בשבוע הקרוב, כמה ח"כ גאונים מהזן של ביטון, רגב, אמסלם יביאו למליאת הכנסת הצעת חוק שתכליתו לאסור פסילת חוקים על ידי בג"צ.

מה יקרה אם למחרת אישור החוק, יוגש דרישה לבג"צ לפסול את החוק בהיותו לא חוקתי ? 

סוגיה מעניינת, לא ?

אם הייתי שופט, לא הייתי מתנגד לחוק, כי זה חוק שמביא פרנסה.

כיום יש כנסת שהיא יצרנית חוקים, ויש בית משפט שעובד עם החוקים האלה + חוקי יסוד (התחליף הזול של חוקה).

מכיוון שאין יכולת לאף אחד לעצב חוק נקי, כזה שלא ישנה או יפריע או יבטל חוק אחר, אפשר להרגע.

זה מבטיח שהמשפטים הבאים יהיו הרבה פחות צפויים בפסיקה כי עיקר העבודה תהיה פרשנות החוק וחוק נגדי ו/או חוק סותר ו/או חוק דורס וכו'.

זה גם מבטיח סיבוכיות, מה שייצר הרבה יותר עבודה לבוררים (העולם התחתון, רבנים וכיוב).

לרוב הכותבים פה, כולל אותי, יש a priori  לטובת רשות השופטת ונגד הרשות המחוקקת.

כי בסופו של דבר, הרשות השופטת אמורה לשפוט על פי חוק, והרשות המחוקקת לקבוע מהו חוק.

כדוגמה קיצונית, אם רשות מחוקקת, נבחרת על ידי עם באופן דמוקרטי בעליל, מחוקקת שהשמש זורחת במזרח, איני סבור שיש לרשות השופטת רשות לפסול את החוק.

ח"כ מייצגים את העם, ואם מחוקקים חוקים מטומטמים, הם חייבים לעמוד למשפט העם, והעם בלבד. 

ולכן, למרות שקשה לכתוב זאת, אני סבור שאל לה לרשות השופטת לפסול שום חוק, אלא אם כן החוק החדש מנוגד לחוק ישן יותר.

במקרה זה, על הכנסת לבטל את החוק הישן ולחוקק תחתיו את החדש.