| 17/4/18 17:37 |
0
| ||
תודה דן, על הפירגון. באופן כללי תמיד עדיף להגיב לנושא הדיון ולגופו של עניין ולא לאד הומינם. (קח דוגמה טובה מבזל וראקל). אני מבינה שהאד הומינם מקפיץ אותך ואפשר להבין.
אני משתטה קצת ולפעמים מגיבה לאד הומינם שמכוון אליי, כך שאני לא תמיד הדוגמה הכי טובה. לכן אני גם לא מופתעת מהתוצאה ולכן גם לא יכולה להאשים מישהו אחר לגמרי.
זאת הדרך הנכונה להבין תלות והדדיות, סיבות ותנאים ותוצאות - מפסיקים להאשים ולוקחים אחריות, כל אדם, כל צד, על חלקו שלו עצמו. (החלק שלי בעניין, מן הסתם, בלי אד הומינם.)
אם נצליח אנחנו, אני ואתה וכולנו כאן, להגיע להסכמה ולהבנה כלשהן ולשלום ולאחוה, בהמשך נוכל להשכין שלום ואחוה בעולם.
-- הדרך לשלום עוברת דרך הלב. "כל דבר שמרכך את הלב." חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת. דיאלוג הוא הדרך לשלום. גישת דרך האמצע http://cafe.themarker.com/topic/3125731 מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות http://cafe.themarker.com/topic/3123249/ | |||
| 17/4/18 17:47 |
0
| ||
לא כתבתי כפי שנטען. -- הדרך לשלום עוברת דרך הלב. "כל דבר שמרכך את הלב." חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת. דיאלוג הוא הדרך לשלום. גישת דרך האמצע http://cafe.themarker.com/topic/3125731 מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות http://cafe.themarker.com/topic/3123249/ | |||
| 17/4/18 17:51 |
1
| ||
חנה, יש לי תגובה עניינית, אבל אני בטוח שתעני בצורה מסובכת (יותר ממני). התגובה: בקליפ הזה החבר'ה היהודים האלה מוכיחים שיש יהודים בלי קשר לישראל, ונשאלת השאלה, האם מישהו יכול להיות יהודי בלי קשר לישראל ? | |||
| 17/4/18 18:15 |
0
| ||
תודה על תגובתך המאוד עניינית. זאת שאלה טובה. זה לגמרי תלוי איך אתה מגדיר יהודי. אני חושבת שהם מתפללים לכיוון ירושלים. במשך 2000 שנה לא היתה מדינה יהודית (דמוקרטית וחופשית לכל אזרחיה, יהודים ולא יהודים). נטורי קרתא חיים במדינת ישראל ולא מקבלים את קיומה... רק להזכיר אותם זה מקפיץ את כולם! (גם נטורי קרתא הם בני אדם.)
זהות יהודית, דת יהודית, אזרחות ישראלית, אלה תיוגים, קופסאות צפופות של סרדינים. תיוגים, באופן כללי, לא משאירים הרבה מקום לאנושיות ולאחווה בין בני אדם. (בן אדם זה תיוג מצויין שמכליל ולא משאיר שום אדם בצד.)
הרעיון של החבר׳ה בסרטון לגבי אנדלוסיה הוא רעיון נהדר ואין סיבה שיהודים ישראלים ופלסטינים בתוך ומחוץ לגבולות המדינה (שלא הוגדרו בדיוק עדיין) לא יסעו יחד לאנדלוסיה ללמוד איך חיים כולם יחד, איך יוצרים ומקיימים תור זהב. אפשר לאמץ לפחות חלק מהרעיונות של מסע ג׳ודאס לאנדלוסיה. אפשר אפילו להזמין את החבר׳ה של ג׳ודאס להנחות ולהדריך מסע משותף כזה, רק אם הם יסכימו, כמובן. אחד מהמורים שלי (בארץ) לערבית מדוברת כותב תזה (אולי כבר סיים לכתוב) על תור הזהב בספרד....
הייתי שמחה להזמין את כל הג׳מעה מהקפה, מקהילת אקטואליה, למסע ״זהות יהודית״ כזה. -- הדרך לשלום עוברת דרך הלב. "כל דבר שמרכך את הלב." חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת. דיאלוג הוא הדרך לשלום. גישת דרך האמצע http://cafe.themarker.com/topic/3125731 מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות http://cafe.themarker.com/topic/3123249/ | |||
| 17/4/18 19:46 |
0
| ||
-- הדרך לשלום עוברת דרך הלב. "כל דבר שמרכך את הלב." חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת. דיאלוג הוא הדרך לשלום. גישת דרך האמצע http://cafe.themarker.com/topic/3125731 מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות http://cafe.themarker.com/topic/3123249/ | |||
| 17/4/18 20:33 |
0
| ||
ראשית כל אני רוצה לבטל את האישור שנתתי לך להיות בודהיסטית על דרך השעשוע, מפני שאת לא צריכה את האישור שלי להיות מה שאת כנראה חייבת להיות. לעצם הענין או הרצון להרגיש חלק ממשפחה אנושית אחת,, צר לי לאכזב אותך. מחשבותיהם של נאצים ופעולותיהם של כנופיות רוצחים, אינן תלויות במה אני אעשה או לא, או כיצד אתנהג כלפיהם. את הדרך להיות אדם טוב יותר יעשה הנאצי במשך דורות , ובדרכו ל "השתפר כאדם " יגרום לסבל בל יתואר. וכאשר לבסוף הוא ישתפר ערכית, יבואו לו מחליפים פי 10 בכמות ובשנאה. אני כן יכול להסכים כמובן, שעל שוחרי השלום בעולם להתאחד כמשפחה אחת, כדי למגר מתוכם את שוחרי המלחמות והרצח והאונס והשוד. בימינו אין ממש שינוס מתניים כזה , מפני שהמנהיגים בעולם נוהגים בעצימת עיניים ובהשלמה כמו נזירים בודהיסטים. הבעיה אינה ביני לבינך,, אנחנו יכולים לחיות בשלום . הבעיה בהיא בינך ובין נאצים ורוצחי דעא "ש,, שלא מוכנים לעולם להשלים עם קיומם של כופרים בודהיסטים . אותם תלכי לשכנע ולא אותי. דין. -- עוכר ישראל. | |||
| 17/4/18 21:19 |
0
| ||
דן יקר, תפיסת ״אנחנו והם״ היא מקור הסבל והאלימות בעולם. כל אחד צובע את עצמו כולו בורוד. כל אחד מצדיק את עצמו. זאת הבעיה בדיוק: ״אנחנו טובים״ בעוד ״הם רעים״. התפיסה הזאת לא מציאותית והיא מקור הסבל.
כדי להתחיל לרפא תפיסת ״אנחנו והם״ חזקה, צריכים 1. לזהות שקיימת אלימות 2. להבין מה הסיבות לאלימות. צריכים להסיר את הסיבות לאלימות מהתודעה לפני שאפשר להסיר אותם מהסביבה. אנחנו עוד לא מבינים שיש לנו בעיה בכלל. לכן אנחנו לא ניגשים לפיתרון.
שלושת הסיבות לאלימות, מתוך מודל בריאות ציבור לריפוי אלימות
התפיסה שלך, שאנחנו-הטובים נתאחד ונשמיד את כל הרעים, זאת תפיסה מוטעית. זאת הנצחת הטעות התפיסתית שיצרה את הבעיה מלכתחילה. התפיסה של ״כולנו אנושות אחת״ היא התפיסה היחידה שפותרת את הבעיה. כולם צריכים לאמץ את התפיסה הזאת, את התפיסה האלטרואיסטית. זאת הדרך להפסיק אלימות. לא אימוץ בכפייה, לא דרך החרב, אלא מתוך הבנה של עיקרון האלימות ושל עיקרון השלום.
איך לתת לאלטרואיזם להיות המצפן שלכם - מתיו ריקרד (מתייה ריקאר)
כאשר אני רואה את האדם מולי כאדם כמוני שרוצה אושר ולא רוצה סבל ואתה רואה את האדם מולך כאדם כמוני שרוצה אושר ולא רוצה סבל וכך הלאה, איש לא ירצה לפגוע. כאשר תראה את האנושיות בחבר חמאס, כאשר תעמוד במקומו, לא תרצה לפגוע בו. זה מה שלוחמים לשלום עושים. זאת הדרך להביא את השלום. אתה צריך להתיחס לזולתך בכבוד ולא לרצות את רעתו כפי שהיית רוצה שהוא ירצה את טובתך ולא את רעתך. צריכים לדאוג לכולם. צריכים להתיחס לכולם כאל בני אדם, גם אם הם בעצמם לא מתנהגים ככה ולא חושבים ככה.
דוגמה אחרת, כאשר גננת מלמדת ילדים לא להרביץ, היא לא מרביצה כדי להעביר להם את המסר. היא מוצאת דרך אחרת לפתור את התסכול שלה והיא מלמדת את הילדים דרך אחרת לפתור קונפליקטים. למרות שאנחנו כבר גדולים פיזית, כל הצעצועים האלה שבנִינו יכולים להרוג בני אדם והמשחק הזה הוא לא משחק טוב. צריכים להתנהג אחרת עם הכלים האלה שיש לנו, צריכים לנהוג באחריות, לא מתוך טעמים כלכליים נטו. צריכים לחשוב על בני האדם האחרים ועל שלומם הטוב באמת. צריכים לנטוש חמדנות ולהעריך דברים שלא רואים ושלא ניתן לקנות בכסף, כמו שלוות נפש ושלום בעולם.
לא היית מעדיף לראות את הדנים ואת האיסלנדים נוהרים לחוף הים בעזה ונהנים מהחום, מהשמש ומהשלום? אם מדמיינים אחרת, יוצרים עולם אחר. הכל קיים על פי הדימיון. אנחנו יוצרים את המציאות שלנו עם הכוונות שלנו. אם תכונן כוונות טובות לאנשים בעזה, תתרום למציאות אחרת שם.
״איפה שירוק בצד אחד וצבע חום בצד השני לא יכול להיות שלום.״ לא בשמיים הוא להבין. תקרא ספרים כמו הספר של נחי אלון וחיים עומר: השטן שבינינו. תלמד לסלוח. תלמד לשחרר את עוולות העבר. הגרמנים לא אויבים של היהודים היום. אנשים משתנים. הנסיבות משתנות. הכל ארעי, הכל משתנה כל הזמן. מי שהיום מתויג ״אויב״ יכול מחר להיות חבר טוב. זאת תפיסה מציאותית. -- הדרך לשלום עוברת דרך הלב. "כל דבר שמרכך את הלב." חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת. דיאלוג הוא הדרך לשלום. גישת דרך האמצע http://cafe.themarker.com/topic/3125731 מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות http://cafe.themarker.com/topic/3123249/ | |||
| 18/4/18 01:04 |
0
| ||
1.אם תהיי ממש כנה עם עצמך ותבחני את מהלך ההיסטוריה ברצינות, לא יהיה לך שום מנוס מלבד להגיע למסקנה : שאין שום רע בקיומם של תרבויות וזהויות שונות. הבעיה היא רק בקיומן של קבוצות זהות סקטוריאליות לאומיות או ממלכתיות , הטוענות לבעלות על אדמות כדור הארץ. כלומר : לא הבעיה היא בשאלה מה יעשו או יחשבו העם הדני השבדי הפלשתיני או הישראלי, אלא בעצם קיומם כעמים הניבדלים בתודעתם הלאומית טריטוריאלית, הדואגים רק לטובת עצמם כקבוצה. ללא תודעה לאומית וללא בעית הטענה לבעלות טריטוריאלית הדתות היו הופכות לגורם מאחד בין בני אדם, ובני אדם היו משנסים מתניים ומתמודדים כתף אל כתף בבעיות הגלובליות.. 2. מה שאני אמרתי לעיל, היא פשרה גדולה שאני נאלץ לעשות בין תפישתי הדתית המתבדלת, לבין מציאות החיים. שהרי כידוע לך היהודים ניצטוו בימי הקדם להתבדל ולהתכנס בתוך עצמם, כדי שלא יכנסו השפעות אליליות וכדי שתימנע התבוללות. אבל אני שואל את עצמי,, האם בעידן הגלובליזציה ובעידן האינדבידואליזם, מדינה או בדלנות לאומית מסייעת להגנה מפני התבוללות או השפעות זרות ? האם יש בכלל סכנה בימינו שהיהודים יעבדו את אלילי כנען או את אלילי הנורדים או הסקסונים ?אני טוען שלא !. גדלנו מאז ותודעתית אנחנו במקום אחר לגמרי [אפילו הם הנורדים נמצאים כבר במקום אחר ],, אלוהים האחד הוא בתודעתם של רוב בני האדם ותודעה זו איננה ממש מאוימת כמו בימי הקדם רויי האלילים.
יש יהודים מתבולללים באמריקה וישנם כאלה גם כאן,, ישנם חרדים באמריקה וישנם גם כאן. אז מה נשאר מן הצורך במדינה ליהודים? שנכון להיום, היא טובה רק לצורך הישרדות והגנה ליהודים מפני אויביהם. וכל עוד יש להם אויבים ,, מתחייבת אצלם תודעה לאומית יהודית בעל כורחם כדי לשרוד ,,רע הכרחי שהגויים יצרו .
אם כן, חזרנו שוב לבעיית הלאומים והממלכות, מקור כל הסבל בעולם כולו מראשית ימי האנושות ועד כה. ביום שבו מוסלמים יהודים נוצרים בודהיסטים הינדו יחיו על אדמת כדור הארץ בלא לאום כלל, יתחיל עידן השלום. המרחק לאידאה הזאת הוא בערך כפליים יותר גדול מן המרחק שבין האידאות שלך, לבין מציאות החיים. אבל בעוד שהאידאות שלך אינן מבטלות את הסיבות לסבל בעולם, האידאה עליה אני מדבר,, היא החזון האמיתי של בני האדם,, שבא לידי בטוי בדברי הנביא "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה ". נב. כשיחדלו הלאומים והמדינות מלהתקייים,, יחדל גם הפונדמנטליזם הדתי בעולם.
דין. -- עוכר ישראל. | |||
| 18/4/18 08:40 |
0
| ||
? -- הדרך לשלום עוברת דרך הלב. "כל דבר שמרכך את הלב." חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת. דיאלוג הוא הדרך לשלום. גישת דרך האמצע http://cafe.themarker.com/topic/3125731 מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות http://cafe.themarker.com/topic/3123249/ | |||
| 18/4/18 09:18 |
0
| ||
1. אני מסכימה שכל העמים השונים והתרבויות השונות וגם הזהויות השונות הם אחלה. הבעיה היא החמדנות, של פרטים ושל קבוצות המורכבות מפרטים חמדנים. הבעיה היא בתודעה המתבוננת על הקרקע ולא בקרקע. החמדנות היא בעיה בתודעת האדם, בלב האדם. משם יש לעקור אותה.
הבעיה היא לא ברמת התארגנות זו או אחרת. ארגון ברמה לאומית יכול להיות אחלה אם וכאשר הלאומים השונים עוזרים זה לזה, מפרגנים זה לזה ומשקיעים את משאביהם בפתרונות -- כמו בניקיון כל הטינופת שהאנושות יצרה והשליכה בכל כדור הארץ -- במקום להיות עסוקים ביצירת בעיות חדשות.
הדתות השונות יכולות להיות גורם חשוב לאחווה בין בני אדם כאשר איש מכבד את רעהו ואת דת רעהו ומבין את ערך הדתות השונות עבור מאמיניהן. כאמור, התארגנות בכל רמה חברתית ומכל סוג שהוא, התארגנות לאומית והתארגנות דתית, יכולות להיות גורם תורם כאשר הפרטים שמרכיבים את האירגונים השונים תופסים אזימוט מדוייק עם הלב.
2. בתרבויות הרוחניות השונות קיימת המלצה חמה להתבדל כדי להשקיע במלאכה הרוחנית. בתרבויות הרוחניות השונות, מומלץ בחום לבחור בקפידה חברים כדי לא לצאת לתרבות רעה: הֱוֵה זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים. זה קיים גם בבודהיזם ועד כמה שאני יודעת (שזה לא הרבה ולכן לא וודאי בכלל), זה קיים גם בנצרות ובאיסלם ובהינדואיזם.
היום אנחנו נקראים להכיר ולהתידד עם אנשים מדתות אחרות כדי לקדם אחווה בעולם. זה לא אומר שזה לא נכון לפרט כלשהו להתבדל או לבחור את חבריו בקפידה.
(מזמן אמרתי שהתפיסה הישנה של ״עבודת אלילים״ צריכה להתעדכן ולהשתדרג למערכת הפעלה חדשה. חמדנות, רדיפת בצע זאת ״עבודת אלילים״ ולמצער, יותר מדי אנשים מכל הדתות עסוקים בה.)
אין צורך לבטל את הלאומים השונים, אם כי הדלאי לאמה, אדם בעל חזון, בהחלט תומך באיחודים של ארצות כמו האיחוד האירופאי. לכן הוא מוכן גם לוותר על טיבט עצמאית. ביום מן אל איאם יהיה איחוד גם במזה׳׳ת.
אושר למען כולם.
-- הדרך לשלום עוברת דרך הלב. "כל דבר שמרכך את הלב." חיים משמעותיים הם חיים של עזרה כנה וטובה לכל זולת. דיאלוג הוא הדרך לשלום. גישת דרך האמצע http://cafe.themarker.com/topic/3125731 מודל בריאות ציבור למיגור ולריפוי אלימות http://cafe.themarker.com/topic/3123249/ | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#