מישהו, לא מזמן, התעניין בזרם התודעה שלי.

אני מניח, לכן, שקיימת סקרנות ציבורית רחבה בנושא הזה ולא רק אצל אותו מאזין מסויים.

אז, הרי לכם קיצור תולדות הזרם, בין 18:35 ל- 18:37 (היום).

חשבתי השבוע על גזרות ת"ח וטרא"ח והגעתי למסקנה שמחשבות זה לא בדיוק הצד החזק שלי.

בבישולים, לעומת זאת, אני לא רע.

בישלתי דייסה (כי תמיד אמרו לי לאכול את הדייסה שבישלתי), אכלתי, הקאתי ונשארתי רעב וקצת חולה.

הלכתי לרופא, הוא מלק לי את הטחול וזה היה ההסבר שנתתי למורה ששאלה למה לא הכנתי שעורים.

בואו רגע נדבר על עובדות.

העובדה היא שרוברט דה נירו אף פעם לא שאל אותי איך מגיעים לסניף הדואר בדרך השלום. אולי זו לא עובדה מאד חשובה. אולי זו עובדה מצערת. אבל, עדיין – עובדה.

ואם כבר עוסקים בסלבריטאים, האמת היא שממש אין לי מושג מי ומה מעסיקים את מוחה של גל גדות, באותם רגעים בהם היא לא מפנטזת עלי.

אני פמיניסט. כבר מגיל צעיר.

זה התחיל אצלי כעניין פרקטי.

הייתי ביישן ולא ידעתי איך להתחיל עם בנות, אז אמרתי לעצמי "אתן רוצות שיוויון? בסדר, תתחילו אתן איתי.

בכל תחרויות המהירות [ריצה, אופניים, מכוניות], יש עליות, פיתולים ומורדות – זה מגביר עניין.

רק בשחייה, המתחרים שוחים בקו מישורי וישר – משעמם.

מי שרוצה להיות ספורטאי מצטיין בישראל, צריך להצטייד בשם עם ע' בשם הפרטי ושם משפחה מתכתי

(ערן זהבי, עומרי כספי, יעל ארד).

ע' כבר יש לי בשם ואני הולך אחרי החגים הנוראים למשרד הפנים לשנות מגבאי לנירוסטה.

כותרת עתידית במוסף הספורט: עמלק נירוסטה, אלוף הנוער העולמי בשחיה לגובה.

אם אתם לא מצליחים להתחבר, הקליקו על ציור המעטפה (דוא"ל), מתחת לשם/תמונת משתמש כלשהו.

זה לוקח לדף התחברות שעובד.

חיבור נעים וקל.

זרם התודעה שלי למשל, חושב על צינור המים שהתפוצץ לנו בבנין, וכל הדיירים קמצנים, ואינסטלטור עולה הון. חשבתי כל הלילה. במהלכו התעלמתי מ-7 שיחות טלפון של השכנים, וכמה הודעות SMS שמודיעות לי להתייצב ב-7:00 ליד הצינור כמו כל גבר בבנין, ולטפל בנושא יחד עם כולם. נו טוב, אז חשבתי על זה. בררתי מתי האוטובוס הראשון לים, ומ-5:15 אני על החוף  לשכנים סימסתי שאני "בפעילות מבצעית".

כשמודעים למה שעושים התהליך התודעתי מאבד את הספונטניות הראנדומלית שלו. את מה שעשה אותו מעניין ולא-צפוי. הניסיון שלך להסביר פה לאחרים (ואולי גם לעצמך) מה בדיוק מתרחש שם הרס את הכל.

תעשה עכשיו מהר ריסט למוח שלך, תמחק את הזיכרון הוולטילי שמכיל את הפוסט הזה ותחזור אלינו בשבוע הבא עם הגיגים גולמיים שלא עברו פילטרים אנליטיים או תכנון מראש.

צטט: ויילד רז 101 2017-09-07 08:44:11

זרם התודעה שלי למשל, חושב על צינור המים שהתפוצץ לנו בבנין, וכל הדיירים קמצנים, ואינסטלטור עולה הון. חשבתי כל הלילה. במהלכו התעלמתי מ-7 שיחות טלפון של השכנים, וכמה הודעות SMS שמודיעות לי להתייצב ב-7:00 ליד הצינור כמו כל גבר בבנין, ולטפל בנושא יחד עם כולם. נו טוב, אז חשבתי על זה. בררתי מתי האוטובוס הראשון לים, ומ-5:15 אני על החוף  לשכנים סימסתי שאני "בפעילות מבצעית".

העמלקי לא מתחזק בכלל את הדיון. 

כשהוא יגיב על דברי המגיבים האדיבים ברוב טובו , אואיל גם ברוב חסדי לקרוא את הגיגיו. דין. 

צטט: דיןחממי 2017-09-08 14:27:29

 

העמלקי לא מתחזק בכלל את הדיון. 

כשהוא יגיב על דברי המגיבים האדיבים ברוב טובו , אואיל גם ברוב חסדי לקרוא את הגיגיו. דין. 

מישהו שאני מאד מעריך, כתב פעם:

"שמתי לב שמי שפותח דיון, מקפיד בד"כ לענות לכל מגיב בדיון.

כשפתחתי דיונים בעצמי ולא נהגתי כך, העירו לי ששומה עלי "לתחזק" את הדיון ע"י תגובות למגיבים.

לדעתי, דיון הוא כמו גוזל של ג'ירפה.

אחרי שנולד, יש לו בערך 30 דקות של נסיונות להתייצב על הרגליים, שבהם אמא ג'ירפה משגיחה ומעודדת (יאללה, תתרומם כבר יה סתום!!") אבל ברגע שעומד/ת לו/ה... רוץ בן ג'ירף, רוץ ודהר.

ככה גם פה. הבאתי במאמצים וכאבים (בלי אפידורל) דיון לאויר העולם, ומרגע זה הוא עצמאי בשטח, לבחור את הכיוון שמתאים לו בחיים , לא?

 אם יש לי משהו נורא חכם או נורא שנון, לספר לאחד או יותר מהמגיבים, אעשה זאת כאחד האדם - בלי קשר למי פתח או מי סגר את הדיון.

אם אין לי הברקות, האם זה נחשב לא מנומס לא "לאלץ" תשובות?

האם מי שפותח דיון, זהו הדיון "שלו/ה"?

 אם יבוא מפיק מהוליווד ויחליט לעשות סרט על הדיון "שלי", אני אקבל תמלוגים?

אם הדיון שלי" יחלה בצהבת ואני לא חבר בקופת חולים, לא יקחו אותו לחדר מיון?

ואם הדיון "שלי" מתייבש ונובל, אני אישית חייב להשקות ולזבל (בשכל)?