כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    יהדות

    ~* אין להעלות תוכן שאינו שייך במישרין לנושא בו הקהילה עוסקת. ~*אין לעקוף זאת ע"י "התאמת" תוכן הדיון (בעזרת כותרת, מס' שורות, ציטוט וכו') ~* נושאים פוליטיים - יעלו אך ורק בקהילת אקטואליה! ~* יוצאים מהכלל הם דיונים הקשורים למשל בהחלטת ממשלה לגבי תחום מסויים  בו עוסקת הקהילה במיישרין. ( בקהילת יהדות רק בנושאי דת! ).

    חברה וקהילה

    פורום

    דעות והגות

    מיטב ההגות היהודית של חברי דה מרקר.

    חברים בקהילה (1354)

    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ערסאל
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז סמפור
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    יוסי קאלו
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ששת שצ
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    Zvi Hartman
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    צבי קירשטיין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    חדוה ברנר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    בין קידמה לאנתרופוצנטריות בהלכה

    5/1/18 09:39
    1
    דרג את התוכן:
    2018-01-10 02:51:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    • יש המדברים על שינויים בהלכה האורתודוכסית על מנת שאפשר יהיה לחיות כמו בנאדם במאה ה-21. איפה הגבול בין זה לבין שינויים הנובעים מסיבות אנתרופוצנטריות, שהאדם עובד את עצמו ולא את אלוהיו ורוצה לקיים רק מה שנוח לו? הרי תמיד אפשר לטעון שקושי בקיום מצוות הוא דבר סוביקטיבי. לגבי המשפט האחרון אוסיף כי אינני מזלזל כלל בתחושות כמו קושי או סבל ומנסה לחמוק מהתיחסות אליהן בטיעון של "תחושות סוביקטיביות", אבל תמיד יוכלו להימצא אנשים שיטענו שאין "קנה מידה אוביקטיבי" למדידת הקושי בקיום מצוות שונות.
    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "בין קידמה לאנתרופוצנטריות בהלכה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    5/1/18 10:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2018-01-05 10:22:02
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    האדם במרכז פרושו ויתור על יכולות.

     

    למשל (אקטואלי),

    כדי להוציא אדם להורג,

    למי יש תוקף מוסרי לעשות/להחליט את זה ?

    ולמי יש יכולת לעשות את זה ?


    --
    האש בהתקדמותה תשפוט ותרשיע את כל הדברים
    5/1/18 10:30
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-05 10:32:41
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 10:22:02

    האדם במרכז פרושו ויתור על יכולות.

     

    למשל (אקטואלי),

    כדי להוציא אדם להורג,

    למי יש תוקף מוסרי לעשות/להחליט את זה ?

    ולמי יש יכולת לעשות את זה ?

    אם מחוקקים חוק המאפשר הוצאה להורג במקרים מסוימים, איך מוותרים כאן על יכולות? זה שמתווכחים על למי יהיה את התוקף המוסרי להחליט והיכולת לעשות זאת, בהנחה שהתכוונת לרשויות בשר ודם במדינה, ממש לא נראה כויתור על יכולות. וחוץ מזה כשדיברתי כאן על אנתרופוצנטריות, אז כמו שהבהרתי כאן הכוונה היא שהאדם בוחר לקיים מהמצוות רק מה שנוח לו (או איך שנוח לו).

    5/1/18 11:22
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-05 11:24:32
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 10:32:41

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 10:22:02

    האדם במרכז פרושו ויתור על יכולות.

     

    למשל (אקטואלי),

    כדי להוציא אדם להורג,

    למי יש תוקף מוסרי לעשות/להחליט את זה ?

    ולמי יש יכולת לעשות את זה ?

    אם מחוקקים חוק המאפשר הוצאה להורג במקרים מסוימים, איך מוותרים כאן על יכולות? זה שמתווכחים על למי יהיה את התוקף המוסרי להחליט והיכולת לעשות זאת, בהנחה שהתכוונת לרשויות בשר ודם במדינה, ממש לא נראה כויתור על יכולות. וחוץ מזה כשדיברתי כאן על אנתרופוצנטריות, אז כמו שהבהרתי כאן הכוונה היא שהאדם בוחר לקיים מהמצוות רק מה שנוח לו (או איך שנוח לו).

     

    אתה מדבר על הלכה, לא על הגיון הפרטי.

    ההלכה כביכול מספקת תוקף מוסרי, עקב שתיקתו הממושכת של ריבונו.

    יכולת נובעת מהתוקף המוסרי.

    אם אתה מדבר על סתם יכולת, אז אין בעיה עם מה שאתה אומר.

    תבחר לקיים איזו מצווה או "מצווה" שבא לך בלי קשר לכלום.

    אז אתה לא מוותר על כלום;

    תקים מוזיאון לצורת החיים החרדית, כמה פריטים יספיקו.

    ותגלח זקנים ופאות ויאללה לעבודה, צבא, וחיי העולם הזה.

    אני איתך.



    --
    האש בהתקדמותה תשפוט ותרשיע את כל הדברים
    5/1/18 12:08
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-05 12:09:47
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 11:24:32

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 10:32:41

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 10:22:02

    האדם במרכז פרושו ויתור על יכולות.

     

    למשל (אקטואלי),

    כדי להוציא אדם להורג,

    למי יש תוקף מוסרי לעשות/להחליט את זה ?

    ולמי יש יכולת לעשות את זה ?

    אם מחוקקים חוק המאפשר הוצאה להורג במקרים מסוימים, איך מוותרים כאן על יכולות? זה שמתווכחים על למי יהיה את התוקף המוסרי להחליט והיכולת לעשות זאת, בהנחה שהתכוונת לרשויות בשר ודם במדינה, ממש לא נראה כויתור על יכולות. וחוץ מזה כשדיברתי כאן על אנתרופוצנטריות, אז כמו שהבהרתי כאן הכוונה היא שהאדם בוחר לקיים מהמצוות רק מה שנוח לו (או איך שנוח לו).

     

    אתה מדבר על הלכה, לא על הגיון הפרטי.

    ההלכה כביכול מספקת תוקף מוסרי, עקב שתיקתו הממושכת של ריבונו.

    יכולת נובעת מהתוקף המוסרי.

    אם אתה מדבר על סתם יכולת, אז אין בעיה עם מה שאתה אומר.

    תבחר לקיים איזו מצווה או "מצווה" שבא לך בלי קשר לכלום.

    אז אתה לא מוותר על כלום;

    תקים מוזיאון לצורת החיים החרדית, כמה פריטים יספיקו.

    ותגלח זקנים ופאות ויאללה לעבודה, צבא, וחיי העולם הזה.

    אני איתך.

    אתה זה שהעלת את נושא ההוצאה להורג בהתיחס לשאלתי. אני בעד השתלבות החרדים בעולם הזה אם כי נגד גילוח בכפייה. וחוץ מזה שאלתי מה הגבול בין שינויים הלכתיים הנובעים מצרכי הקידמה (הטכנולוגית והרעיונית) לבין זה שאדם מחליט לבטל איסורים "כי לא נוח לו לקיים"). לא אמרתי "אעשה מה שנוח לי", שאלתי על הגבול.

    5/1/18 13:03
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-05 13:22:44
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 12:09:47

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 11:24:32

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 10:32:41

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 10:22:02

    האדם במרכז פרושו ויתור על יכולות.

     

    למשל (אקטואלי),

    כדי להוציא אדם להורג,

    למי יש תוקף מוסרי לעשות/להחליט את זה ?

    ולמי יש יכולת לעשות את זה ?

    אם מחוקקים חוק המאפשר הוצאה להורג במקרים מסוימים, איך מוותרים כאן על יכולות? זה שמתווכחים על למי יהיה את התוקף המוסרי להחליט והיכולת לעשות זאת, בהנחה שהתכוונת לרשויות בשר ודם במדינה, ממש לא נראה כויתור על יכולות. וחוץ מזה כשדיברתי כאן על אנתרופוצנטריות, אז כמו שהבהרתי כאן הכוונה היא שהאדם בוחר לקיים מהמצוות רק מה שנוח לו (או איך שנוח לו).

     

    אתה מדבר על הלכה, לא על הגיון הפרטי.

    ההלכה כביכול מספקת תוקף מוסרי, עקב שתיקתו הממושכת של ריבונו.

    יכולת נובעת מהתוקף המוסרי.

    אם אתה מדבר על סתם יכולת, אז אין בעיה עם מה שאתה אומר.

    תבחר לקיים איזו מצווה או "מצווה" שבא לך בלי קשר לכלום.

    אז אתה לא מוותר על כלום;

    תקים מוזיאון לצורת החיים החרדית, כמה פריטים יספיקו.

    ותגלח זקנים ופאות ויאללה לעבודה, צבא, וחיי העולם הזה.

    אני איתך.

    אתה זה שהעלת את נושא ההוצאה להורג בהתיחס לשאלתי. אני בעד השתלבות החרדים בעולם הזה אם כי נגד גילוח בכפייה. וחוץ מזה שאלתי מה הגבול בין שינויים הלכתיים הנובעים מצרכי הקידמה (הטכנולוגית והרעיונית) לבין זה שאדם מחליט לבטל איסורים "כי לא נוח לו לקיים"). לא אמרתי "אעשה מה שנוח לי", שאלתי על הגבול.

     

    אתן דוגמא, לפי זה אבין יותר למה אתה מתכוון במילה "גבול".

    באחת ממלחמות עזה גרתי בשכנות לרב צעיר עם אשה צעירה, ושני ילדים.

    פצצות עזה עפו גם על תל אביב.

    האוירה הכללית היתה "מה יהיה, מה יהיה".

    נוסף לזה, לאשת הרב יש משפחה שגרה בגבול עזה.

    אתה יכול להבין את מידת הדאגה החרדה שלה.

    ואין להם טלויזיה בבית.

    ואין להם רדיו בבית.

    ואין להם ווטצ'אפ או פייסבוק ולא מחשב ולה האשה אין בכלל טלפון...

    רק הפצצות שנופלות על תל אביב שהבריחו את האשה והילדים למקלט האירו לה קצת. שם שמעה קטעי דברים מהאנשים, וחזרה להתפתל לבדה עם הילדים בבית.

    ביום השלישי למלחמה דפק אצלי בדלת הרב.

    בביישנות חרישית ביקש מהוסס מאוד אם תוכל אשתו לבוא אצלי לצפות בטלויזיה קצת.

    הזמנתי אותם ברוחב לב לצפות בטלויזיה.

    והרב הרגיש צורך להסביר לי בצד, שאין כל חשש כי קיבל אישור מרב גדול...

     

    כמה גבולות אתה מזהה בסיפור ?


    --
    האש בהתקדמותה תשפוט ותרשיע את כל הדברים
    5/1/18 13:43
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-05 13:44:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 13:22:44

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 12:09:47

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 11:24:32

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 10:32:41

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 10:22:02

    האדם במרכז פרושו ויתור על יכולות.

     

    למשל (אקטואלי),

    כדי להוציא אדם להורג,

    למי יש תוקף מוסרי לעשות/להחליט את זה ?

    ולמי יש יכולת לעשות את זה ?

    אם מחוקקים חוק המאפשר הוצאה להורג במקרים מסוימים, איך מוותרים כאן על יכולות? זה שמתווכחים על למי יהיה את התוקף המוסרי להחליט והיכולת לעשות זאת, בהנחה שהתכוונת לרשויות בשר ודם במדינה, ממש לא נראה כויתור על יכולות. וחוץ מזה כשדיברתי כאן על אנתרופוצנטריות, אז כמו שהבהרתי כאן הכוונה היא שהאדם בוחר לקיים מהמצוות רק מה שנוח לו (או איך שנוח לו).

     

    אתה מדבר על הלכה, לא על הגיון הפרטי.

    ההלכה כביכול מספקת תוקף מוסרי, עקב שתיקתו הממושכת של ריבונו.

    יכולת נובעת מהתוקף המוסרי.

    אם אתה מדבר על סתם יכולת, אז אין בעיה עם מה שאתה אומר.

    תבחר לקיים איזו מצווה או "מצווה" שבא לך בלי קשר לכלום.

    אז אתה לא מוותר על כלום;

    תקים מוזיאון לצורת החיים החרדית, כמה פריטים יספיקו.

    ותגלח זקנים ופאות ויאללה לעבודה, צבא, וחיי העולם הזה.

    אני איתך.

    אתה זה שהעלת את נושא ההוצאה להורג בהתיחס לשאלתי. אני בעד השתלבות החרדים בעולם הזה אם כי נגד גילוח בכפייה. וחוץ מזה שאלתי מה הגבול בין שינויים הלכתיים הנובעים מצרכי הקידמה (הטכנולוגית והרעיונית) לבין זה שאדם מחליט לבטל איסורים "כי לא נוח לו לקיים"). לא אמרתי "אעשה מה שנוח לי", שאלתי על הגבול.

     

    אתן דוגמא, לפי זה אבין יותר למה אתה מתכוון במילה "גבול".

    באחת ממלחמות עזה גרתי בשכנות לרב צעיר עם אשה צעירה, ושני ילדים.

    פצצות עזה עפו גם על תל אביב.

    האוירה הכללית היתה "מה יהיה, מה יהיה".

    נוסף לזה, לאשת הרב יש משפחה שגרה בגבול עזה.

    אתה יכול להבין את מידת הדאגה החרדה שלה.

    ואין להם טלויזיה בבית.

    ואין להם רדיו בבית.

    ואין להם ווטצ'אפ או פייסבוק ולא מחשב ולה האשה אין בכלל טלפון...

    רק הפצצות שנופלות על תל אביב שהבריחו את האשה והילדים למקלט האירו לה קצת. שם שמעה קטעי דברים מהאנשים, וחזרה להתפתל לבדה עם הילדים בבית.

    ביום השלישי למלחמה דפק אצלי בדלת הרב.

    בביישנות חרישית ביקש מהוסס מאוד אם תוכל אשתו לבוא אצלי לצפות בטלויזיה קצת.

    הזמנתי אותם ברוחב לב לצפות בטלויזיה.

    והרב הרגיש צורך להסביר לי בצד, שאין כל חשש כי קיבל אישור מרב גדול...

     

    כמה גבולות אתה מזהה בסיפור ?

    קודם כל, אני לא תלמיד שלך בבית ספר, אבל ברור שיש כאן פסק הלכה שבמצבים מסוימים (איפה הגבול בינם לבין מצבים אחרים?) של סיכון מוחשי לבני משפחה (מה הגבול של דרגת הקירבה?) מותר לנסות לקבל כמה שיותר מידע עליהם גם אם הדבר כרוך בעבירה על הלכות מקובלות (במקרה זה מקובלות אצל חלק מהחרדים, לא אצל שומרי מצוות בכלל).

    5/1/18 15:09
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-05 15:25:35
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1.שאלת הדיון היא סוביקטיבית,ומונחת לפתחו של האינדבדואל בלבד.

    רק האינדבדואל נותן דין וחשבון לאלוהיו, ורק הוא נושא באחריות להכרעותיו ומעשיו.

    לעצם הענין שאתה מדבר עליו [נוחיות ], היא הנוחיות אינה שיקול כלל וכלל, כאשר באים לממש , ליישם או להכריע בשאלות ערכיות.

    זה על אחת כמה וכמה, שהערך הזה "יש אלוהים ואמת תורתו ",יחודי מאוד ושונה מכל שאר הערכים.

    הוא שונה מכל הערכים, מכיון שהאדם בוחר מרצונו, לותר על כל צורך וכל נוחיות למען ישות מופשטת לחלוטין .

    בעצם זה האדם מבטל עצמו או יותר נכון אמור לבטל.

    הסיבה היא : "שבעוד שכל ערך אנושי נובע ממציאות חייו ובא למלא חוסר או ענין בעולמו הפיזי, הערך "אלוהים ואמת תורתו ", לא נובע משום חיוב טבעי או פיזי או אחר ". ולכן בעצם רצונו של היהודי ביש אלוהים שבא לידי בטוי בקיום מצוה מן התורה, יש כאן ויתור על האינטרסים האישיים .

    2.התורה מתיחסת לחיי בני האדם במציאות חייהם [מזון-אישות-תרבות-ערכים-מנהגים-רגשות ], ומכאן סביר להניח שאלוהים ותורתו, לא באו במטרה להשמיד או לייסר בני אדם.

    אז אם האדם לא רוצה להתייסר או להיות נזיר, זה לא בא בסתירה לתורת ישראל.

    3. ניתן בהחלט לטעון, שגם החמרה רדיקלית בצורך לקים ענינים שלא ציותה  התורה, זה מסיבת אותה מגמה אנטרופוצנטרית עליה אתה מדבר.

     

    נב. אני לא אמרתי כאן ,שכל אדם דתי או שומר מצות יסכים אתי..דין.


    --
    עוכר ישראל.
    5/1/18 15:58
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-05 16:20:51
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: דיןחממי 2018-01-05 15:25:35

    1.שאלת הדיון היא סוביקטיבית,ומונחת לפתחו של האינדבדואל בלבד.

    רק האינדבדואל נותן דין וחשבון לאלוהיו, ורק הוא נושא באחריות להכרעותיו ומעשיו.

    לעצם הענין שאתה מדבר עליו [נוחיות ], היא הנוחיות אינה שיקול כלל וכלל, כאשר באים לממש , ליישם או להכריע בשאלות ערכיות.

    זה על אחת כמה וכמה, שהערך הזה "יש אלוהים ואמת תורתו ",יחודי מאוד ושונה מכל שאר הערכים.

    הוא שונה מכל הערכים, מכיון שהאדם בוחר מרצונו, לותר על כל צורך וכל נוחיות למען ישות מופשטת לחלוטין .

    בעצם זה האדם מבטל עצמו או יותר נכון אמור לבטל.

    הסיבה היא : "שבעוד שכל ערך אנושי נובע ממציאות חייו ובא למלא חוסר או ענין בעולמו הפיזי, הערך "אלוהים ואמת תורתו ", לא נובע משום חיוב טבעי או פיזי או אחר ". ולכן בעצם רצונו של היהודי ביש אלוהים שבא לידי בטוי בקיום מצוה מן התורה, יש כאן ויתור על האינטרסים האישיים .

    2.התורה מתיחסת לחיי בני האדם במציאות חייהם [מזון-אישות-תרבות-ערכים-מנהגים-רגשות ], ומכאן סביר להניח שאלוהים ותורתו, לא באו במטרה להשמיד או לייסר בני אדם.

    אז אם האדם לא רוצה להתייסר או להיות נזיר, זה לא בא בסתירה לתורת ישראל.

    3. ניתן בהחלט לטעון, שגם החמרה רדיקלית בצורך לקים ענינים שלא ציותה  התורה, זה מסיבת אותה מגמה אנטרופוצנטרית עליה אתה מדבר.

     

    נב. אני לא אמרתי כאן ,שכל אדם דתי או שומר מצות יסכים אתי..דין.

    נתחיל מהסוףחיוך  ידוע שיש חילוקי דעות בין אנשים דתיים בעניין.

    לגבי גוף התגובה:

    1) בסדר. זה אינדיבידואלי. אבל על כל התאמה של ההלכה למודרנה יכול להימצא מישהו שיטען כי יש כאן עניין של נוחיות. למשל, אם מישהו יטען שלא ייתכן ש25 שעות רצופות (שבוע אחר שבוע אחר שבוע) אדם לא יוכל לגלוש באינטרנט לצרכים שונים, ועוד כשבשאר השבוע יש לו אולי פחות זמן לכך, אז אפשר לראות בטענה זו התאמה למודרנה אבל מישהו אחר יוכל לטעון כי יש כאן חוסר רצון לקיים מה שלא נוח. ואם אתה מתיימר לאמץ את דבריו של ליבוביץ' באשר להכרעה ערכית אינדיבידואלית בקשר לעבודת האלוהים, אז הלה אומנם דיבר על אפשרות לשינויים הלכתיים אך עם זאת גם אמר שתנועות אנטינומיסטיות (לשיטתך, מושג סוביקטיבי) שקמו ביהדות סופן שפרשו ממנה (כגון הנצרות או השבתאות) או עתידות לפרוש ממנה (למשל, הרפורמים). כך שאם אתה מתימר לאמץ את השקפתו הוא לא אמר שכל החלטה ערכית אינדיבידואלית בקשר למצוות מתישבת עם ההלכה.

    2) נכון שהתנזרות מחיי העולם הזה אינה אידיאל יהודי. אבל, שוב, איך קובעים את הגבול בין ייסורים מיותרים ל"סתם קושי" ול"יתגבר כארי"?  

    3) אתה צודק מאד בקשר להחמרות רדיקליות שלא לצורך. אלא שכאשר שמדברים על התאמת ההלכה לקידמה טכנולוגית ורעיונית מדברים ב90% מהמקרים על הקלות.

     

    אציין בזאת שכאדם חילוני אני ודאי לא נגד הקלות כאלו או אחרות (מבלי לפרט מה) אבל בכל זאת אני שואל מה שנשאל בפתיחת הדיון.

    5/1/18 16:22
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2018-01-05 16:22:12
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 15:58:21

    2) נכון שהתנזרות מחיי העולם הזה אינה אידיאל יהודי. אבל, שוב, איך קובעים את הגבול בין ייסורים מיותרים ל"סתם קושי" ול"יתגבר כארי"?  

     

    הגבול נקבע לפי:

    1. מידת הפחד מהמציאות.

    2. רצון לברוח מאחריות על החיים.

     



    --
    האש בהתקדמותה תשפוט ותרשיע את כל הדברים
    6/1/18 17:29
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-06 17:31:22
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 16:22:12

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 15:58:21

    2) נכון שהתנזרות מחיי העולם הזה אינה אידיאל יהודי. אבל, שוב, איך קובעים את הגבול בין ייסורים מיותרים ל"סתם קושי" ול"יתגבר כארי"?  

     

    הגבול נקבע לפי:

    1. מידת הפחד מהמציאות.

    2. רצון לברוח מאחריות על החיים.

     

    ליבוביץ' למשל לא היה אחד שניסה לברוח מאחריות על החיים ובכל זאת, לצד דגילה בשינויים הלכתיים מסוימים, דיבר על תאוצנטריות בהלכה ועל כך שהתורה לא ניתנה לחלושי רצון.

    8/1/18 18:22
    0
    דרג את התוכן:
    2018-01-09 05:02:53
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-06 17:31:22

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 16:22:12

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 15:58:21

    2) נכון שהתנזרות מחיי העולם הזה אינה אידיאל יהודי. אבל, שוב, איך קובעים את הגבול בין ייסורים מיותרים ל"סתם קושי" ול"יתגבר כארי"?  

     

    הגבול נקבע לפי:

    1. מידת הפחד מהמציאות.

    2. רצון לברוח מאחריות על החיים.

     

    ליבוביץ' למשל לא היה אחד שניסה לברוח מאחריות על החיים ובכל זאת, לצד דגילה בשינויים הלכתיים מסוימים, דיבר על תאוצנטריות בהלכה ועל כך שהתורה לא ניתנה לחלושי רצון.

     

    אתה כל הזמן חוזר לאיש הסטרילי.

    כמה מציאות הוא הכיר ספון בביתו ?

    בערך כמו קנת שמעולם לא יצא מתחומי עירו ודיבר על עולם ומלואו,

    הסביר מה שיכול

    ואת כל היתר השאיר לאלוהים.

    מתוחכם.

    מתווה דרך לאנשים חושבים.

    אבל, אלה הם לא הרוב.

     

    התורה ניתנה לכולם. והתורה לא מסבירה כלום.

    היא אומרת תעשה או לא תעשה.

    למה ?

    זה לא מענין.

     

    זה כמו שאתה חי את החיים,

    מקבל מכה,

    נכנס לשיקום,

    ועושה ולומד לאט לאט מה לא לעשות כדי לעשות ולהיפך.

    לומד את כל הדברים שעשית פעם רק שכעת אתה יודע להעריך אותם יותר.

    אבל אם לא תתמיד, תלך עקום...

     

    לדעתי, אם אתה לא יכול לעמוד בתעשה ולא תעשה,

    אל תתעסק בכלל.

    אתה כן מתעסק כי אתה מעדיף להשלות את עצמך,

    שקיים משהו מעבר....

     

    ** אתה חובב מיסטיקה (אולי מקצוען, אין לי מושג), אז אולי נוסח אחר יתאים לך יותר: תדמיין את המכה למשל כרגע הלידה :)


    --
    האש בהתקדמותה תשפוט ותרשיע את כל הדברים
    9/1/18 21:02
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2018-01-09 21:02:41
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-09 05:02:53

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-06 17:31:22

    צטט: ויילד רז 101 2018-01-05 16:22:12

    צטט: אמיר ניצן 2018-01-05 15:58:21

    2) נכון שהתנזרות מחיי העולם הזה אינה אידיאל יהודי. אבל, שוב, איך קובעים את הגבול בין ייסורים מיותרים ל"סתם קושי" ול"יתגבר כארי"?  

     

    הגבול נקבע לפי:

    1. מידת הפחד מהמציאות.

    2. רצון לברוח מאחריות על החיים.

     

    ליבוביץ' למשל לא היה אחד שניסה לברוח מאחריות על החיים ובכל זאת, לצד דגילה בשינויים הלכתיים מסוימים, דיבר על תאוצנטריות בהלכה ועל כך שהתורה לא ניתנה לחלושי רצון.

     

    אתה כל הזמן חוזר לאיש הסטרילי.

    כמה מציאות הוא הכיר ספון בביתו ?

    בערך כמו קנת שמעולם לא יצא מתחומי עירו ודיבר על עולם ומלואו,

    הסביר מה שיכול

    ואת כל היתר השאיר לאלוהים.

    מתוחכם.

    מתווה דרך לאנשים חושבים.

    אבל, אלה הם לא הרוב.

     

    התורה ניתנה לכולם. והתורה לא מסבירה כלום.

    היא אומרת תעשה או לא תעשה.

    למה ?

    זה לא מענין.

     

    זה כמו שאתה חי את החיים,

    מקבל מכה,

    נכנס לשיקום,

    ועושה ולומד לאט לאט מה לא לעשות כדי לעשות ולהיפך.

    לומד את כל הדברים שעשית פעם רק שכעת אתה יודע להעריך אותם יותר.

    אבל אם לא תתמיד, תלך עקום...

     

    לדעתי, אם אתה לא יכול לעמוד בתעשה ולא תעשה,

    אל תתעסק בכלל.

    אתה כן מתעסק כי אתה מעדיף להשלות את עצמך,

    שקיים משהו מעבר....

     

    ** אתה חובב מיסטיקה (אולי מקצוען, אין לי מושג), אז אולי נוסח אחר יתאים לך יותר: תדמיין את המכה למשל כרגע הלידה :)

    לגבי מה שאמרת אין לי משהו מיוחד להוסיף. לגבי ההערה בסוף אציין כי אני עובד בהיי טק אבל יש לי עניין בנושאים מיסטיים מסוימים או כאלו הקרובים לכך.



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "בין קידמה לאנתרופוצנטריות בהלכה"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה