אחד ממאמרי היסוד, לדעתי, של האתר "מידה" הוא להיות ליברל שמרן של בועז לוי - מאמר בשני חלקים (1) (2). הרעיון של שני מאמרים אלו הוא שליברליזם ושמרנות יכולים ללכת ביחד. לפי הליברליזם על המדינה לצמצם את תפקידיה למינימום של הגנה על החיים, החירות והרכוש ולתת לאנשים ולחברה "להתבשל במיץ של עצמם" ומתוך ניסוי וטעייה החברה תדע עם הזמן, גם אם בהדרגה, להשתפר מבחינת נורמות, חוקים וכו'. לפיכך גם אין טעם בשינויים רדיקליים כפויים (כפי שקרו למשל במהפיכה הבולשביקית).

השאלה היא מתי באמת צריך להניח לחברה להתפתח ולהשתפר מעצמה, גם אם לא הכל בה צודק, ומתי נדרשים שינויים רדיקליים כפויים ומידיים. הרי אפשר מצד אחד לומר, ולו בדיעבד, שחוקים שונים ששררו בבריטניה (דוגמא קלאסית של "מהפיכות שקטות") בעיקר בעבר הלא קרוב, היו בלתי צודקים בעליל והיה צריך לבטל מיידית אף אם נגד רצון הרוב באותה תקופה. כך גם, עוד בתחילת המאה ה-20, לגבי רוסיה הצארית . מצד שני השינויים הרדיקליים והדרסטיים שניכפו על החברה הרוסית בבת אחת במהפיכה הבולשביקית, ובפרט עם מנגנוני הכפייה בלשון המעטה, של המשטר הקומוניסטי גם הם נחשבים לבלתי מוצדקים ולא זכורים לטובה בהיסטוריה.

בדומה למתרחש בעולם הרפואה, מה הקריטריון להבחנה בין "מצבים אקוטיים" הדורשים שינוי מיידי ואף כפוי (מצד השלטון ומוסדותיו) של נורמות או של חוקים, מצבים פוליטיים וכו' לבין "מצבים כרוניים" בהם יש להניח להתרחשות של שינויים הדרגתיים שיתפתחו מהחברה עצמה? שאלה פילוסופית ואקטואלית כאחד.

אצלינו הכל מתחיל ונגמר במצב הבטחוני.

צטט: רז והפתיתים 2018-01-31 16:00:05

אצלינו הכל מתחיל ונגמר במצב הבטחוני.

 

לא בהכרח או לא רק  יש העוסקים בשאלת הדיון תוך נקיטת אחת העמדות המוזכרות (בעיקר אלו מהצד הרדיקלי, מטבע הדברים)  גם בענייני מגדר למיניהם, כלכלה ואולי עוד נושאים.

מה לדעתך גורם למדינה לא להתיר שימוש בקנאביס ?

השיקול הבטחוני.

לא מענין למשל שזה בוסט לכלכלה,

לא מענין שזה מנחם עניים,

רק מענין שהכל ידפוק כמו שעון,

ושתהיה קשוב לצרכי הבטחון,

קרי, תאמין ותצרוך בעיקר את המידע הזה,

ותקבל בהבנה התפרצות אלימה לפתע פתאום,

ובכלל שתחיה כל החיים בשוחה...

איזה עוד סיבה יכולה להיות לאיסור השחרור ?

גם בארה"ב היו שינויים כפויים ומידיים כמו למשל ביטול העבדות. אחרי מלחמת האזרחים הנורמות הצפוניות ניכפו על מדינות הדרום במה שנקרא reconstruction. האם העבדות היתה נעלמת מעצמה באופן הדרגתי? קשה לדעת. עבדות מתאימה לכלכלה חקלאית כך שהמעבר לכלכלה תעשייתית ובהמשך לכלכלת מידע (הייטק) היה מפחית משמעותית את הצורך בעבדים. מצד שני יתכן שהשחרור הכפוי והפתאומי של העבדים האיץ את המעבר לכלכלה תעשייתית ובלעדיו העבדות היתה נמשכת עוד שנים רבות.

למה שחרור העבדים הכפוי והמיידי בארה"ב היה סיפור הצלחה ואילו הקולקטיביזציה הכפויה והמיידית בבריה"מ כישלון מחריד? האם יש קריטריון בודד או סט של קריטריונים בעזרתם אפשר היה לחזות מראש את התוצאות השונות של שתי הסיטואציות האלה? אני לא בטוח. כשאתה מבצע שינויים משמעותיים ופתאומיים במערכות גדולות ומורכבות אפשר לצפות מראש רק חלק קטן מהתגובה של המערכת. יש גם מה שנקרא unintended consequences תוצאות בלתי-צפויות של השינויים שעלולים להביא אותך בתגובת שרשרת למקומות שלא דמיינת ובטח לא רצית להגיע אליהם...

צטט: רז והפתיתים 2018-01-31 16:16:32

מה לדעתך גורם למדינה לא להתיר שימוש בקנאביס ?

השיקול הבטחוני.

 

לא מענין למשל שזה בוסט לכלכלה,

לא מענין שזה מנחם עניים,

רק מענין שהכל ידפוק כמו שעון,

ושתהיה קשוב לצרכי הבטחון,

קרי, תאמין ותצרוך בעיקר את המידע הזה,

ותקבל בהבנה התפרצות אלימה לפתע פתאום,

ובכלל שתחיה כל החיים בשוחה...

 

איזה עוד סיבה יכולה להיות לאיסור השחרור ?

במקור האיסור החל בלובי של תעשיינים מסוימים בארה"ב בנוסף לרצון לפגוע ("באופן חוקתי") בקבוצות כמו שחורים והיספנים שבעבר בעיקר הם צרכו את הקנאביס. לאחר החלת האיסור בארה"ב, החלה זו בהדרגה להפעיל לחצים על מדינות שונות בעולם לאסור גם כן את צריכת הקנאביס ואלו נכנעו לה. מה שכן קשור למערכת הביטחון זה שצמרת צה"ל לא מעונינת בצבא מקצועי וזאת מסיבות אינטרסנטיות וכלל לא קשורות לבטחון המדינה ובודאי לא בטחון העם. ומכאן ההישארות על כנו של חוק שירות חובה גם כשאין יותר לקיומו טעם מוסרי.

צטט: eicher077 2018-01-31 17:49:19

 

גם בארה"ב היו שינויים כפויים ומידיים כמו למשל ביטול העבדות. אחרי מלחמת האזרחים הנורמות הצפוניות ניכפו על מדינות הדרום במה שנקרא reconstruction. האם העבדות היתה נעלמת מעצמה באופן הדרגתי? קשה לדעת. עבדות מתאימה לכלכלה חקלאית כך שהמעבר לכלכלה תעשייתית ובהמשך לכלכלת מידע (הייטק) היה מפחית משמעותית את הצורך בעבדים. מצד שני יתכן שהשחרור הכפוי והפתאומי של העבדים האיץ את המעבר לכלכלה תעשייתית ובלעדיו העבדות היתה נמשכת עוד שנים רבות.

 

למה שחרור העבדים הכפוי והמיידי בארה"ב היה סיפור הצלחה ואילו הקולקטיביזציה הכפויה והמיידית בבריה"מ כישלון מחריד? האם יש קריטריון בודד או סט של קריטריונים בעזרתם אפשר היה לחזות מראש את התוצאות השונות של שתי הסיטואציות האלה? אני לא בטוח. כשאתה מבצע שינויים משמעותיים ופתאומיים במערכות גדולות ומורכבות אפשר לצפות מראש רק חלק קטן מהתגובה של המערכת. יש גם מה שנקרא unintended consequences תוצאות בלתי-צפויות של השינויים שעלולים להביא אותך בתגובת שרשרת למקומות שלא דמיינת ובטח לא רצית להגיע אליהם...

מלחמת האזרחים בארה"ב ותוצאותיה היו דוגמא לשינוי רדיקלי וכפוי שלא היה מנוס מוסרי ממנו. השאלה שלי אומנם התיחסה בעיקר לקריטריון אבחנה מוסרי, אבל אני מסכים שלאחר ביטול העבדות ארה"ב נהנתה מכמה עשרות שנות צמיחה ודפלציה עד הקמת הפדרל רזרב בשנת 1913 (אשר בנק ישראל קשור אליו, אפרופו קבוצות אינטרסים עליהן דיברתי בתגובתי לרז ). אני מסכים שגם קשה במישור המעשי להעריך מה יצליח ומה לא. הרעיון של ביטול העבדות היה כבר מושרש בחלק גדול מהחברה האמריקנית ומצד שני הבולשביקים היו מיעוט מאד קטן שרעיונותיו היו זרים לרוב העם הרוסי. על פי הויקיפדיה סיסמאות הבולשביקים החלו אומנם לצבור פופולריות גוברת עד שהיו מי שחזרו מתמיכתם בהם כשכבר היה מאוחר והבולשביקים תפסו עמדות כח שונות, אך עדיין אחד הגורמים להצלחת הבולשביקים היה חוסר אחידות בקרב מתנגדיהם. נראה כי גם גורמים מחוץ לרוסיה רצו בפרוץ המהפיכה על מנת שרוסיה תפרוש ממלחמת העולם הראשונה.

אני רוצה להתיחס לכותרת הדיון, דוקא מן הצד הדתי.

חומש : "וְיָשָׁן מִפְּנֵי חָדָשׁ תּוֹצִיאוּ. . וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם " {ויקרא }.

אז נכון הוא שמצד אחד לשמור ולקיים ציויי התורה זה מלשון שמרנות מן הצד הלשוני.

אבל מצד שני,,התורה מציגה נרטיבים, בדרישה לקדם אותם.

למשל : התורה מציבה חיובים תורתיים כיצד לנהוג בעבדים.

אבל מצד שני,, היא מרוקנת את העבדות מכל תוכן בפסוק "לא תסגיר עבד אל אדונו ". מכאן נובע, שהתורה מתנגדת לסוגי שמרנות שמשמרים את העבדות .

כך גם לגבי זכויות אדם ובעלי חיים,,שהתורה מפנה את בני אדם להתחשב בסבלם ורגשותיהם.

ואם התיחסות לזכויות אדם ובעלי חיים זה ענין תרבותי,, אז התורה מצוה בני אדם לפתח את הנרטיב הזה ולא להישאר תקועים כרונולוגית במאה ה13 לפניה "ס.

מסקנה : לשמור ולקיים? כן.

שמרנות בפרשנות ? לא. דין.