| 21/4/18 22:54 |
0
| ||
האף הסולד הפיגורה והיופי הנוצץ במסיבות האוסקר , לא עושים עלינו שום רושם כאן בישראל. -- עוכר ישראל. | |||
| 22/4/18 10:18 |
1
| ||
הבוקר, ברשת ב', הגאון שטייניץ אמר שלדעתו, מעשה פורטמן הוא על גבול האנטישמיות. השוו נא את השגיה של פורמן, את תרומתה לישראל, עם השגיו של מלקק תחתים מקצועי ששמו שטייניץ. כל מילה נוספת מיותרת.
נטלי פורטמןנטלי פורטמן ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]פורטמן נולדה בירושלים, ישראל. אביה, אבנר הרשלג, הוא רופא ישראלי המתמחה בפוריות. אמה, שלי סטיבנס (לבית אדלשטיין) נולדה בארצות הברית להורים ילידי ארצות הברית שהגיעו ממשפחות יהודיות מאוסטריה, ליטא ופולין. סביה מצד אביה הם מניה (לבית פורטמן) וצבי יהודה הרשלג, והם עלו לארץ ישראל מרומניה ופולין, בהתאמה. בגיל 4, עברה משפחתה להתגורר בארצות הברית. תחילה התגוררו בוושינגטון, בשנת1988 עברו לקונטיקט, וב-1990 עברו להתגורר בלונג איילנד, סיוסט שבניו יורק, כל זאת בשל עיסוקיו של אביה. פורטמן הוא שם הנעורים של סבתה מצד אביה, והיא אימצה אותו כשם הבמה שלה על מנת לשמור על פרטיותה. על אף שאינה גרה בארץ, פורטמן מדברת עברית ומקיימת קשרים חברתיים בישראל. כשהייתה פורטמן בת 11 גילתה אותה סוכנת של רבלון בפיצריה. היא התעניינה בה כדוגמנית. לפורטמן תואר ראשון בפסיכולוגיה מטעם אוניברסיטת הרווארד, שם שימשה כעוזרת מחקר של פרופסור אלן דרשוביץ,[2] ובין השאר סייעה לו, כעוזרת מחקר, בכתיבת ספרו ישראל - כתב הגנה. כתלמידה מחוננת נכללה ברשימת אינטל של המעקב אחרי כשרונות מדעיים.[3] כשהייתה סטודנטית אף פרסמה כתבת מחאה נגד טור בעיתון הסטודנטים "הרווארד קרימסון" שמתח ביקורת על מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים.[4]בהמשך, פורטמן למדה חצי שנה באוניברסיטה העברית בירושלים, במסגרת תוכנית חילופי הסטודנטים של הרווארד. במהלך לימודיה האקדמאיים, השתתפה בכתיבת שני מאמרים מדעיים, ואחד מהם זיכה אותה במספר ארדש-בייקון 7. פורטמן גם הייתה מרצה אורחת באוניברסיטת קולומביה, בנושאים של טרור ומלחמה בטרור בעקבות סרטה "ונדטה".[5] קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה] פורטמן בפרימיירה לסרט "ונדטה", 2006 אחרי שהוצגה לסוכני שחקנים, היא קנתה את שמה בסרט "לאון", בו היא משחקת את מטילדה תלמידתו הצעירה של מתנקש מבוגר בשם לאון. הצלחתה של פורטמן נמשכה בסרטיה הבאים, "בחורות יפות" ו"כולם אומרים אני אוהב אותך", שבו גילמה תפקיד משנה. פורטמן הזניקה אף יותר את הפרסום שלה כששיחקה בתפקיד פאדמה אמידאלה, בסרטי הטרילוגיה המקדימה של "מלחמת הכוכבים" (1999, 2002 ו-2005). בהמשך ב-2005 שבה לישראל לצילומי הסרט בו כיכבה, "אזור חופשי", לצידה של חנה לסלאו ובבימויו של עמוס גיתאי. באותה שנה זכתה לתשבחות בעולם על המשחק שלה בסרט קרוב יותר וזכתה בפרס גלובוס הזהב ומועמדויות רבות לפרסים בניהם פרס האוסקר. מלבד עיסוקה במשחק, פורטמן החלה לעסוק בבימוי. ב-2008 ביימה סרט קצר בשם "חווה". בינואר 2011 קיבלה את פרס שחקנית השנה בטקס פרסי המבקרים, על תפקידה בסרט "ברבור שחור". לאחר מכן זכתה על תפקידה בסרט גם בפרס גלובוס הזהב, וב-27 בפברואר 2011 זכתה על תפקידה בפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר. בנוסף זכתה גם בפרס גילדת שחקני המסך ובפרס באפט"א של האקדמיה הבריטית לאומנויות הקולנוע והטלוויזיה. בשנת 2011 שיחקה פורטמן בסרט הרומנטי "קשר לא מחייב" יחד עם אשטון קוטצ'ר. בהמשך של 2011 כיכבה בתור הדמות הנשית המרכזית בסרט אודות גיבור-העל של מארוול קומיקס "תור", ג'יין. בשנת 2013, שבה לתפקידה בסרט ההמשך, "תור: העולם האפל". ב-2015 השלימה את יצירת הסרט דובר העברית "סיפור על אהבה וחושך" שבו היא מביימת ומשחקת את אמו של עמוס עוז, מחבר הספר, כל-זאת לאחר שרכשה את הזכויות על הסיפור עוד ב-2007.[6][7] ב-2016 יצא הסרט "ג׳קי" בכיכובה של פורטמן, בו היא מגלמת את אשתו של נשיא ארצות הברית ג׳ון פ. קנדי, ג'קלין קנדי-אונאסיס. פורטמן קיבלה תשבחות על משחקה בסרט, זכתה בפרס זוכי המבקרים כשחקנית הדרמה הטובה ביותר, מועמדת לפרס גלובוס הזהב השלישי שלה, ומועמדות לפרס אוסקר כשחקנית הטובה ביותר. פורטמן הודיע כי בסוף שנת 2017 תתחיל לצלם את התפקיד הראשי בסרט "On the Basis of Sex", על חייה של השופטת האמריקאית-יהודייה רות ביידר גינסבורג. ובסרט "החיים והמוות של ג'ון פ. דונובן" (The Death and Life of John F. Donovan) יחד עם קיט הרינגטון, ג'סיקה צ'סטיין וסוזן סרנדון, וצפוי לצאת ב-2018.[8] ב-20 במרץ 2017 פורסם וידאו-קליפ של הזמר ג'יימס בלייק לשיר "My Willing Heart" בו פורטמן מככבת ימים ספורים לפני שילדה את ביתה, עמליה.[9] באותו החודש יצא הסרט "שיר לשיר" (Song To Song), דרמה רומנטית של הבמאי טרנס מאליק, לצד ראיין גוסלינג, מייקל פסבנדר ורוני מארה, הסרט צולם בשנת 2011. בנוסף פורסם ב-2017 כי פורטמן תעשה הופעת בכורה במסך הקטן ותככב בסדרה "כולנו יוצאים מגדרנו" (We Are All Completely Beside Ourselves) המבוסס על רב המכר של קארן ג'וי פאולר באותו שם, והיא תשחק בתפקיד הראשי ברשת HBO.[10] ב-2018 כיכבה בסרט המדע-בדיוני "העולם שאחרי: הכחדה" לצד ג'ניפר ג'ייסון לי. -- חיתולים ופוליטיקאים יש להחליף לעתים תקופות. מאותה הסיבה. ברנרד שאו | |||
| 22/4/18 10:41 |
3
| ||
"המדינה זה אני", סלוגן של לואי ה 14, אומץ ע"י בניטו מוסוליני כאשר זה האחרון חוקק את חוק הפאשיו ב 1926. זה היה מהלך מבריק: הוא לקח סמל של אגד זרדים וגרזן צרור בחבל, סמל רומי עתיק, והפך את הסמל הזה לסמל של התנועה הפאשיסטית, לאמור: הנה זיקה ישירה בין רומי העתיקה שיש להשיב את הדרה שנעלם, לתנועה החדשה. בשלב הבא לקח מוסוליני את סמל הפאשיו והטביע אותו גם על מטבעות של המדינה. מוסוליני הבין שכשמדברים להמונים, אי אפשר לרדת לעומק הדברים כי ההמונים ככאלה תמיד יאופיינו ע"י המכנה המשותף הנמוך והרדוד ביותר, אך לעומת זאת הסמל הגרפי, האיקון – אפקטיבי וקומוניקטיבי יותר מהמילה ומן הדיבור המעמיק והלא שטחי, שמחייב דיון עובדתי ולוגי. לכן כדי ליצור זיקה מהירה בין הסמל ובין המסומל, תנועות לאומיות המציאו (מזמן) את הסמלים האלה על מנת לבסס את הדעה כי הלאום עתיק, יציב ומקודש. זה הרעיון שבבסיס כל קבוצה "לאומית": היא דורשת מכל פרט לגלות לה נאמנות עיוורת ולכבד את הסמלים ואת המסורות שלה כי היא קדושה. כך נוצרת דת אזרחית שבמרכזה – הקבוצה הלאומית. זה אפקטיבי, כי כוחם של סמלים לאומיים רב יותר אף מכוחן של אידאולוגיה ועקרונות, מכיוון שבאמצעותם ניתן להנחיל את הלאומיות להמונים בלי שצריך לתחזק את הרלוונטיות או את האמת שבבסיס האידאולוגיה שבכלל יצרה את הסמל, וכאן עלינו להמיר את המילה "המון" במילה "עדר". כך קורה, לא אחת, שכשהאידאולוגיה נעלמת או מתגלה כשגויה או ריקה מתוכן או לא רלוונטית או מסוכנת, פונים לסמלים חלולים מתוכן כי הם מאפשרים דילוג על השלב הבעייתי של אינטלקט. במקרה העצוב של מה שקרה למדינת ישראל, ראש הממשלה הנוכחי הצליח לעשות את מה שמוסוליני עשה: הוא יצר בקרב הקהל שלו זהות מוחלטת בין הסמל (בנימין מתניהו) לבין המדינה. כך יוצא שלשיטתו, מי שתוקף אותו - תוקף את המדינה.
הצדיעו למנהיג!
| |||
| 22/4/18 11:10 |
0
| ||
זה נכון, אך האנלוגיה שלך מעודדת. ע.ע. איך גמר מוסוליני... איני מייחל למותו הלא טבעי של ביבי חלילה. אני רק רואה שכל עם חפץ חיים ידע להקיא כמעט כל רודן ואשתו מקרבו.
וסתם כדי לחזור לדיון. אמש הרהרתי מי יותר מתאימה , מכל הבחינות, לכהונת שרת תרבות , פורטמן או רגב ...? -- חיתולים ופוליטיקאים יש להחליף לעתים תקופות. מאותה הסיבה. ברנרד שאו | |||
| 22/4/18 11:35 |
0
| ||
הביוגרפיה של פורטמן היא ללא ספק מסמך שמבקריה הפאבלוביים (ע"ע מר שטייניץ, ששבר שיאים של עצמו בכמות השטויות שהצליח לדחוס בראיון אחד הבוקר) לא קראו, או לא הבינו. או גם וגם. אז אולי באמת כדאי להריץ אותה לתפקיד שרת התרבות פה? לא כדאי ששר מקצועי יגיע לתפקיד עם רקע מקצועי ורקורד הולם? | |||
| 22/4/18 15:08 |
0
| ||
ברור שעדיף ששר תרבות יהיה איש תרבות. כך מקובל בעולם. אבל אני מתייחס פה לתרומה לתרבות הישראלית של פורטמן לעומת זו של רגב. פורטמן מסמלת את האיכויות והיופי והעידון של ישראל, רגב את האווילות והבורות והגסות שבישראל. -- חיתולים ופוליטיקאים יש להחליף לעתים תקופות. מאותה הסיבה. ברנרד שאו | |||
| 25/4/18 13:25 |
0
| ||
אני מסרב להתרשם מהביוגרפיה הנוצצת ומהיכלות מלכים ומסרב להסתנוור מהיופי של הריסים המלאכותיים.
יוהידן. -- רוח חרישית. | |||
| 25/4/18 13:31 |
0
| ||
כמובן. הרי רק אתם תפארת הערכים ,, ולכן אתם מגינים על גמדים אידאולוגים דוגמת הגברת. תרבות החרם הדמוקרטי נוסח הפשקוילים של מאה שערים ,היא מופת ומודל לכל מה שאתם מיצגים בציבוריות הישראלית,, אז נא לרדת מעץ הנישגבות המהודר,, אין קונים. יוהידן. -- רוח חרישית. | |||
| 25/4/18 13:32 |
0
| ||
בל נשכח שלבוחרי הימין אין הבנה משוכללת כמוכם, בזכות זה אתם באופוזיציה. יוהידן. -- רוח חרישית. | |||
לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים



/null/text_64k_1#