בשיחה עם מצביע של גבאי במפלגת העבודה התברר עומק השבר: הוא [לראשונה] לא מתכוון להצביע למפלגת העבודה. למעשה, הוא כבר פוזל לעבר מרצ. אבל רגע אני שואל, אתה פעיל, רשום, בטאבו ובטבור של מפלגת העבודה. אתה אפילו טרחת והלכת להצביע לגבאי.. עד כדי כך, הרי רק לפני חצי שנה בערך בחרתם בוירוס. כבר הוא יוצר בלאגנים במערכת החיסונית? מה קרה?
הו מה קרה. שאלת בערך מליון שקל (שגבאי על פי פרסומים השקיע בקמפיין הפריימריז) ושאלת 10 היו"רים המתחלפים של מפלגת העבודה בעשור וחצי האחרונים. מה לעזזאל שוב קרה, שהגיענו עד הלום כל כך הלומים: סמרטוטים נוסח הרצוג וגבאי. למה כל אחד מהם הופך לאבסורד מהלך יותר חמור (בחולם ושורוק גם יחד) מקודמו? למה זה מגיע לנו, הוא אומר, מתהלך בחדר עכשיו באופן בלתי רצוני כאילו מחכה שמישהו יחלץ אותו מהכלוב הפסיכולוגי הסוגר עליו שנקרא מנהיגי שמאל. "אתה יודע מה הכי נורא. אני כבר מעדיף את כץ ראש ממשלה. לפחות הזיז משהו בתפקיד".
גבאי הולך ודועך. לא צריך סקרים, רק צריך לנסות לראיין אותו, דבר שהולך ונהיה נדיר. שתוק שתוק, שלא נבין כמה אתה שמוק - הוא אומר מול עוד תגובה של גבאי לענייני היום. היום הוא אומר, עם כל השחיתות וההסתיידות שמתלווה לפרץ, כבר היה מצביע לפרץ. אולי עשינו טעות. פרץ לפחות ידע מתי לסתום את הפה. בטח לא פלט שטויות מרכז-מפה. אין דבר שמכעיס יותר את פעילי גבאי כאשר הוא מעז לומר משהו מרכז-מפה. במרכז-מפה יטרפו אותנו, הוא אומר. ליברמן כבר יותר מנוסה מגבאי. היה שר חוץ. היה שר בטחון. גבאי בקושי הזיז חמציץ ולא סגר שנה במשרד הסביבה. הוא פשוט לא מתאים, מה אני אגיד לך, הוא אומר ממשיך להתהלך בעצבים. למה זה מגיע לנו אחרי הנפל של הרוטציה. יש עלינו קללה.
אני מנסה לנחם אותו, שגבאי הבטיח לנקות את המפלגה מהסוסים הטרויאנים שבוז'י החדיר מהשמאל הקיצוני. לבדל אותה מהאנטי ציונות שמחלחלת למרצ. הוא לא עשה את זה, הוא אומר ואני מרגיש שדרכתי על יבלת כואבת במיוחד. הוא הבטיח את זה, אבל לא הבטיח לקיים. בנתיים הם כולם שם, וכל אחד מהם נזק אלקטורלי יותר גדול משלושה מירי רגב או אורן חזן. אני לא יכול לבחור באחת כמו מרב מיכאלי שרואה בגברים את חמאס וחזבאללה שלה. או יונה ובהלול. בטח לא אלדד יניב. לא יכול. לא רוצה. לא מתאים.
אבל בחרת בהם בסיבוב הקודם לא? הא, זו הייתה סיטואציה אחרת. גבאי לא עושה את העבודה, אבי די אבוד. הוא אומר ומיד חושב שזו סיסמת בחירות טובה עבור הפריימריז ליו"ר הבא. את מי הוא רוצה שגבאי ידיח ובל יעבור? את ציפי. היא מורידה לנו עשרה מנדטים כמו כלום. ברור שהיא מחכה עם סכין מאחורי גבאי, כמו פרץ ושלי. תוסיף את כבל. יש יותר סכינים מספינת פיראטים. זאת ספינה במשולש ברמודה של המפה הפוליטית, אני אומר. הוא לא מסכים. עוד יש לה תפקיד גדול לשחק, היא לא אבודה. היא לא טובעת. פה אין שלדים, רק רוחות רפאים שבאות והולכות בהנהגה.
בכל זאת אחרי קפה ומאפה הוא מתעשת. אין ברירה, הוא יצביע לגבאי. אלא אם.. לא עזוב, נו, אני חבר רשום. אם אנחנו ננטוש מי ישאר שם? פעילים בשכר של גבאי? יכול להיות יותר גרוע הוא מנחם את עצמו, למשל, שאהוד ברק יחזור. איתו אנחנו עם פחות ממרצ, הוא אומר בנחרצות. רק אותו חסר בשביל הטבעת הספינה. זה משולש הברמודה האנושי שמטביע כל מה שסביבו, ברק, הוא פוסק ולפתע גבאי כבר לא נורא כל כך.
מה גבאי צריך לעשות כדי שהתיעוב והפחד לא יביאו להחלפת פתקים בקלפי? תשובתו נחרצת. רשימה חדשה. כמה להחליף? כמה שיותר. כל פרצוף חדש "נקי" יביא מנדט. אבל הוא לא רואה את זה קורה, כמובן. יש יותר מדי חלקיקי פסולת כדי שהדולפינים יוכלו לקפץ, ושהמנדטים יקפצו איתם. אתה יודע מה בוא נלך בשיטה התנכית הוא מתרצה. כמו הצדיקים בסדום. אל תתן לי החלפת עשרה. גם חמישה הוא בטח יתקשה. תן לי החלפת שלושה. "נתחיל באחד?" אני מחייך אל מול קריסתו חזרה לספה. "נסגור על אחד, שיעיף כבר את ציפי".
הוספת תגובה על "תיעוב ופחד במפלגת העבודה: מי יחליף את גבאי?"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה