צטט: שִינשִין 2018-05-30 10:21:37
צטט: יוהידן 2018-05-29 12:42:27
צטט: שִינשִין 2018-05-29 12:37:12
צטט: יוהידן 2018-05-23 21:49:03
1.שואה היא מילה מקראית שפירושה צרה וחורבן.
אני שולל מפותח הדיון את הזכות לקחת את המילה המקראית שואה, ולתת לה בכח משמעות אחת, באנלוגיה לשואת היהודים באירופה.
2. ועל פי המשמעות המקראית של המילה הזאת "שואה=צרות וחורבן ", הרי שאני מאחל בכל ליבי ומאודי, שואה,, לכל האנטישמים הניאו נאצים בעולם, ללא הבדל דת מין צבע גזע מיגדר ומישקל.
הנך מוזמן לצטט דברי אלה על כל גיבעה סמולנית, ומתחת לכל עץ רענן.
יוהידן.
קשקוש מאולץ (או איך שאמרת "בכוח").
המושג עבר הסבה במאה העשרים - זה לא "פותח הדיון" שנתן לה משמעות אחרת, זה כל העולם בכלל והעולם היהודי בפרט..
המילה "שואה " ללא ההקשר המדויק, [שואת החקלאי, שואת הבנקים, שואת השריפה, שואת המלחמה, שואת אסון הטבע, שואת היהודים }, איננה מתחיבת מהאירוע הטראומטי שאירע רק ליהודים.
את זה אני אומר לא רק על דעתי, אלא על דעת כל מומחי הלשון בעברית, ועל דעת כל האנציקלופדיות בעולם בכל שפה.
יוהידן
העניין הוא שהיום כבר לא צריך לציין את ההקשר המדויק.
כי כאמור, המושג עבר הסבה וההקשר היחיד הוא זה "המדויק".
השפה העברית ואוצרות המילים שבה איננה רכושם הבלעדי של יוצאי תימן או אשכנז,ולכן מה שהיה הוא שיהיה.
תמיד צריך יהיה לציין את ההקשר המתאים, כשאומרים את המילה שואה או את המילה אסון .
מבחינה אנושית אני יכול להבין שיוצאי מחנות ההשמדה או צאצאיהם , נותנים משמעות אחת למילה הזאת כצורך ,או במטרה להבדיל את האסון הזה מאסונות אחרים.
אבל הצורך האנושי המובן הזה אינו מחייב משפטית או רטורית דיקדוקית, סופרים, עיתונאים, משוררים, ועמך ישרואיייל.
יוהידן.
/null/text_64k_1#