ל-פי עמרי מניב, 24.12.2017, ערוץ 10

שר החינוך בוחן:

דירוג בתיה"ס לפי מדד "זהות לאומית"

המדד צפוי לבחון בתי ספר על פי רמת הזהות הלאומית והמורשת היהודית שלהם. בנט הקים צוות מיוחד ליצירת הקריטריונים. ממשרד החינוך נמסר: לא קיים "מדד לאומיות"

שר החינוך נפתלי בנט בוחן יצירת "מדד לאומיות" שידרג בתי ספר על פי רמת הזהות הלאומית והמורשת היהודית שלהם.

הכוונה הייתה שהמדד יצטרף למספר מדדים של משרד החינוך כמו זכאות לבגרות, נשירה וגיוס לצה"ל, כשייבחנו כל בתי הספר בישראל, ולבתי הספר הערבים יהיה מדד נפרד.

בנט אף הקים צוות מיוחד ליצירת המדד, בו היו חברים מ"מ המדען הראשי במשרד החינוך, הממונה על הערכת איכות עובדי הוראה, נציגה של השירות הפסיכולוגי הייעוצי ומנהלי בתי ספר ערבים ויהודים.

הצוות אמור היה להתכנס לפני כשבועיים, אך מסיבה לא ידועה בוטל הכינוס. גורם בכיר במשרד החינוך מסר לחדשות עשר כי הנושא רגיש מאוד כרגע, ושר החינוך בוחן האם להמשיך או לפרק את הצוות.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: משרד החינוך מעודד חינוך לערכים ובכללם ערכים לאומיים כגון עידוד השירות בצה"ל. לא קיים "מדד לאומיות" במשרד החינוך. (ערוץ 10).

מה אומרים גרט פלטנר ותלמידיו?

בספר שכתבו תחת הכותרת "בית הספר ברייך השלישי – גזענות וחינוך למוות" (1983)

חוסל כל ניסיון לקיים את בית-הספר על בסיס ניהול משותף, שוויוני. מנהל בית-הספר חויב לנהל את בית-הספר על עיקרון המנהיגות הטוטאלית. הלימוד הפרונטאלי שלט כמעט ללא יוצא מן הכלל, וכל ניסיון לקיים בשיעור צורות עבודה ופעילות של צוותים היה אסור בתכלית. שר החינוך רוסט הצהיר: "זו שטות להניח שמדינה תהיה מושתתת על עיקרון המנהיגות הטוטאלית, ובית-הספר, לעומתה, על ניהול דמוקרטי" (עמ' 15).

...כך יש לראות גם את דרישת אדולף היטלר, שמצאנו באחד מספרי הלימוד: "אל תהיה בוגד. נער המלשין על חברו – מבצע מעשה בגידה, מפגין הלך מחשבה דומה לזה של הבוגד בארצו. אין לראות נער כזה כילד נחמד ומחונך, אלא כמי שמשולל תכונות אופי ערכיות". (עמ' 37).

חג הרפובליקה בוטל. ספרי הקריאה הפציפיסטיים לגילאים הצעירים, תוצאת הרפורמה הגדולה של בתי-הספר שתוכננה על-ידי הסוציאל-דמוקרטים, הוחלפו בספרים פטריוטיים... (עמ' 38).

מדובר בתקופה שבה קשה היה להעלות על הדעת יחס ביקורתי למיליטאריזם, בניגוד להווה (1983), שבו יש רתיעה מכל נושא צבאי מטעמים מובנים מאליהם. הניסיון ההיסטורי של מלחמת העולם הראשונה לא הספיק כדי להרוס או לעמעם את ההילה מסביב לחיילים, לצבא ולנשק [לפני מלחמת העולם השנייה] (עמ' 49).

החינוך בבית-ספר תיכון ברלינאי, שבו לימדו מורים שדעותיהם היו שונות כל-כך ואף מנוגדות, לא היה בדיוק הגשמת התכניות ברוח שר החינוך של הרייך השלישי. הודות למורים שלנו מן הדור הישן היה בית הספר רב-גוני ואנושי, למרות האידיאולוגיה השלטת. הוא היה אולי מעט בשוליים – כי לא התייחס כלל לבעיות רבות של העולם שמסביבנו (עמ' 53). אומץ לב מיוחד במינו גילה המורה לביולוגיה שלנו, שוודאי יהיה זכור לדורות רבים של תלמידים. הוא נאלץ ללמד אותנו את תורת הגזע, ומזימה זאת ביצע בצורה מיוחדת במינה. מעל לכל הוא חתר לאובייקטיביות מדעית. בדברי ההקדמה שלו הוא הצהיר (ועל פי זכרוני הוא חזר על זה שוב ושוב): שלא נקנה בעיניים עצומות את תורת הגזע התעמולתית; להיטלר אין מושג ולו הקל ביותר על תורת הגזע (עמ' 57).