תוכניות היו בשפע. קרית ביאליק הייתה אמורה להכפיל את עצמה, ככה הצהירו כל מי שחתמו על הסכם הגג לפני 4 שנים, למימון תשתיות עבור זירוז הבנייה בשכונות אפק. שנתיים אחרכך יצאו לשיווק והכותרות בישרו "7000 נרשמים במחיר למשתכן על 450 דירות". הקבלנים והעירייה ניסו לפמפם את אפקט העדר - תראו כמה ביקושים, מזלכם שעליתם בהגרלה. עד מהרה הבינו מאות רוכשים ששכונת אפק רחוקה מלהיות החלום שלהם. על כבישים ראשיים, עם גישה בעייתית, בית קברות, ועשור או שניים של עבודות עפר, ביוב, ניקוז הנחל ובנייה בשלבים - 20 שנות מגורים באתר בנייה שצפויות לתושבים. רבים ויתרו. ככה נתקעו בשלב א' של השיווק, עם שליש מ-4000 הדירות שהתכוונו לשווק עד 2018.

אפק או אפקה או כל מיתוג אחר לא יעזרו. קרית ביאליק עירייה קטנה וחלשה. בלי סיוע כלכלי מהממשלה, היא לא תעמוד בהוצאות קליטת התושבים ותחזוקת מבני ציבור והקמת חדשים. עבודות התשתית להכשרת הקרקע היו יקרות. במקום התחדשות עירונית בעשרות רבות של שיכונים בקרית ביאליק, בזבז שר האוצר כחלון את התקציבים על תשתיות מאפס לשכונה המרוחקת. בכספי עבודות העפר אפשר היה לבנות 20 שיכונים מחדש בקרית ביאליק. לכל שיכון של 16-20 דירות אפשר לכל הפחות להכפיל את מספר יח"ד ל-30-40, ואפילו 50-60 כמו בפינוי בינוי. הממשלה יכלה להעמיד שכר דירה לתושבים להתפנות, ערבות לקבלנים להריסה בבת אחת של מספר שיכונים, וככה היינו מקבלים מרכז עירוני חדש ומבוקש ומחלצים מאות משפחות מדיור מיושן ומסוכן, שעלול להתרסק עליהן ברעידת אדמה. אז איפה היה השכל של העירייה והאוצר? למה לא לעצור את מחדל אפק, ולנתב עכשיו את התקציבים מהשלבים הבאים חזרה למרכז קרית ביאליק?

תארו לכם את השיכונים לאורך רחוב הקרן הקיימת מוחלפים במגדלי יוקרה עם מדרכה רחבה, חנויות, בתי קפה, רצועת פארק מול שדרות ההסתדרות. אלא שכל היוזמות להתחדשות בקרית ביאליק נכנסו עמוק למגירה בגלל הסכם הגג לשכונות חדשות. עוד לא מאוחר להפסיק את הקמת שלביה הבאים, לתקן - להעביר את הכסף להתחדשות העירונית.