היום אני הולך לרצוח ילדה יהודיה בתוך מיטתה!
אמר מוחמד בהתלהבות לאמו, פאטמה שפניה קרנו מאושר.
"חונכת כמו שצריך, להרוג יהודים" היא אמרה בגאווה, בודקת אם יש בארון סוכריות לחלוקה בסוכת האבלים.
"אמא, לא, לא סוכריות, אני הולך על רצח ילדה, וגם אם יתפסו אותי, מה כבר יקרה לי? החמאס ישחררו אותי ותוכלי לבואלבקר אותי בכלא ואני אקבל מלגות"
"הו לא, כבר לא" אמרה פטאמה למוחמד. "לא שמעת, יש עונש מוות".
"עונש מוות?!" נחרד מוחמד. "ממתי זה? חשבתי הם עוד משחקים בתופסים ומשחררים".
"אבל לא נורא, רצית להיות שהיד, לא?" אמרה פאטמה.
"כן אבל, איזה מן גיבור אני אהיה אם יחסלו אותי על רצח הילדה? איך אנופף בידי עם סימן V מהכלא?"
"נו שוין, אז להחזיר את הסוכריות לארון?" שאלה פאטמה מאוכזבת.
"אולי אני אתן קודם לבן של מנהיג החמאס בעיר להיות שהיד" אמר מוחמד.
"הו לא יקירי, מאז שיש עונש מוות הם לא יקחו סיכון, אז הוא נסע לירדן ללמוד רפואה. עכשיו הוא דוקר עם סכינים רק חולים" צחקה פאטמה.
הוספת תגובה על "השהיד שרצה למות, אבל לא בעונש מוות."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה