צטט: חנה וייס 2018-04-12 14:49:07

איך להפוך בעיות לאושר - מתנה בשבילך, שין. 

הספר באמזון

 

אם אני צריכה לקנות את הספר בעצמי - אז איפה פה המתנה?

צטט: שִינשִין 2018-04-12 18:25:25

צטט: חנה וייס 2018-04-12 14:41:19

צטט: שִינשִין 2018-04-12 12:06:08

צטט: חנה וייס 2018-04-12 06:07:24

צטט: שִינשִין 2018-04-11 19:22:47

צטט: חנה וייס 2018-04-11 14:24:16

 

הטוב בהיטלר: קום המדינה. 

 

זה נראה לך מחיר ראוי? חיים של עשרות מליונים בני אדם תמורת מדינה ליהודים? חוצמזה שהמדינה היתה קמה גם בלי השואה שרק זרזה את התהליך...

שלא לדבר בזה שהמדינה "טובה" כי היא נתפסת כמקום מפלט - אבל אם לא היה היטלר מפני מה היה צריך מקלט?

 

הי שין.

 

בכל רע יש טוב זאת גישה לחיים. אין לי מה להוסיף למי שרע לו וטוב לו עם זה; שימשיך. 

אבל אפשר גם אחרת. מי שרע לו ולא טוב לו עם זה מחפש דרך לעשות שינוי בחיים, שינוי בחשיבה. 

אפשר ללמוד איך למצוא את הטוב בכל מצב. כשמתרגלים את זה הרבה זמן, מציאת הטוב הופכת להרגל החדש. 

 

טוב ורע זה אכן יחסי. 

 

את מכירה את הסיפור הבודהיסטי על האיכר? מספרים גרסאות שונות בכמה ארצות אסיתיות. 

לאחר עמל רב, איכר קנה סוס. השכנים הגיעו לבית האיכר כדי לברך אותו על הסוס החדש.

לא עבר זמן רב והסוס ברח. השכנים הגיעו לבית האיכר כדי להביע את צערם על האובדן. 

כעבור שבוע, הסוס חזר עם עדר של סוסי פרא. 

השכנים הגיעו לבית האיכר כדי לברך אותו על מזלו הטוב. 

לא עבר חודש והבן של האיכר שבר את הרגל כאשר הוא עף מסוס פרא בזמן שניסה לאלף אותו.

השכנים הגיעו לבית האיכר כדי להביע את צערם. 

כעבור שבוע הגיע שליח הקיסר כדי לגייס את כל הבחורים הצעירים לצבא.

אבל בן האיכר לא גויס כי נשברה לו הרגל. 

 

קשה לפעמים לדעת מה טוב ומה רע. כשלא מקבלים את מה שרוצים זה לא רע בהכרח. 

 

היטלר זאת הדוגמה שיעקב הביא והשתמשתי בדוגמה שלו כדי להמחיש את העיקרון החשוב והישים. (העיקרון חשוב וישים רק למי שלא טוב לו שרע לו. גם חשוב וישים יחסיים.)

 

 

היי חנ

למה ציטטת את הדברים שלי אם את לא מתייחסת אליהם?

 

את לא מרוצה ממה שקיבלת? 

. 

זה מה שאת חושבת? התגובות שלך אינן משהו שאני מקבלת ממך, אין להן ערך בעיני ולכן אין פה עניין של להיות מרוצה או לא..

זו היתה שאלה שבאה להראות לך שאת לא מצליחה להתמודד עם מה שכתבתי ולכן לא ידעת להתייחס. אבל את נמצאת פה כל כך הרבה זמן ואפילו את המעט הזה את לא מצליחה להבין.

מכייון שלא רצית כלום ולא קיבלת כלום, הכל בסדר.

לגבי השאלות ששאלת, אין בהן קורט כנות, כפי שהסברת, לכן לא היתה כל סיבה שאשיב להן. 

צטט: שִינשִין 2018-04-12 18:28:01

צטט: חנה וייס 2018-04-12 14:49:07

איך להפוך בעיות לאושר - מתנה בשבילך, שין. 

הספר באמזון

 

אם אני צריכה לקנות את הספר בעצמי - אז איפה פה המתנה?

נתתי לך במתנה קישור ל-23 עמודים, עם הסבר כיצד להיות מאושרים בכל מצב, גם במצבים הקשים. בנוסף,  נתתי לך קישור לספר באמזון, במקרה שתרצי לדעת יותר. 

צטט: חנה וייס 2018-04-12 16:29:17

אדוני היקר יעקב,

 

למרות שבתגובה לעיל יש מספיק אד הומינם  זה כשההומו הוא הומו ולא אנימליס... כדי שתימחק, לא אטריח את המערכת הפעם. אבל דיר באלכ, תשתדל להתאפק. תגובתי המאופקת: לכי להזדיין.

 

שמת לב שאתה מתקשה לכבד אחרים? זה לא נראה לך בעיה בכלל? הפכת לפסיכולגית, סגנון הדלי ?

 

תגובות שלך נמחקו בקפה בגלל אד הומינם ...חלק זעיר מתגובותיי אכן נמחקו, בעיקר בגלל יצורים כמוך, שבמקום להתמודד , רצו לבכות להנהלה כעכברים מתבכיינים.  למזלי, הם מעטים מאוד. אולי שניים, חוץ ממך.

 

בוז זה ההפך מכבוד ואתה בעצמך מצהיר קבל עם ועדה, ואפילו מתגאה בזה, שאתה בז ולא מכבד, לא אותי ולא את הדלאי לאמה. אני אכן בז לך ולדלי, כי למעשה שניכם שרלטנים.

 

על הדלאי לאמה נכתבו אי אלה ספרים, כי די הרבה אנשים בעולם מעריכים את פועלו למען השלום והאחווה והאנושיות בעולם. הנה רק שתי דוגמאות מתוך רבות: 

 

 

Man of Peace 

 

 

A Force for Good - מאת דניאל גולמן, מחבר ״אינטליגנציה רגשית״, רב מכר ברשימת רבי מכר של הניו יורק טיימס

 

טוב ואור, רע וחושך, אלה הקבלות מקובלות וברורות ומובנות. 

מתחזקת בי ההרגשה שאת עובדת חברת חשמל...

חשוב להבין שסיבה מביאה תוצאה דומה וחשוב להבין איך האדם קיים. היו פילוסופים שטעו (כמו היידגר, שהיה נאצי) והיו פילוסופים שצדקו, כמו הבודהה.  קשה לי להבין מה הקשר עם שאר הדברים, אבל אוטופי לחפש קשר בין מרכיבי דברייך...

 

המחשבה יוצרת את האדם כולל אחותך ? ואת המציאות. מלחמה לא באה יש מאין. רוע לא בא יש מאין. כנ׳׳ל טוב. שוב דיקלומים חסרי כל משמעות.  תוכי מאולף, אמרנו ?

 

תקרא את מתיה ריקאר על זה שאנחנו טובים ביסודנו. אפילו יעקב לא כל-רע. אין ייצור בפלנטה שהוא כל-רע. נראה לי שיש המון הוגי דעות שטרם קראת.  פעם, האימרה שהאדם רע מיסודו הייתה אקציומה. במאה העשרים, ערכו מלא ניסיונות שהוכיחו שכך המציאות. זה מה שהבודהה-המדען גילה. אה ? הבודהה היה מדען ?? זה חדש ? עכשיו יצא ?  גם את מדענית, יקירתי ? הוא גילה שבסיס התודעה זהה אצל כולם, לכן הוא גם גילה שכל אדם, לא משנה מאיזה קאסטה caste, יכול להגיע להארה.  יש שמזכירים castes, לרוב עברו mind castration .

היטלר, זבוב, יעקב, חנה, הדלאי לאמה, הבודהה, לכולנו פוטנציאל זהה להגיע להארה. לקנות לך פנס ליום ההולדת ? יעזור ?

 

אממה, מאיזה אוניברסיטה קיבלת דוקטורט? אין לך דוקטורט? לא נורא.  לא ציינתי שיש לי דוקטורט או שאין לי דוקטורט. להבדיל ממך. לא כולם חייבים דוקטורט.  נכון. בעיקר לא כשהדוקטורט בא מאוניברסיטת חרטא.   אוכל לבוז לך גם אם אין לך דוקטורט, אבל אין לי עניין לבוז לשום אדם, עם או בלי דוקטורט. קורות חיים שלי (לא מעודכנים) מופיעים כאן.  עברתי על קורות חייך, שהם בהחלט מעוררי חמלה.

 

רק טוב שיהיה לך. אושר ויושר למען כולם. 

אני מאחל לך לשרוד. במצבך, זה העיקר...

לסיכום הפרסה הזאת,  מבחינתי, רציתי להסביר לך, חנה, למה מידי פעם אני מגיב בתגובות עוינות למדי.

בכל ימי חיי הבוגרים, וגם קודם, הייתי ועודני  בעד חופש דיבור מוחלט, כל עוד מטרת הדיבור אינה להזיק לזולת או לגרום להפליה.

זה בא מחינוך עמוק שקיבלתי בצרפת. שם מככבים ראבלה, רוסו, וולטייר, מונטסקיה,  הוגו, זולא....

אבל אחרי שעליתי ארצה, התחלתי לפתח אלרגיה להטפות, למיסויונריזם.

בעיניי, המיסיונרים הראשיים בישראל הם הדתיים. אלה שכמוך, "ראו את האור"...

הטפה היא אנטינומית לדיאלוג. המטיף אינו מתווכח, ובטח לו בשמו  עצמו, הוא רק מטיף, בשם ערכים נשגבים, בעיניו כמובן.

את, מאז שאני מכיר אותך, עושה בדיוק את אותו הדבר. את מטיפה. 

מעולם לא דיברת בשמך, אלא מדקלמת בני אדם, לרוב, לדעתי, קטומי שכל או שרלטנים, ללא לאות, ללא הפוגה.

הטפה היא סימן ליוהרה, להתנשאות.... שאיני מקבל.

כשהמטיף הוא גם שרלטן, גם רמאי, גם מניפולטור, כמו הדלי, או כסיל אטום כמוך,  זה פשוט בלתי נסבל.

כיון שכאמור שום דיאלוג אינו אפשרי איתך, הדרך היחידה להוציא אותך לרגי מתלמי ההטפה הרובוטית היא הגסות בדיבור, העלבון.  שיטה זו בדיאלקטיקה וברתוריקה הייתה ידועה כבר מזמן קיקרו הגדול.

למה איני מתעלם ? כי הדיונים שלך מזהמים את הקהילה. 

לדעתי כמובן.

אני שמחה שאתה מבחין בין עוינות (אלימות) לחוסר עוינות. 

האם אתה מזהה גם שעוינות זאת בעיה? אם לא ברמה האישית, לפחות ברמה הקולקטיבית?

הנך תמיד רשאי ל - ד - ל - ג. 

מארי קונדו, המורה הגאונית לפינוי הבלגן בבית, ממליצה שאם משהו של מישהו אחר מפריע לך, עדיף פשוט להתעלם. זה דומה להצעתי ל - ד - ל - ג.  

אבל אם אתה לא יכול להתעלם ולדלג יש כל מיני דרכים להפחית עוינות:

1. מומלץ להתאפק ולרסן יצר לפגוע באחר וזה תופס לגבי אנשים שאנו נמשכים אליהם ולגבי אנשים שאנו סולדים מהם. יש כמה וכמה סיבות טובות למה כדאי לגלות איפוק ולרסן עוינות. 

2. מומלץ לפתח שיוויוניות -- לראות את הכל כשווה, כנייטרלי ולהפחית את הרגשות העזים. דרך אחת להפחית את הרגשות העזים של סלידה או של משיכה זה על ידי ניתוח מעמיק יותר של איך הדברים קיימים.

למשל, בספר ״אמנות האושר״ הפסיכיאטר קטלר מספר איך הוא הפסיק להיגעל מהאישה שישבה לידו במטוס דרך ניתוח אנליטי -- הוא גילה שהוא לא שנא חלקים שלה, הוא לא שנא או סלד או נגעל או חש עוינות כלפי הזרת שלה ביד שמאל, למשל.  

דוגמה אישית: כשאני פוגשת אדם שלא נעים לי לפגוש, אני נוהגת להיזכר שהאדם לפניי הוא פשוט אדם בדיוק כמוני שלא רוצה סבל בדיוק כמוני ושרוצה אושר בדיוק כמוני. למשל, פגשתי פעם בחורה שנדחפה לפניי בגסות למכונת הצילום. זאת בחורה שרבים שנאו ונגעלו ממנה. כשהיא נדחפה בגסות חשבתי שאולי כואב לה משהו. שאלתי אותה אם היא מרגישה בסדר והיא אמרה שמאוד כואב לה הראש. לא התעצבנתי מההתנהגות הגסה שלה, לא ראיתי בזה פגיעה אישית ולכן לא הרגשתי נפגעת. זה קרה לפחות עשור לפני שלמדתי בודהיזם מהדלאי לאמה וזאת רק דוגמה קטנה, על משקל הדוגמה של קטלר עם הגברת עם הזרת. 

3. קבלה - כשקליינטית נגעלה מהחפצים הרבים של בעלה האספן ולא יכלה להתעלם מהם, מארי קונדו אמרה לה לגעת בחפץ כלשהו של בעלה ולהתבונן בו לפחות במשך דקה שלמה. בדומה לשתי הדוגמאות לעיל (2. לעיל), הגברת גילתה שלארמון קטנטן שלו יש חלקים מזעריים ושצ׳צ׳קי אחר שלו בעל משמעות (הצ׳צ׳קי היה לא רק ״אחד מהגנרלים״ באופן כללי אותם היא שנאה, אלא גנרל יפני אהוב מסוים מאוד). קונדו כותבת בכתב מודגש: ״אתה לא חייב לאהוב את החפצים של מישהו אחר. זה מספיק פשוט לקבל אותם.״ (בפרק 10 של הספר שמחה בלב) זה תופס גם לגבי בני אדם. אתה לא חייב לאהוב פלסטינים או את חנה וייס או את מה שחנה וייס כותבת או את הדלאי לאמה, זה מספיק פשוט לקבל אותם. 

אם כבר, עוינות מזהמת את סביבתה...

עוינות היא ההפך מאושר. אם רוצים להיות מאושרים צריכים להפחית עוינות. רגע של עוינות (עם או בלי ׳תודעה׳: רגע תודעה של עוינות) הוא לא רגע של אושר. עוינות זה סוג של זיהום תודעתי ואם רוצים ומשקיעים, אפשר להסירה לגמרי מהרצף התודעתי. יעקב ≠ עוינות. אתה לא העוינות שלך. 

רק אושר שיהיה לך. אושר ויושר למען כולם. 

די

צטט: רז סמפור 2018-04-14 15:32:02

די

די, באמת די. אולי די עם העליהום על חנה וייס ודיוניה? תודה על ההתחשבות. 

צטט: חנה וייס 2018-04-14 15:48:16

צטט: רז סמפור 2018-04-14 15:32:02

די

 

די, באמת די. אולי די עם העליהום על חנה וייס ודיוניה? תודה על ההתחשבות. 

דיוניה של חנה הם לא אקטואליה.

הם קנטרנות על החיים שלנו כי היא מושלמת...

לכן די.

מה לך איתנו.

צטט: רז סמפור 2018-04-14 15:55:35

צטט: חנה וייס 2018-04-14 15:48:16

צטט: רז סמפור 2018-04-14 15:32:02

די

 

די, באמת די. אולי די עם העליהום על חנה וייס ודיוניה? תודה על ההתחשבות. 

 

דיוניה של חנה הם לא אקטואליה.

הם קנטרנות על החיים שלנו כי היא מושלמת...

לכן די.

מה לך איתנו.

בסדר, הבנו. אתה פונה לא אליי בגוף שלישי ועזה זה לא אקטואלי, אחוה בין מוסלמים ויהודים זה לא אקטואלי, ריפוי אלימות זה לא אקטואלי. בסדר, הבנו. רק ירי של צלף זה אקטואלי, אה? 

יעקב,

מצאתי תגובה שלך שאהבתי ושכיכבתי והגבתי לה שוב. אפשר להמשיך את השיחה ההיא כאן, כמובן רק אם תרצה. 

צטט: חנה וייס 2018-04-14 16:18:02

יעקב,

 

מצאתי תגובה שלך שאהבתי ושכיכבתי והגבתי לה שוב. אפשר להמשיך את השיחה ההיא כאן, כמובן רק אם תרצה. 

רק שנייה.

אני עוזב לרגע כדי להקיא ומיד חוזר.