לכבוד פתיחת שבוע השירה העברית הבינלאומית, אני שמח להביא לכם ביקורת קטלנית ובונה על אחד מאושיות השירה העברית הארצישראלית.

מי מאיתנו, אם כילד ו/או כהורה, לא מצא את עצמו תוהה, בוהה ואובד עצות, בחיפוש הסימבוליקה והרב-משמעותיות, במילותיו של שיר הילדים, הלכאורה פשוט ותמים הזה?

האוטו שלנו גדול וירוק 

האוטו שלנו נוסע רחוק

בבוקר נוסע בערב הוא שב 

מביא הוא לתנובה ביצים וחלב 

באמת?

הלו!! זה שיר ילדים.

למשוררת נראה מתאים לשלוח ילדים בני שלוש לחפש משמעויות נסתרות ולנחש "למה התכוונה המשוררת"?

מי כלול ב"שלנו"?

האם זה אוטו של חברה מסחרית?

של אבא ואמא?

של הקיבוץ?

כמה "גדול"?

כמו מכונית אמריקאית?

טנדר?

סמיטריילר?

"ירוק"?

האם צבוע בירוק? (ואם כן, למה?)

האם התכוונה שהוא ידידותי לסביבה האקולוגית?

או אולי טירון - חסר נסיון באוטואות?

ואם צבוע בירוק, האם ירוק בהיר? ירוק זית כמו המדים של גולני? ירוק פלורוסנטי?

כמה "רחוק"?

באיזה שעה "בבוקר" ובאיזה שעה "בערב"?

"לתנובה" יש מלא סניפים, איך יודעים לאיזה מהם הלכה הסחורה?

שימו לב שאין כל זכר ל *נהג* בשיר. האוטו פשוט "נוסע" לו, שזו עדות לראיית העתיד וחיזוי המכוניות האוטונומיות של גוגל וטסלה.

חוץ מזה, יש בשיר סמטוכה של לוח זמנים.

אם המשוררת היתה קצת יותר מרוכזת, היתה רואה שהסדר הנכון הוא:

בבוקר נוסע 

מביא לתנובה...

(ורק אז, אחרי(!!!) מסירת הסחורה בתנובה)

בערב הוא שב 

כל ההתחכמויות והיעני מסתורין הזה של השירה המודרנית...

לא היתה יכולה המשוררת לכתוב שיר פשוט, קליט וקל להבנה?

כמו:

המשאית טריילר החדשה של אבא ואמא שלי היא בעלת נסיון אבל צבועה בירוק חרדל 

המשאית טריילר של אמא ואבא שלי נוסעת 20 קילומטר בערך 

ברבע לשמונה בבוקר נוסעת 

מביאה לסניף של תנובה בפתח תיקווה ביצי תרנגולות וחלב דל שומן 

בחמש אחה"צ חוזרת * 

 * כמובן, עכשיו מתעוררת השאלה, אם נסיעה של 20 ק"מ לוקחת מקסימום - עם

רמזורים פקקים ועצירה לתדלוק – חצי שעה.

פריקת הסחורה (כולל ניירת וקפה עם החבר'ה) נגיד שעתיים.

מה עושה משאיתנו המוריקה והמרוקנת בשאר הזמן, 8 שעות וארבעים וחמש דקות?

למשוררת (וללה"ב 433) פתרונים.

עכשיו, נניח שהשיר הזה היה איכשהו נכנס לתלמוד או לקבלה וחז"ל, רשב"ג או אמנון יצחק היו מתמודדים עם הצורך לפרש אותו.

[האוטו] העצמיות (Auto), החופש של כל אחד מאתנו, כאינדיווידואל, או כעם ישראל, לרצות, לחשוב ולהרגיש באופן עצמאי ולא כזה שמוכתב מגבוה (מה שאנו מכנים כיום "אוטונומיה מחשבתית דו מימדית").

[גדול] לאו דווקא במימדים של סנטימטרים וקלוריות, אלא, הגדולה של נפשנו היהודית, ההומיה למכביר.

[וירוק] (1) (עפ"י חז"ל) כמו הטבע (הירוק), העצמיות שלנו, שע"מ להתקיים, זקוקה לאותם המרכיבים להם זקוק הצומח, דהיינו, מי גשם, אור השמש וחמצן לרוב. מה שבא להדגיש, שאנו חלק בלתי נפרד מהטבע.

[וירוק] (2) (עפ"י רשב"ג) מתייחס לצבאיות – לצבע של מדי החיילים (ירוק זית) ומביע את הצורך להגן בכל לבבך, בכל נפשך בכל מחיר ובכל מאודך על האוטו שלך (ביטוח חובה, צד שלישי וביטחו מקיף).

[נוסע רחוק] המחבר, ברוב גאוניותו, לא תחם את המרחק (למשל נוסע לחדרה או לאלוני ממרא). המושג "רחוק" מביע "חסר גבולות", "השמיים הם הגבול", "אמריקה".

[בבוקר נוסע] כאן החליט המחבר התנכי (ממוצא רומני, דרך אגב) להשתמש בטכניקה של דילוגי אותיות.

שימו לב לעניין המדהים הזה שבדיוק כל אות תשיעית במשפט "בבוקר נוסע", היא ע.

העיניים כמובן מסמלות את הצורך "לראות טוב" כתנאי מקדים ל "לעשות טוב ולבשל טוב". יעני, אל תלעס ותבלע כל מה שמאכילים אותך – אלא, השתמש בעיניך והסתפק במועט.

[בערב הוא שב] בערוב ימיו (לעת זקנתו) כאשר שיבה זורקת בשערו, או אז הוא בשל לספק את הסחורה, [להביא לתנובה] ("ארץ זבת חלב") ביצים (אומץ ללא חת) [וחלב] (טעות הקלדה של סגן המגיה הראשי של התלמוד – צ"ל חלה, לכבוד שבת).

OK

השיר לחלוטין אנכרוניסטי. תנובה אינה יותר חברה ישראלית.

הגירסה המעודכנת הינה:

מה זה, פתרת כבר את התעלומה של הטניס אחי ולא עידכנת אותנו? עשית פה מעבר לגמרי בלתי-צפוי מכדורי-הגשה של טניסאיות למשמעויות נסתרות של שירי ילדים. מה שמסקרן אותי עכשיו זה כבר לא הטניס או השירה אלא מה יהיה הנושא של הפוסט הבא שלך.

אתה משתמש בעזרים טקטיים כדי ליצור רעיונות לפוסטים פה או שזה בא לך באופן טיבעי?

צטט: eicher077 2017-09-05 11:05:07

 

מה זה, פתרת כבר את התעלומה של הטניס אחי ולא עידכנת אותנו? עשית פה מעבר לגמרי בלתי-צפוי מכדורי-הגשה של טניסאיות למשמעויות נסתרות של שירי ילדים. מה שמסקרן אותי עכשיו זה כבר לא הטניס או השירה אלא מה יהיה הנושא של הפוסט הבא שלך.

 

אתה משתמש בעזרים טקטיים כדי ליצור רעיונות לפוסטים פה או שזה בא לך באופן טיבעי?

לא הייתי מרחיק עד כדי חקירת זרם התודעה אצלי (נושא מרתק בפני עצמו).

חוט השני הוא... אקטואליה.

בזמן/בסמוך לפרשת השבוע "כי תצא" ("ותצא" בסגנון העמלקי) כתבתי על "הבה נצא".

בתקופת ה-U.S. Open, כתבתי על טניסאיות.

ובפרוץ מאורעות שבוע השירה העברית הבינלאומי (ארוע דמיוני בהחלט), הבאתי ביקורת שירה.

בקרוב (בלי נדר), כשיום חמישי יהיה בסביבה, אולי בכלל לא יתחשק לי לכתוב.

אין לי בשלב זה מה לחדש בנושא הדיון, אבל הקפצה של הדיון הזה תעיף החוצה את הדיון של קראוס - אז לא יכולתי לעמוד בפיתוי.

אין בעד מה. לעונג לי לגרום טוב לחברי הקהילה (או לפחות לאחד מהם).

השיר הזה הוא עוד אחד מהלוקשים שגדלנו עליהם.

רק כשגדלתי הבנתי , שהאוטו הירוק מלא בביצים של סלמונלה , והחלב שגזלו מפיהם של עגלים תמימים תינוקות שנישבו, היא בטוי לערכיהם של טורפים .

ישוחררו כל חיות המשק לאלתר !!. דין.

צטט: דיןחממי 2017-09-07 22:47:53

השיר הזה הוא עוד אחד מהלוקשים שגדלנו עליהם.

רק כשגדלתי הבנתי , שהאוטו הירוק מלא בביצים של סלמונלה , והחלב שגזלו מפיהם של עגלים תמימים תינוקות שנישבו, היא בטוי לערכיהם של טורפים .

 

ישוחררו כל חיות המשק לאלתר !!. דין.

האמת?

התגובה הזאת שלך גורמת לי דאגה לבריאותך.

זה עלול לגרום לאולקוס כשלוקחים דברים יותר מדי ברצינות.

בשיר ילדים פשוט ותמים אתה מוצא פגמים מוסריים?

אני מניח שעם לימודי המקרא לגיל הרך וסיפור עקדת יצחק, אין לך בעיה, נכון?

אצלנו (במיתולוגיה העמלקית), בתאריך המקביל ליום העקדה שלכם

(17 באפריל, 3060 לפנה"ס), האמא של אקשטיין הקטן לוקחת אותו לדיסני-לנד.

אתה מבין עכשיו איך זה שלא יצאנו מתוסבכים כמוכם?

פתיחה, גירסה א' - ושוב אני מוצא עצמי תוהה ביחס ל...

פתיחה, גירסה ב' – ושוב עומדים אנו נפעמים ומודאגים, אל מול...  

... מצב בריאותם המנטלית של כותבי המילים לשירים העבריים.

לקראת אביב 2018, הממשמש עלינו לטובה, משדרים נונסטופ בגלגלצ את הלהיט האלמותי

הדודאים הלכו הלכו לים

ועל פתחינו קול מגדים

מה יפה דודי יפה וגם נעים

דומה דודי לעופר איילים

אם למשורר בא לשלוח את הדודאים לים, זה בסדר גמור – הם גרים בנתניה הצעירה ומטקות אי אפשר לשחק בחדר מדרגות, אז הגיוני שילכו לים.

הבעייה היא עם קול מגדים.

מגד, מגדים = מתוק, מתיקות

איזה קולות משמיעה מתיקות?

אולי בזמן כתיבת השיר היתה איזה להקת "מגדים", או מקהלת "מגדים" שהיתה יכולה להפיק קולות מתוקים ממי הים המלוחים של נתניה (אוסמוזה בלטינית)?

אבל לא. בדקתי. לא היתה. גם לא היה צמד מגדים או שלישיית "מגדים".

חבל גם שלא הוציאו שיר שמעדכן את שוחרי הזמר העברי על מה נהיה איתם אחר כך.

האם הדודאים חזרו הביתה בשלום, מהים?

ואם לא, האם הם טבעו, או אולי פשוט החליטו להשתקע שם?