צטט: yaakov~~~ 2018-04-01 13:26:05
צטט: דיןחממי 2018-04-01 11:54:45
הם הצד החזק הקובע, משום שהם החליטו ומחליטים אם כמה ולמה יכנס לרצועה, הם ולא אני.
יחדלו מן הטרור וידברו שלום, יאכלו שמנת עם קאוויר .
ימשיכו לדבר טרור ומלחמה, יאכלו חרא .
אין מה לעשות, זה התפריט במסעדה השכונתית, והם מכירים טוב מאוד את המתכונים.
דין.
כששרון התנתק מהרצועה, הוא לא התנתק לא מהוויר ברצועה, לא מהים ברצועה.
כלומר לא היה יום אחד שהיו חופשיים לייצא, לייבא, לטוס, לשוט לשום מקום אלא דרך ישראל.
מה אמרת ? הם הצד הקובע...?
בינינו, יא סידי. אילו ב 47-48 הבריטים באו ואמרו: "או קיי, אנחנו יוצאים מפה. רק שכל כניסה ויציאה מפלשטין של סחורות, אנשים, זבובים, ייעשו אקסקלוזיבית דרכנו". איך לדעתך הישוב היה מגיב ?
בודאי שהם הצד הקובע.
האם אני אמרתי להם להילחם בנו שנות דור ?
האם אני הכרחתי אותם לסרב להכיר במדינת הלאום של העם היהודי ?.
האם אני הצמדתי אקדח לראשו של הברבר והכרחתי אותו להידבק ולדבוק במקצוע הפליט הניצחי ובשינאה היוקדת?.
אם היה לנו עסק עם אנשים תרבותים, מזמן היה שלום.
הענין הוא שיש לנו עסק עם שוחטי ילדים קטנים במיטות ומעריציהם, טובחי זקנים ונשים על שולחן השבת.
עם ברברים כאלה לא עושים שלום, כשם שלא ניתן להשלים עם נחש צפע בבית.
דין.
/null/text_64k_1#