לפני מספר ימים אירע אירוע מכונן, שעבר די בשקט.
העזתים ירו לאוויר צרורות של מקלעים, וגרמו לירי של כ 20 טילי כיפת ברזל.
זה לא היה באקראי.
הם הבינו שבירי צרורות של קליעים מקוטר מסוים, הם יכולים להפעיל את המערכת כולה.
מאותו הרגע, הם מצאו את התשובה ל"כיפת ברזל".
מה שיעשו בעתיד הוא לירות לכיון הישובים צרורות של מיני פגזים בקוטר 40 מ"מ, שקיימים מזמן,
ואז, ממה נפשך :
או שכיפת ברזל תופעל, ועשרות ומאות טילים יעופו לכל הכיוונים ללא תכלית.
או שלא. ואז אלפי מיני פגזים בעלות של עשרה דולר לפגז עם כוח הרס של רימונים ינחתו על שדרות ורוב ישובי הדרום.
האירוע השני המכונן אירע ביום שישי האחרון. ולמכן האמת, אני מזהיר בפניו זה 6 שנים.
כמות כבירה של אנשים , שקטים, ללא נשק, צועדת לכיוון גבול. או ברצועה, או ברמאללה לכיוון ירושלים.
זה לא חדש. כך גנדי גירש את הבריטים מהודו.
יעשו את זה כל יום שישי עד הסתיו, יצברו מאות ואלפי הרוגים, והלגיטימיות שלנו פשוט תתמוטט.
במקומם, לא הייתי שם את הדגש על גדר הרצועה דווקא, אלא הייתי מארגן 200000 אזרחים שינועו מראמללה ללב ירושלים, כשהמטרה המוצהרת היא תפילה. כלומר להוסיף את הממד הדתי להפגנה השקטה.
הפילוסוף פרדריך הגל הבין לפני שנים רבות שבמספרים גבוהים, הכמות משיגה את האיכות.
איך ישראל יכולה לעצור תופעות אלו שהן אך לרעתנו ?
ברצועה, על ידי הסרה מרצון של המצור, ומתן עזרה הומניטרית מסיבית לתושבי הרצועה, תוך חיסול פיזי ממוקד מרוכז של כל מנהיגי החמאס.
בגדה, אני פשוט לא יודע.
אבל אל לנו לזנוח נתון חשוב: ממשל טראמפ פתח לנו חלון הזדמנות להשגת שלום בתנאים טובים לנו.
ספק רב אם חלון זה יהיה פתוח בעוד 3-4 שנים.
הוספת תגובה על "גבולות היכולת הצבאית של ישראל."
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה