זה לא שאני סופר כל הזמן, שכן כבר מזמן ידוע לי שאני פטפטן, דברן וקשקשן, אבל היום ראיתי ידיעה שגרמה לי לבדוק את העיניין, כי משהו בדיווח שקראתי לא היה לגמרי מובן.

.

לפי מה שספרתי, עד היום פירסמתי, בלי עין הרע, שלושת אלפים שמונה מאות שיבעים ושמונה מאמרים, וכולם עם איורים שלדעתי הסובייקטיבית לחלוטין הם די משעשעים.

.

לצערי, אף אחד חוץ מימני מעולם לא טרח לציין בעיתונים שאני מעלה המון חיבורים פוליטיים בחרוזים עם ציורים להנאת הצופים. מצד שני, כשהנסיך המלכותי מעתיק ומעלה עם שינויים קלים איורים אנטישמיים כולם מתרגשים, מגיבים ומביעים שפע דיעות לגבי הדברים הפסולים.

.

אולי כדאי שאשנה סיגנון ואתחיל לשים קריקטורות שלא מוצאות חן בעיני הצופים? מי יודע? אולי זה יגרום לכך שבאחת אהפוך מאלמוני זוטר ושולי לאחד הידוענים המושמצים והמפורסמים?

.

ציטוט:

.

ביקור נתניהו סוקר פחות מהקריקטורה של בנו.

.

כלי התקשורת אמנם הזכירו 271 פעמים את מסעו המדיני של ראש הממשלה, אך בשבוע שעבר היה יאיר נתניהו בכותרות למעלה מ-350 פעמים.

.

עד כאן ציטוטים.

.

המסקנה מהלעיל כנראה די ברורה: מי שרוצה תהילה חייב לעצבן ולהרגיז את הקהילה. בפירסום זו לכאורה התורה כולה. לצערי אינני מספיק אנטישמי, קיצוני או תוקפני, כך שהמאמרים שלי, אלה עם חרוזים, הנבואות והאיורים, כנראה לעולם לא יזכו לאיזכורים בעיתונים.

.

נו טוב. זה כנראה גורלם של אלמונים מתונים, שלעומת העצבניים הזועמים בטח נראים משעממים ורגועים