בזירה המקומית

מדיניות מוניטארית דינאמית

בבסיס קבלת ההחלטות של בנק ישראל, בדומה לשאר העולם, עמדו נתוני האינפלציה ומנגד איום ההאטה בכלכלה הגלובלית. נגיד הבנק הוכיח שכמקבל החלטות הוא יכול להיות אגרסיבי, סלקטיבי ושמרן וניהל מדיניות מוניטארית דינאמית שבמסגרתה העלה, הותיר ואף הוריד בחדות את הריבית במהלך השנה שחלפה. על מנת להבין את המתרחש,  נעמוד על הגורמים המשפיעים על האינפלציה אל מול מצבו הכלכלי של המשק בארץ.

אינדיקאטורים כלכליים - אינדיקציה למצב המשק

האינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו החודש אודות מצב המשק, הורו על החלשות יחסית בצמיחה.

בחינת קצב התפתחות הפעילות הריאלית במשק נאמדת בעזרת המדד המשולב של בנק ישראל אשר בינואר רשם עליה של 0.3% בלבד ונתוניו לדצמבר ולנובמבר 2007 תוקנו כלפי מטה. קצב גידול הייצור התעשייתי הצטמצם ופריון העבודה רשם עליה זניחה של 0.1%. מכירות ברשתות השיווק ופדיון בענף המסחר והשירותים הראו גם הם מגמה זהה.

האינפלציה לאן?

בדו"ח האינפלציה שפורסם החודש, הצהיר בנק ישראל ש"הסיכויים להתמתנות הלחצים האינפלציוניים גדלו יחסית להערכות של סוף שנת 2007". הצהרה זו הייתה רמז לבאות ומסבירה את ההבדל המהותי שבין ההחלטה הקודמת להשאיר את הריבית על כנה לבין ההחלטה המפתיעה להוריד את הריבית ב- 0.5% לרמה של 3.75% בסוף החודש.

יעד האינפלציה השנתי בישראל עומד על 1%-3%. נכון להיום מדד חודש ינואר נותר ללא שינוי וחתם אינפלציה לא קטנה של 3.5% ב- 12 חודשים האחרונים, אולם אינפלציית הליבה (בנטרול מזון ודלק) עלתה ב- 1.9% בלבד.

כיצד הנתונים הכלכליים שהגיעו לידינו החודש מסייעים בהבנת מגמת האינפלציה?

צמיחה:

ב- 2007 גדל התוצר ב- 5.3% כאשר עיקר הגידול נרשם ברבעון האחרון. התחזיות ל- 2008 מורות על צמיחה חזויה של 4.4% בתרחיש אופטימי ושל- 3.6% בפסימי ומציבות את המשק הישראלי במקום מכובד, בהתחשב בעובדה שהתחזיות בארה"ב ובאירופה נעות בטווחים של 0.8%-1.5% ו- 1.6%-1.7% בהתאמה. אולם מקור הגידול בצמיחה הוא בעיקר בביקושים מקומיים ועלייה במחירי התשומות ולא בפריון העבודה שנותר על כנו כאמור. תנועה זו לכיוון מקסום ניצולת גורמי הייצור מביאה לעליית מחירים ולהתגברות הלחצים האינפלציוניים.

עלייה במחירי הדירות:

על רקע תנאי הכלכלה הטובים חל גידול של כ- 2% במספר הדירות החדשות שנמכרו במסגרת הבנייה הפרטית אולם מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה קטן. ביחס זה שבין ביקוש להיצע, נמשכת מגמת העלייה במחירי הדירות החדשות שתבוא לידי ביטוי במדד המחירים.

עלייה במחירי הסחורות:

העלייה במחירי הסחורות מספקת תמיכה נוספת באינפלציה. מחיר הנפט חצה החודש לראשונה את רף ה- 100$ לחבית. החשש מצמצום היצע הנפט מצד קרטל הנפט OPEC, איומים לחידוש המהומות בניגריה (יצואנית הנפט הגדולה באפריקה) והמשך המתיחות בין ארה"ב לוונצואלה, היו הרקע לנסיקת מחירו.

מט"ח - מערכת היחסים בין הדולר לשקל:

שער החליפין של הדולר מול השקל מתאפיין היסטורית בתמסורת גבוהה למדד המחירים וייסוף השקל פועל בכיוון נגדי לאינפלציה. החודש דווקא נרשם פיחות לשקל אולם המסחר תנודתי ואותותיו של מפגן  עוצמת המטבע המקומי עדיין ניכרים. לסיכום, מתחילת השנה התחזק השקל  בכ- 6% מול הדולר.

אז מה עמד בבסיס החלטת הריבית המפתיעה של סטנלי פישר?

בקיצור נמרץ - משבר הסאפ- פריים!

אכן יש אינפלציה, אבל כנגדה פועלים כוחות ממתנים. האטה כלכלית בעולם הינה בבחינת עובדה מוגמרת והחשש הוא שתביא לצמצום בסחר העולמי ותשפיע על הצמיחה בישראל. השקל ממשיך להפגין עוצמה. ציפיות להמשך ההקלות המוניטאריות בעולם יביאו להתרחבות הפער לטובת הריבית השקלית ושוב יתמכו בשקל. נוסף על כך מדד המחירים לינואר נותר ללא שינוי והצפי הוא למדדים שליליים בחודשיים הקרובים ולהתכנסות אל יעד האינפלציה השנתי. שורה תחתונה, במצב הרגיש בו נמצאת הכלכלה, החליט בנק ישראל שאפשר להוריד את הריבית מבלי לחשוש לאי עמידה ביעד האינפלציה.

כך או כך, נציגי ענף הייצוא אשר לחצו החודש להתערבות בנק ישראל בעקבות הייסוף המתמשך בוודאי רווים נחת מהחלטתו האחרונה. המדיניות המוניטארית אינה מכוונת ליעדי שער חליפין ויתרה מכך, היא בעלת השפעה נקודתית עליו, שכן חולשת הדולר נובעת בעיקר מגורמים אקסוגנים למשק.

לסיכום

עד כה חזינו בסימני המשבר. ישנה ירידה ברווחיות החברות כפי שמשתקפת בשוק המניות ועלייה בסיכון הפיננסי שלהן בדמות התרחבות פער התשואות בין האג"ח הקונצרני לממשלתי. החודש גם ירדו ציפיות האינפלציה בשוק לשנה הקרובה לרמת מרכז היעד הממשלתי וירדה רמת הריבית, הן בפועל והן זו המשתקפת בתשואת המק"מ שבשוק. אפילו שוק האג"ח הממשלתי, שרשם ירידות בתחילת המשבר, שינה מגמה והתיישר עם התנהלות המשקיעים בעולם, הנוהרים משוקי המניות לחוף מבטחים בעיתות משבר.

סיכומו של דבר, אין מנוס מלעקוב אחר השתנות סימני המשבר ורק שינוי המגמה בליווי אינדיקאטורים כלכליים חזקים,  יעיד על יציאה ממנו.

* מתוך הסקירה החודשית של אלטשולר שחם לחודש מרץ.

אם השוק הגלובלי משפיע על הבורסה בארץ - מדוע יש טעם להשקיע בקרנות חו"ל?

פיזור הרי אין כאן... אם השוק בעולם יורד, והשוק בארץ יורד גם כן - הקרנות החו"ליות לא נותנות כל יתרון על הקרנות בארץ!

ההיפך גם נכון, אם בחו"ל יש עליות, אך המט"ח יורד - גם קרן חו"ל תרד!

ואל תגידו לי שכדאי להשקיע ישירות בקרן בחו"ל. זו רק דחיה של ההפסד למועד מאוחר יותר.

בשלב מסוים, נצטרך להמיר את המט"ח לש"ח.

אלא אם כן לעולם לא נמיר אותו - אך זה נכון לתושבי חוץ.

צטט: עדי קידר 2008-03-12 12:31:38

המדיניות המוניטרית בכפר הגלובאלי
 

משעשע לראות סקירות שבוע אחרי.

אכן, אנחנו חיים בתקופה מטורפת.

כיכבתי.

 

החודש פורסמו שלל אינדיקאטורים כלכליים שתמכו בהערכות הקיימות אודות מצב הכלכלה העולמית. ההפתעה באה דווקא מכיוון הורדת הריבית הדרמתית בישראל. מה עומד מאחורי המדיניות המוניטארית של הבנקים המרכזיים וכיצד סימני הסטגפלציה משפיעים על מערכת השיקולים?

 

שוק ההון - כפר גלובאלי

שווקי המניות תנודתיים ובעלי מתאם הדוק  ואף שנרשמה מגמה מעורבת החודש, המדדים המובילים בעולם רשמו ירידות של 8%-20% מתחילת השנה. בטווח התחתון נמצאות ארה"ב, יפן וישראל ואחריהן גוש היורו ובטווח העליון הבורסה בסין. משבר הסאב-פריים, מוקד העצבנות בשווקים, הוכיח לכולנו ששוקי המניות אינם אלא כפר גלובאלי אחד. האינדיקאטורים הכלכליים השונים שנתקבלו החודש מורים מעל לכל ספק כי המשבר שריר וקיים וכל עוד לא יתקבלו אינדיקציות כלכליות אחרות, נצפה להמשך העצבנות בשווקים.

 

סטגפלציה בארה"ב?

בהמשך ישיר למחיקות בסקטור הפיננסי (שספק אם יש מי שמוכן להתחייב שראינו את סופן(, המשבר חולש גם לסקטורים אחרים ובחברות כמו טבע ואלוט בוצעו החודש מחיקות של אג"ח ה- *ARS. דירוגן של חברות המונוליין (מבטחות אג"חים) מוטל בספק והורדת דירוג עלולה להביא להמשך מחיקות בני"ע המבוטחים על ידן.

ואם לא די בכך, נתבשרנו בשפע של אינדיקאטורים שליליים לחודש ינואר.

בסקטור הנדל"ן נרשמה עלייה של 0.8% במספר התחלות הבנייה לעומת ירידה של 3% במספר הבקשות לאישורי בנייה, המותירים מלאי בתים גבוה מהממוצע והמשך ירידות במחירי הנדל"ן. בל נשכח כי סקטור הנדל"ן הוא המקור למשבר הנוכחי ועל כן אי שיפור במצבו ימשיך להזין את ההאטה בכלכלה האמריקאית.

לפי נתוני התעסוקה מספר המשרות החדשות ירד, למרות תחזיות אופטימיות, ומספר דורשי העבודה נותר גבוה.

ולבסוף, קיבלנו אישור פורמאלי לצמצום בפעילות הכלכלית, כאשר פורסם כי מדד הפעילות היצרנית של הבנק הפדראלי במחוז פילדלפיה ירד לשפל של 7 שנים ומדד הסקטור הלא יצרני רשם גם הוא ירידה חדה.

לצד החולשה הכלכלית, האינפלציה בינואר הפתיעה בעליה של 0.4% (לעומת תחזית ל- 0.3%) ובתחשיב של 12 חודשים אחורה עומדת על 4.4%.

 

* ARS= Auction Rate Securities , אג"חים בדירוג גבוה יחסית המקנה ריבית גבוהה מריבית השוק.

צירוף זה של האטה כלכלית ועליית מחירים מצעיד אותנו היישר לכיוון מה שנהוג לכנות בז'רגון הכלכלי סטגפלציה (stagflation).

 

המדיניות המוניטארית - "האגרסיבי", "הסלקטיבי" ו"השמרן"

לעזרת המחנק בשווקים נחלצים ראשי הבנקים המרכזיים בעולם ושולפים את הנשק העיקרי שבאמתחתם - הורדת הריבית במשק. כל אחד פועל להשגת ויסות מוניטארי בתזמון ובמינון שנראה בעיניו מנצח. אלא שיחד עם ההקלה שמקנה הורדת הריבית, היא מעודדת עליית מחירים וכמובן שהבנקים המרכזיים היו רוצים להימנע מ"תופעת לוואי" זו, במיוחד במשק עם סימני סטגפלציה. למעשה זהו מאזן השיקולים העיקרי העומד לנגד ראשי הבנקים המרכזיים.

 

ארה"ב- מדיניות מוניטארית אגרסיבית

הריבית בארה"ב עומדת כעת על 3% לאחר שהופחתה במפתיע ב- 0.75% וב- 0.5% נוספים שבוע לאחר מכן בישיבת הפד בסוף ינואר. לאור המשך המשבר בארה"ב והעובדה שהיסטורית הפד אינו חושש להוריד ריביות במערכה נגד המיתון, נצפה להמשך המגמה בישיבתו הבאה במרץ.

 

 

בריטניה- מדיניות מוניטארית סלקטיבית

בתחילת החודש הוריד הבנק המרכזי הבריטי את הריבית ב- 0.25% לרמה של 5.2% ובכך נתן עדיפות למתן הקלה מוניטארית נוכח השפעות המשבר. אולם יעד האינפלציה השנתי של הבנק עומד על 2% וחריגה מרמה של 3% תדרוש מתן דין וחשבון בפני הממשלה. על כן שימוש במדיניות מוניטארית מרסנת בהמשך יתבצע בזהירות יחסית תוך מתן דגש להתפתחויות האינפלציוניות.  

 

גוש היורו- מדיניות מוניטארית שמרנית

הבנק המרכזי באירופה (ECB) דווקא בחר להותיר את הריבית על כנה בתחילת החודש ברמה של 4%. החלטה זו לא נתקבלה כהפתעה גמורה לאור העובדה שהבנק ידוע בשמירתו הקנאית על יעד האינפלציה (שעמדה על 3.2% במועד ההחלטה). למרות העובדה שהשפעות המשבר הנוכחי, באם יתרחב, לא יפסחו על גוש היורו ולמרות שפער של 0.5% בין ריבית היורו לריבית הדולרית תומך במטבע המקומי ופוגע ביצואנים, באירופה לא מיהרו לשלוף את הנשק המוניטארי. הישיבה הבאה על החלטת הריבית ב- 6 למרץ תושפע כאמור מנתוני האינפלציה מחד ומעוצמת סימני המשבר בשוק האשראי והפיננסים מאידך. באם הבנק המרכזי יחליט כי משבר הסאב פריים הוא לא רק בעיה אמריקאית  והשלכותיו ניכרות בעוצמה הראויה המצדיקה שימוש בכלי המוניטארי, יזנח את תפקידו העיקרי כשומר האינפלציה ונראה הורדת ריבית עוד במהלך השנה.

 

 

בזירה המקומית

 

מדיניות מוניטארית דינאמית

בבסיס קבלת ההחלטות של בנק ישראל, בדומה לשאר העולם, עמדו נתוני האינפלציה ומנגד איום ההאטה בכלכלה הגלובלית. נגיד הבנק הוכיח שכמקבל החלטות הוא יכול להיות אגרסיבי, סלקטיבי ושמרן וניהל מדיניות מוניטארית דינאמית שבמסגרתה העלה, הותיר ואף הוריד בחדות את הריבית במהלך השנה שחלפה. על מנת להבין את המתרחש,  נעמוד על הגורמים המשפיעים על האינפלציה אל מול מצבו הכלכלי של המשק בארץ.

 

אינדיקאטורים כלכליים - אינדיקציה למצב המשק

האינדיקאטורים הכלכליים שפורסמו החודש אודות מצב המשק, הורו על החלשות יחסית בצמיחה.

בחינת קצב התפתחות הפעילות הריאלית במשק נאמדת בעזרת המדד המשולב של בנק ישראל אשר בינואר רשם עליה של 0.3% בלבד ונתוניו לדצמבר ולנובמבר 2007 תוקנו כלפי מטה. קצב גידול הייצור התעשייתי הצטמצם ופריון העבודה רשם עליה זניחה של 0.1%. מכירות ברשתות השיווק ופדיון בענף המסחר והשירותים הראו גם הם מגמה זהה.

 

האינפלציה לאן?

בדו"ח האינפלציה שפורסם החודש, הצהיר בנק ישראל ש"הסיכויים להתמתנות הלחצים האינפלציוניים גדלו יחסית להערכות של סוף שנת 2007". הצהרה זו הייתה רמז לבאות ומסבירה את ההבדל המהותי שבין ההחלטה הקודמת להשאיר את הריבית על כנה לבין ההחלטה המפתיעה להוריד את הריבית ב- 0.5% לרמה של 3.75% בסוף החודש.

יעד האינפלציה השנתי בישראל עומד על 1%-3%. נכון להיום מדד חודש ינואר נותר ללא שינוי וחתם אינפלציה לא קטנה של 3.5% ב- 12 חודשים האחרונים, אולם אינפלציית הליבה (בנטרול מזון ודלק) עלתה ב- 1.9% בלבד.

 

כיצד הנתונים הכלכליים שהגיעו לידינו החודש מסייעים בהבנת מגמת האינפלציה?

צמיחה:

ב- 2007 גדל התוצר ב- 5.3% כאשר עיקר הגידול נרשם ברבעון האחרון. התחזיות ל- 2008 מורות על צמיחה חזויה של 4.4% בתרחיש אופטימי ושל- 3.6% בפסימי ומציבות את המשק הישראלי במקום מכובד, בהתחשב בעובדה שהתחזיות בארה"ב ובאירופה נעות בטווחים של 0.8%-1.5% ו- 1.6%-1.7% בהתאמה. אולם מקור הגידול בצמיחה הוא בעיקר בביקושים מקומיים ועלייה במחירי התשומות ולא בפריון העבודה שנותר על כנו כאמור. תנועה זו לכיוון מקסום ניצולת גורמי הייצור מביאה לעליית מחירים ולהתגברות הלחצים האינפלציוניים.

עלייה במחירי הדירות:

על רקע תנאי הכלכלה הטובים חל גידול של כ- 2% במספר הדירות החדשות שנמכרו במסגרת הבנייה הפרטית אולם מספר הדירות החדשות שנותרו למכירה קטן. ביחס זה שבין ביקוש להיצע, נמשכת מגמת העלייה במחירי הדירות החדשות שתבוא לידי ביטוי במדד המחירים.

עלייה במחירי הסחורות:

העלייה במחירי הסחורות מספקת תמיכה נוספת באינפלציה. מחיר הנפט חצה החודש לראשונה את רף ה- 100$ לחבית. החשש מצמצום היצע הנפט מצד קרטל הנפט OPEC, איומים לחידוש המהומות בניגריה (יצואנית הנפט הגדולה באפריקה) והמשך המתיחות בין ארה"ב לוונצואלה, היו הרקע לנסיקת מחירו.

מט"ח - מערכת היחסים בין הדולר לשקל:

שער החליפין של הדולר מול השקל מתאפיין היסטורית בתמסורת גבוהה למדד המחירים וייסוף השקל פועל בכיוון נגדי לאינפלציה. החודש דווקא נרשם פיחות לשקל אולם המסחר תנודתי ואותותיו של מפגן  עוצמת המטבע המקומי עדיין ניכרים. לסיכום, מתחילת השנה התחזק השקל  בכ- 6% מול הדולר.

 

אז מה עמד בבסיס החלטת הריבית המפתיעה של סטנלי פישר?

בקיצור נמרץ - משבר הסאפ- פריים!

אכן יש אינפלציה, אבל כנגדה פועלים כוחות ממתנים. האטה כלכלית בעולם הינה בבחינת עובדה מוגמרת והחשש הוא שתביא לצמצום בסחר העולמי ותשפיע על הצמיחה בישראל. השקל ממשיך להפגין עוצמה. ציפיות להמשך ההקלות המוניטאריות בעולם יביאו להתרחבות הפער לטובת הריבית השקלית ושוב יתמכו בשקל. נוסף על כך מדד המחירים לינואר נותר ללא שינוי והצפי הוא למדדים שליליים בחודשיים הקרובים ולהתכנסות אל יעד האינפלציה השנתי. שורה תחתונה, במצב הרגיש בו נמצאת הכלכלה, החליט בנק ישראל שאפשר להוריד את הריבית מבלי לחשוש לאי עמידה ביעד האינפלציה.

כך או כך, נציגי ענף הייצוא אשר לחצו החודש להתערבות בנק ישראל בעקבות הייסוף המתמשך בוודאי רווים נחת מהחלטתו האחרונה. המדיניות המוניטארית אינה מכוונת ליעדי שער חליפין ויתרה מכך, היא בעלת השפעה נקודתית עליו, שכן חולשת הדולר נובעת בעיקר מגורמים אקסוגנים למשק.

 

לסיכום

עד כה חזינו בסימני המשבר. ישנה ירידה ברווחיות החברות כפי שמשתקפת בשוק המניות ועלייה בסיכון הפיננסי שלהן בדמות התרחבות פער התשואות בין האג"ח הקונצרני לממשלתי. החודש גם ירדו ציפיות האינפלציה בשוק לשנה הקרובה לרמת מרכז היעד הממשלתי וירדה רמת הריבית, הן בפועל והן זו המשתקפת בתשואת המק"מ שבשוק. אפילו שוק האג"ח הממשלתי, שרשם ירידות בתחילת המשבר, שינה מגמה והתיישר עם התנהלות המשקיעים בעולם, הנוהרים משוקי המניות לחוף מבטחים בעיתות משבר.

סיכומו של דבר, אין מנוס מלעקוב אחר השתנות סימני המשבר ורק שינוי המגמה בליווי אינדיקאטורים כלכליים חזקים,  יעיד על יציאה ממנו.

 

* מתוך הסקירה החודשית של אלטשולר שחם לחודש מרץ.

"עד כה חזינו בסימני המשבר. ישנה ירידה ברווחיות החברות כפי שמשתקפת בשוק המניות ועלייה בסיכון הפיננסי שלהן בדמות התרחבות פער התשואות בין האג"ח הקונצרני לממשלתי. החודש גם ירדו ציפיות האינפלציה בשוק לשנה הקרובה לרמת מרכז היעד הממשלתי וירדה רמת הריבית, הן בפועל והן זו המשתקפת בתשואת המק"מ שבשוק. אפילו שוק האג"ח הממשלתי, שרשם ירידות בתחילת המשבר, שינה מגמה והתיישר עם התנהלות המשקיעים בעולם, הנוהרים משוקי המניות לחוף מבטחים בעיתות משבר.

סיכומו של דבר, אין מנוס מלעקוב אחר השתנות סימני המשבר ורק שינוי המגמה".

עדי כל הסקירה מעולה, אבל הסעיף על רווחי החברות פשוט לא נכון. למעט הגופים הפיננסים שבאמת חטפו רוב הדוחות האחרונים לא מצביעים על האטה, ובמיוחד בישראל - רוב הדוחות מראים גידול במכירות וברווחיות. נכון זה לא גורף כמו בעבר אבל בהחלט יש דוחות חיוביים.

שוק המניות מתמחר כמו תמיד רבעון או שניים קדימה ולעניות דעתי התגובות מוגזמות...