כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    אקטואליה

    קהילת אקטואליה - המקום לדון בענייני היום, בארץ ובעולם. פוליטיקה, כלכלה, חברה, דעות והגות. אנא שמרו אל התבטאות נאותה!

    אקטואליה

    חברים בקהילה (5577)

    hkadman
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    נעם דימנט
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אמיר ניצן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    סטודיו אמן
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    גלעד_1
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    רז מוסטנג
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    cleopatra9
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    איציק אביב
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    eicher077
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    שמאל

    22/4/19 14:43
    0
    דרג את התוכן:
    2019-05-11 22:55:49
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    מדוע השמאל בארץ איננו מצליח?

    אני יודע שהשאלה עצמה מעלה מיד התנגדות, והתפלפלות בענייני הערך "מצליח", ומהי נקודת הייחוס להצלחה?

    אבל מבחינתי חשוב להבין את הערך עצמו הנקרא שמאל.

    בואו נחלק את השאלה לשני חלקים :

    איך מגדירים שמאל בארץ מול העולם?

    מהי המגמה של השמאל המוגדר בארץ - החלשות או התחזקות?

     

    שאלה ראשונה בענייני הגדרה, בעוד שהשנייה באה לדבר במושגי השפעה או הצלחה.

     

    א. בעולם השמאל מעמיד אתגר בפני השמאל בארץ. הוא למשל תומך בארגוני טרור. הוא תומך במולטי תרבותיות (אנטי השתלטות דתית על המרקם החברתי), תמיכה בהגירה. הוא תומך בתהליכים סוציליסטים עמוקים בכלכלה.

    בארץ לעומת זאת, מרבית השמאל מגדיר עצמו כציוני (מדינה עברית, שפה עברית, שטח עברי, התנתקות ממי שאינו עברי, אי מתן זכות שיבה לארץ למי שאיננו עברי). כלומר השמאל בארץ איננו רב תרבותי (אפשר לומר כי אלטיסטי ומסתגר בתרבות הישראלית מקומית)

     

    לעומת השמאל האלים באירופה, השמאל בארץ איננו דוגל ואיננו בנוי לאלימות, הפרות סדר, ושיבוש החיים להשגות מטרותיו. השמאל בארץ הוא יותר מחונך לשמירת החוק, והתנהגות נאותה שתציג אותו כאזרח שומר חוק ומנומס.

     

    השמאל בארץ, איננו מתעסק בכלכלה. זה תחום ממנו הוא מתחמק כמו מאש. בוחרי השמאל הם שכבה יחסית מבוססת, ואין שום סיבה לחלוק את המשאבים הכלכליים שלהם עם שכבות חלשות.

    לעומת השמאל באירופה וארצות הברית השואף  להגדלת זכויות השכבות החלשות.

     

    * אם וכשהבנו שישנם הבדלים כה מהותיים בין השמאל בארץ לשמאל בחו"ל נכון הוא הדבר להגדירו כשמאל?

     

    OK, אז איך שאמר ביבי, לא צריך להחליט בשבילהם - שהשמאל יחלק לעצמו איזה תארים שירצה.

     

     

    השאלה השנייה היא ההצלחה.

     

    ב 1992 זכתה מפלגת העבודה ומרץ ב 56. שתי המפלגות צעדו יד ביד עם אותן תפיסות ערכיות.

    ב 2019 זכו שתי מפלגות אלה ב 10 מנדטים.

    תוך 27 שנים הצליחו שתי המפלגות להיפתר מיותר מ 80% ממצביעיהן.

    כמובן שגורם אוסלו וכישלונו גרם לריסוק ושבר, אבל... עד כדי כך?

    הרי רק בבחירות הקודמות הן היו 29 מנדטים.

     

    מה בדיוק מתרחש שם?

    מאחר ושתי מפלגות אלה, לא היו הרבה זמן בשלטון אפשר להגיד שלא קרה הרבה.

     

    יש המון תזות מדוע התפיסה שלהשמאל פושטת את הרגל :

    כמו חדלי אישים במפלגת העבודה,

    כמו ביבי שאישיותו הקורנת, מטריפה את השמאל בזמן מאבק בחירות, וגורם להן להחלש.

    כמו הקמת גוש מרכז שלמעשה הוא תקוה לאופוזיציה המבלבלת את המצביעים.

     

    ואחרון אחרון חביב,

    שום אג'נדה משמעותית שתדבר עם הציבור ותסביר לו שהשמאל הוא טוב.

     

    מה דעתכם?

    האם מפלגת העבודה תתחבר למרץ, והגוש השמאל ימשיך להצטמצם?

     

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שמאל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   

    22/4/19 15:03
    0
    דרג את התוכן:
    2019-04-22 15:44:39
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    1. הנרטיב של מי שלא שמאל הוא שאבותיו סבלו עוולות נוראיים עד שנות ה-80.

    2. לשמאל משוייכת הדאגה לפלסטינים.


    --
    האש בהתקדמותה תשפוט ותרשיע את כל הדברים
    22/4/19 17:35
    0
    דרג את התוכן:
    2019-04-22 18:27:27
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    חג שמח. לא יודע מאיפה לקחת שהשמאל בארץ פחות בנוי לאלימות מבאירופה. גם לא יודע מהיכן לקחת שהשמאל בארץ יותר לאומי מבאירופה. גם לא יודע האם העבודה תתאחד עם מרצ או לא, אבל השמאל בכל מקרה כבר מאד מרוסק וגם סביר שהמותג הפוליטי "שמאל" יתקשה מאד לשקם את תדמיתו. הסיבה לכשלון השמאל היא שהשמאל הלך שמאלה מדיי ואוסף הטעויות שלו. אין לפסול לגמרי אפשרות שהעבודה או מרצ תיעלמנה. אם נחזור לתחילת דבריך, אז שמאלני (או איש שמאל או שמאלי) הוא מי שמרגיש כזה. כלומר, שצד שמאל של המפה הפוליטית הוא המקום בו הוא "מרגיש בבית" מבחינה רעיונית. סקרים שונים מראים כי הרגשה זו קיימת אצל בקושי שישית מהאוכלוסייה היהודית. גם תוצאות הבחירות (של כלל המצביעים מכלל האוכלוסיה) לא הביאו למפלגות הנחשבות שמאל יותר משישית סך המנדטים. בעצם יכול להיות שגם הליכה ימינה מחדש כבר לא תעזור לשמאל אלקטורלית. לא נורא חיוך

    23/4/19 11:57
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2019-04-23 11:57:13
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אמיר ניצן 2019-04-22 18:27:27

    חג שמח. לא יודע מאיפה לקחת שהשמאל בארץ פחות בנוי לאלימות מבאירופה. גם לא יודע מהיכן לקחת שהשמאל בארץ יותר לאומי מבאירופה. גם לא יודע האם העבודה תתאחד עם מרצ או לא, אבל השמאל בכל מקרה כבר מאד מרוסק וגם סביר שהמותג הפוליטי "שמאל" יתקשה מאד לשקם את תדמיתו. הסיבה לכשלון השמאל היא שהשמאל הלך שמאלה מדיי ואוסף הטעויות שלו. אין לפסול לגמרי אפשרות שהעבודה או מרצ תיעלמנה. אם נחזור לתחילת דבריך, אז שמאלני (או איש שמאל או שמאלי) הוא מי שמרגיש כזה. כלומר, שצד שמאל של המפה הפוליטית הוא המקום בו הוא "מרגיש בבית" מבחינה רעיונית. סקרים שונים מראים כי הרגשה זו קיימת אצל בקושי שישית מהאוכלוסייה היהודית. גם תוצאות הבחירות (של כלל המצביעים מכלל האוכלוסיה) לא הביאו למפלגות הנחשבות שמאל יותר משישית סך המנדטים. בעצם יכול להיות שגם הליכה ימינה מחדש כבר לא תעזור לשמאל אלקטורלית. לא נורא חיוך

     

    אני מסכים שהשמאל הלך לפינה במקום להישאר במרכז כפי שהייתה מפאי ההיסטורית.

    נקודת המשבר הייתה מלחמת יום הכיפורים שבעקבותיה עלה הליכוד.

    כבר מאותה תקופה הייתה מנשבת רוח של יאוש על השמאל כשבגין חתם הסכם שלום עם מצריים.

    היאוש נבע ממניעים פוליטיים (אובדן שלטון כלכלי, ומדיני) לכן דם חדש עם רעיונות חדשים זרם למרכז מפלגת המערך ודחק את השמרנים החוצה.

    מאז החל לגדול דור חדש בהנהגת שמעון פרס שהחל לפתח חוט שדרה אידיאולוגי חדש שכבש את המפלגה בתקופת רבין והוביל להסכמי אוסלו.

    זה מצא חן בעיני אלה שחשבו " הנה עכשיו יש לנו אלטרנטיבה טקטית להציג לציבור "

    כל הפעולות הטקטיות לכיבוש השלטון שנראה לא רחוק ובהישג יד התמקדו בבידול הליכוד מהמערך בענייני שלום.

    בכך, החל הפיצול הציבורי בין ימין לשמאל בנושא לאומיות, והשמאל של המערך נחשב כמגונה.

    "פרס יחלק את ירושלים"

     

    אני חושב שמישהו היה צריך לעצור את פרס וביילין, ולהגיד להם לעזוב את המפלגה.

    עד היום מפלגת העבודה לא מסוגלת להיפטר מהביילינים שלה.

     


    --
    לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי
    23/4/19 13:16
    0
    דרג את התוכן:
    2019-04-23 13:17:37
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אס לב אדום 2019-04-23 11:57:13

    צטט: אמיר ניצן 2019-04-22 18:27:27

    חג שמח. לא יודע מאיפה לקחת שהשמאל בארץ פחות בנוי לאלימות מבאירופה. גם לא יודע מהיכן לקחת שהשמאל בארץ יותר לאומי מבאירופה. גם לא יודע האם העבודה תתאחד עם מרצ או לא, אבל השמאל בכל מקרה כבר מאד מרוסק וגם סביר שהמותג הפוליטי "שמאל" יתקשה מאד לשקם את תדמיתו. הסיבה לכשלון השמאל היא שהשמאל הלך שמאלה מדיי ואוסף הטעויות שלו. אין לפסול לגמרי אפשרות שהעבודה או מרצ תיעלמנה. אם נחזור לתחילת דבריך, אז שמאלני (או איש שמאל או שמאלי) הוא מי שמרגיש כזה. כלומר, שצד שמאל של המפה הפוליטית הוא המקום בו הוא "מרגיש בבית" מבחינה רעיונית. סקרים שונים מראים כי הרגשה זו קיימת אצל בקושי שישית מהאוכלוסייה היהודית. גם תוצאות הבחירות (של כלל המצביעים מכלל האוכלוסיה) לא הביאו למפלגות הנחשבות שמאל יותר משישית סך המנדטים. בעצם יכול להיות שגם הליכה ימינה מחדש כבר לא תעזור לשמאל אלקטורלית. לא נורא חיוך

     

    אני מסכים שהשמאל הלך לפינה במקום להישאר במרכז כפי שהייתה מפאי ההיסטורית.

    נקודת המשבר הייתה מלחמת יום הכיפורים שבעקבותיה עלה הליכוד.

    כבר מאותה תקופה הייתה מנשבת רוח של יאוש על השמאל כשבגין חתם הסכם שלום עם מצריים.

    היאוש נבע ממניעים פוליטיים (אובדן שלטון כלכלי, ומדיני) לכן דם חדש עם רעיונות חדשים זרם למרכז מפלגת המערך ודחק את השמרנים החוצה.

    מאז החל לגדול דור חדש בהנהגת שמעון פרס שהחל לפתח חוט שדרה אידיאולוגי חדש שכבש את המפלגה בתקופת רבין והוביל להסכמי אוסלו.

    זה מצא חן בעיני אלה שחשבו " הנה עכשיו יש לנו אלטרנטיבה טקטית להציג לציבור "

    כל הפעולות הטקטיות לכיבוש השלטון שנראה לא רחוק ובהישג יד התמקדו בבידול הליכוד מהמערך בענייני שלום.

    בכך, החל הפיצול הציבורי בין ימין לשמאל בנושא לאומיות, והשמאל של המערך נחשב כמגונה.

    "פרס יחלק את ירושלים"

     

    אני חושב שמישהו היה צריך לעצור את פרס וביילין, ולהגיד להם לעזוב את המפלגה.

    עד היום מפלגת העבודה לא מסוגלת להיפטר מהביילינים שלה.

     

    להיפטר מהביילינים שלה - במובן הרחב הכולל נושאים נוספים - פרושו להיפטר מעצמה חיוך

    23/4/19 16:32
    0
    דרג את התוכן:
    2019-04-23 16:33:38
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קראתי שוב את הפוסט,

    ציינת נקודה מענינת שמסבירה הכל:

    "בוחרי השמאל הם שכבה יחסית מבוססת, ואין שום סיבה לחלוק את המשאבים הכלכליים שלהם עם שכבות חלשות."

    כלומר, בעלי הרכוש מוכרים לציבור שהם שמאל (כיד הדמיון == ביילינים) זאת עמ"נ לשמר את האמונה בדמוקרטיה (כדי שכולם יתבטאו לפחות וישתחררו משטויות מעשיות יותר). אבל! בתכלס בקלפי הדיסקרטי, הם מצביעים לקפטילזם החזירי ששומר להם על הרכוש חיוך...עובדתית אין להתווכח איתך (מ-35 מנדטים בסיבוב הקודם ל-10 מנדטים בסיבוב הנוכחי, הייתי אומר שכבר אבדו את הבושה).


    --
    האש בהתקדמותה תשפוט ותרשיע את כל הדברים
    23/4/19 17:57
    1
    דרג את התוכן:
    2019-04-23 18:21:41
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אס לב אדום 2019-04-23 16:32:21

    מדוע השמאל בארץ איננו מצליח?

    אני יודע שהשאלה עצמה מעלה מיד התנגדות, והתפלפלות בענייני הערך "מצליח", ומהי נקודת הייחוס להצלחה?

    אבל מבחינתי חשוב להבין את הערך עצמו הנקרא שמאל.

    בואו נחלק את השאלה לשני חלקים :

    איך מגדירים שמאל בארץ מול העולם?

    מהי המגמה של השמאל המוגדר בארץ - החלשות או התחזקות?

     

    שאלה ראשונה בענייני הגדרה, בעוד שהשנייה באה לדבר במושגי השפעה או הצלחה.

     

    א. בעולם השמאל מעמיד אתגר בפני השמאל בארץ. הוא למשל תומך בארגוני טרור. הוא תומך במולטי תרבותיות (אנטי השתלטות דתית על המרקם החברתי), תמיכה בהגירה. הוא תומך בתהליכים סוציליסטים עמוקים בכלכלה.

    בארץ לעומת זאת, מרבית השמאל מגדיר עצמו כציוני (מדינה עברית, שפה עברית, שטח עברי, התנתקות ממי שאינו עברי, אי מתן זכות שיבה לארץ למי שאיננו עברי). כלומר השמאל בארץ איננו רב תרבותי (אפשר לומר כי אלטיסטי ומסתגר בתרבות הישראלית מקומית)

     

    לעומת השמאל האלים באירופה, השמאל בארץ איננו דוגל ואיננו בנוי לאלימות, הפרות סדר, ושיבוש החיים להשגות מטרותיו. השמאל בארץ הוא יותר מחונך לשמירת החוק, והתנהגות נאותה שתציג אותו כאזרח שומר חוק ומנומס.

     

    השמאל בארץ, איננו מתעסק בכלכלה. זה תחום ממנו הוא מתחמק כמו מאש. בוחרי השמאל הם שכבה יחסית מבוססת, ואין שום סיבה לחלוק את המשאבים הכלכליים שלהם עם שכבות חלשות.

    לעומת השמאל באירופה וארצות הברית השואף  להגדלת זכויות השכבות החלשות.

     

    * אם וכשהבנו שישנם הבדלים כה מהותיים בין השמאל בארץ לשמאל בחו"ל נכון הוא הדבר להגדירו כשמאל?

     

    OK, אז איך שאמר ביבי, לא צריך להחליט בשבילהם - שהשמאל יחלק לעצמו איזה תארים שירצה.

     

     

    השאלה השנייה היא ההצלחה.

     

    ב 1992 זכתה מפלגת העבודה ומרץ ב 56. שתי המפלגות צעדו יד ביד עם אותן תפיסות ערכיות.

    ב 2019 זכו שתי מפלגות אלה ב 10 מנדטים.

    תוך 27 שנים הצליחו שתי המפלגות להיפתר מיותר מ 80% ממצביעיהן.

    כמובן שגורם אוסלו וכישלונו גרם לריסוק ושבר, אבל... עד כדי כך?

    הרי רק בבחירות הקודמות הן היו 29 מנדטים.

     

    מה בדיוק מתרחש שם?

    מאחר ושתי מפלגות אלה, לא היו הרבה זמן בשלטון אפשר להגיד שלא קרה הרבה.

     

    יש המון תזות מדוע התפיסה שלהשמאל פושטת את הרגל :

    כמו חדלי אישים במפלגת העבודה,

    כמו ביבי שאישיותו הקורנת, מטריפה את השמאל בזמן מאבק בחירות, וגורם להן להחלש.

    כמו הקמת גוש מרכז שלמעשה הוא תקוה לאופוזיציה המבלבלת את המצביעים.

     

    ואחרון אחרון חביב,

    שום אג'נדה משמעותית שתדבר עם הציבור ותסביר לו שהשמאל הוא טוב.

     

    מה דעתכם?

    האם מפלגת העבודה תתחבר למרץ, והגוש השמאל ימשיך להצטמצם?

     

     

     

     

     

    נדנדה בין שמאל לימין קיימת בכל העולם והיא תמשיך להתקיים גם בישראל. זה נובע גם מהאידאולוגיות עצמן וגם מהצורה בה הן מיושמות בשטח. מתי זה יקרה בפעם הבאה בישראל? זה תלוי בשני גורמים:
    1. צריך שתופיע דמות של אדם צעיר ואנרגטי שנראה טוב ושיודע איך למכור סיפורים שהוא מביא פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות שהצד השני לא מצליח לפתור כבר הרבה שנים. מישהו בסגנון של קנדי, טרודו, אובמה, וולודימיר זלנסקי או אפילו יאיר לפיד.
    2. הזמן עשה את שלו ויש מספיק מצביעים ״מיואשים״ שלא יודעים או ששכחו את העובדה שאין חדש תחת השמש. אין פתרונות חדשים אלא רק פתרונות ממוחזרים באריזה חדשה. כשיש מספיק אנשים כאלו הם יבחרו בכל שרלטן שמבטיח תרופות-פלא שיפתרו את כל הבעיות שאף אחד לא הצליח לפתור לפניו.

    ״שחר של יום חדש״ זו המנטרה והסקס אפיל של המועמד זו העטיפה. זהו אחי, זו כל התורה על רגל אחת.


    --
    כדי להגשים חלום צריך להתעורר.
    23/4/19 19:41
    0
    דרג את התוכן:
    2019-04-23 19:50:16
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: eicher077 2019-04-23 18:21:41

     

    נדנדה בין שמאל לימין קיימת בכל העולם והיא תמשיך להתקיים גם בישראל. זה נובע גם מהאידאולוגיות עצמן וגם מהצורה בה הן מיושמות בשטח. מתי זה יקרה בפעם הבאה בישראל? זה תלוי בשני גורמים:
    1. צריך שתופיע דמות של אדם צעיר ואנרגטי שנראה טוב ושיודע איך למכור סיפורים שהוא מביא פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות שהצד השני לא מצליח לפתור כבר הרבה שנים. מישהו בסגנון של קנדי, טרודו, אובמה, וולודימיר זלנסקי או אפילו יאיר לפיד.
    2. הזמן עשה את שלו ויש מספיק מצביעים ״מיואשים״ שלא יודעים או ששכחו את העובדה שאין חדש תחת השמש. אין פתרונות חדשים אלא רק פתרונות ממוחזרים באריזה חדשה. כשיש מספיק אנשים כאלו הם יבחרו בכל שרלטן שמבטיח תרופות-פלא שיפתרו את כל הבעיות שאף אחד לא הצליח לפתור לפניו.

    ״שחר של יום חדש״ זו המנטרה והסקס אפיל של המועמד זו העטיפה. זהו אחי, זו כל התורה על רגל אחת.

    יאיר לפיד נחשב, בפרט ע"י השמאל, כטיפוס קלאסי של איש מרכז המעדיף לשמור את הסטטוס קוו וככזה בטח לא אחד שיציג חזון חדש בכיוון השמאל. דברים יכולים כמובן להשתנות, אך זה המצב כרגע.

    23/4/19 21:56
    0
    דרג את התוכן:
    2019-04-23 21:59:08
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אמיר ניצן 2019-04-23 19:50:16

    צטט: eicher077 2019-04-23 18:21:41

     

    נדנדה בין שמאל לימין קיימת בכל העולם והיא תמשיך להתקיים גם בישראל. זה נובע גם מהאידאולוגיות עצמן וגם מהצורה בה הן מיושמות בשטח. מתי זה יקרה בפעם הבאה בישראל? זה תלוי בשני גורמים:
    1. צריך שתופיע דמות של אדם צעיר ואנרגטי שנראה טוב ושיודע איך למכור סיפורים שהוא מביא פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות שהצד השני לא מצליח לפתור כבר הרבה שנים. מישהו בסגנון של קנדי, טרודו, אובמה, וולודימיר זלנסקי או אפילו יאיר לפיד.
    2. הזמן עשה את שלו ויש מספיק מצביעים ״מיואשים״ שלא יודעים או ששכחו את העובדה שאין חדש תחת השמש. אין פתרונות חדשים אלא רק פתרונות ממוחזרים באריזה חדשה. כשיש מספיק אנשים כאלו הם יבחרו בכל שרלטן שמבטיח תרופות-פלא שיפתרו את כל הבעיות שאף אחד לא הצליח לפתור לפניו.

    ״שחר של יום חדש״ זו המנטרה והסקס אפיל של המועמד זו העטיפה. זהו אחי, זו כל התורה על רגל אחת.

    יאיר לפיד נחשב, בפרט ע"י השמאל, כטיפוס קלאסי של איש מרכז המעדיף לשמור את הסטטוס קוו וככזה בטח לא אחד שיציג חזון חדש בכיוון השמאל. דברים יכולים כמובן להשתנות, אך זה המצב כרגע.

     

     

    כנראה שלא הייתי ברור. בבחירות הבאות לפיד יהיה איש זקן, מותש ומשומש. קנדי, אובמה, טרודו ולפיד לא יוציאו את השמאל בישראל מהבוץ. הם רק דוגמאות לפרופיל של מועמד שיכול לעשות את זה. מישהו צעיר וחדש יחסית בפוליטיקה בגיל 35-45 שנראה טוב ומתקשר טוב עם הבוחרים דרך המדיה ומחוצה לה.


    --
    כדי להגשים חלום צריך להתעורר.
    23/4/19 23:49
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2019-04-23 23:49:36
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ושוב הקישקוש הנצחי על אוסלו כאילו לפני זה היה כאן גן עדן ,לא הייתה אינתפאדה לא הייתה מלחמת לבנון האינסופית ...
    24/4/19 00:44
    1
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2019-04-24 00:44:17
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: yang9600 2019-04-23 23:49:36

    ושוב הקישקוש הנצחי על אוסלו כאילו לפני זה היה כאן גן עדן ,לא הייתה אינתפאדה לא הייתה מלחמת לבנון האינסופית ...

     

    אף פעם לא היה כאן גן עדן.

    אף אחד גם לא אמר שהיה כאן גן עדן אפילו  כשהפלמ"ח סיפר צ'יזבטים סביב המדורה או כשרקדו הורה סביב הממטרה.

    אפילו אחרי ששת הימים לא היה כאן גן עדן, כשבכול חתונה שרו לכבוד הגנרלים.

     

    מסכים בהחלט.

     


    --
    לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי
    24/4/19 00:59
    0
    דרג את התוכן:
    פורסם ב: 2019-04-24 00:59:11
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: eicher077 2019-04-23 18:21:41

    צטט: אס לב אדום 2019-04-23 16:32:21

    מדוע השמאל בארץ איננו מצליח?

    אני יודע שהשאלה עצמה מעלה מיד התנגדות, והתפלפלות בענייני הערך "מצליח", ומהי נקודת הייחוס להצלחה?

    אבל מבחינתי חשוב להבין את הערך עצמו הנקרא שמאל.

    בואו נחלק את השאלה לשני חלקים :

    איך מגדירים שמאל בארץ מול העולם?

    מהי המגמה של השמאל המוגדר בארץ - החלשות או התחזקות?

     

    שאלה ראשונה בענייני הגדרה, בעוד שהשנייה באה לדבר במושגי השפעה או הצלחה.

     

    א. בעולם השמאל מעמיד אתגר בפני השמאל בארץ. הוא למשל תומך בארגוני טרור. הוא תומך במולטי תרבותיות (אנטי השתלטות דתית על המרקם החברתי), תמיכה בהגירה. הוא תומך בתהליכים סוציליסטים עמוקים בכלכלה.

    בארץ לעומת זאת, מרבית השמאל מגדיר עצמו כציוני (מדינה עברית, שפה עברית, שטח עברי, התנתקות ממי שאינו עברי, אי מתן זכות שיבה לארץ למי שאיננו עברי). כלומר השמאל בארץ איננו רב תרבותי (אפשר לומר כי אלטיסטי ומסתגר בתרבות הישראלית מקומית)

     

    לעומת השמאל האלים באירופה, השמאל בארץ איננו דוגל ואיננו בנוי לאלימות, הפרות סדר, ושיבוש החיים להשגות מטרותיו. השמאל בארץ הוא יותר מחונך לשמירת החוק, והתנהגות נאותה שתציג אותו כאזרח שומר חוק ומנומס.

     

    השמאל בארץ, איננו מתעסק בכלכלה. זה תחום ממנו הוא מתחמק כמו מאש. בוחרי השמאל הם שכבה יחסית מבוססת, ואין שום סיבה לחלוק את המשאבים הכלכליים שלהם עם שכבות חלשות.

    לעומת השמאל באירופה וארצות הברית השואף  להגדלת זכויות השכבות החלשות.

     

    * אם וכשהבנו שישנם הבדלים כה מהותיים בין השמאל בארץ לשמאל בחו"ל נכון הוא הדבר להגדירו כשמאל?

     

    OK, אז איך שאמר ביבי, לא צריך להחליט בשבילהם - שהשמאל יחלק לעצמו איזה תארים שירצה.

     

     

    השאלה השנייה היא ההצלחה.

     

    ב 1992 זכתה מפלגת העבודה ומרץ ב 56. שתי המפלגות צעדו יד ביד עם אותן תפיסות ערכיות.

    ב 2019 זכו שתי מפלגות אלה ב 10 מנדטים.

    תוך 27 שנים הצליחו שתי המפלגות להיפתר מיותר מ 80% ממצביעיהן.

    כמובן שגורם אוסלו וכישלונו גרם לריסוק ושבר, אבל... עד כדי כך?

    הרי רק בבחירות הקודמות הן היו 29 מנדטים.

     

    מה בדיוק מתרחש שם?

    מאחר ושתי מפלגות אלה, לא היו הרבה זמן בשלטון אפשר להגיד שלא קרה הרבה.

     

    יש המון תזות מדוע התפיסה שלהשמאל פושטת את הרגל :

    כמו חדלי אישים במפלגת העבודה,

    כמו ביבי שאישיותו הקורנת, מטריפה את השמאל בזמן מאבק בחירות, וגורם להן להחלש.

    כמו הקמת גוש מרכז שלמעשה הוא תקוה לאופוזיציה המבלבלת את המצביעים.

     

    ואחרון אחרון חביב,

    שום אג'נדה משמעותית שתדבר עם הציבור ותסביר לו שהשמאל הוא טוב.

     

    מה דעתכם?

    האם מפלגת העבודה תתחבר למרץ, והגוש השמאל ימשיך להצטמצם?

     

     

     

     

     

    נדנדה בין שמאל לימין קיימת בכל העולם והיא תמשיך להתקיים גם בישראל. זה נובע גם מהאידאולוגיות עצמן וגם מהצורה בה הן מיושמות בשטח. מתי זה יקרה בפעם הבאה בישראל? זה תלוי בשני גורמים:
    1. צריך שתופיע דמות של אדם צעיר ואנרגטי שנראה טוב ושיודע איך למכור סיפורים שהוא מביא פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות שהצד השני לא מצליח לפתור כבר הרבה שנים. מישהו בסגנון של קנדי, טרודו, אובמה, וולודימיר זלנסקי או אפילו יאיר לפיד.
    2. הזמן עשה את שלו ויש מספיק מצביעים ״מיואשים״ שלא יודעים או ששכחו את העובדה שאין חדש תחת השמש. אין פתרונות חדשים אלא רק פתרונות ממוחזרים באריזה חדשה. כשיש מספיק אנשים כאלו הם יבחרו בכל שרלטן שמבטיח תרופות-פלא שיפתרו את כל הבעיות שאף אחד לא הצליח לפתור לפניו.

    ״שחר של יום חדש״ זו המנטרה והסקס אפיל של המועמד זו העטיפה. זהו אחי, זו כל התורה על רגל אחת.

     

    אני לא בטוח אם זאת נדנדה.

    יש לנו נטייה לקבוע מסגרות לפי הכרותנו עם העבר.

    אם בן גוריון היה מנסה להצטרף למפלגת העבודה היו זורקים אותו מכל המדרגות.

    כך שמפאי ההיסטורית איננה כלל מייצגת את השמאל של היום.... העסק משתנה לחלוטין.

    אם יחזור השמאל לשלטון זאת לא תהיה בדיוק חזרה, שה יהיה משהו חדש לחלוטין.

     

    עניין נוסף הוא אובדנו המוחלט של הסוציאליזם המערבי באירופה.... הפלורטריון יהיה עניין מגונה.

    זה יקרה במערב אירופה בקרוב - כשבאיטליה, יוון וספרד עדין שקועות במשבר כזה.

     

    כמו שהקומוניזם קרס, ואין שום סיבה שיחזור ( כמובן שתתרחש מהפכה של הרובוטים, בו יאלצו הטייקונים להפריש מיזע הרובוטים לטובת הציבור)


    --
    לא מפחד מהמוות - רק מפחד שלא אזכור כלום, כמו שלא זכרתי מה היה לפני שנולדתי
    24/4/19 04:33
    0
    דרג את התוכן:
    2019-04-24 04:35:23
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    צטט: אס לב אדום 2019-04-24 00:59:11

    צטט: eicher077 2019-04-23 18:21:41

    צטט: אס לב אדום 2019-04-23 16:32:21

    מדוע השמאל בארץ איננו מצליח?

    אני יודע שהשאלה עצמה מעלה מיד התנגדות, והתפלפלות בענייני הערך "מצליח", ומהי נקודת הייחוס להצלחה?

    אבל מבחינתי חשוב להבין את הערך עצמו הנקרא שמאל.

    בואו נחלק את השאלה לשני חלקים :

    איך מגדירים שמאל בארץ מול העולם?

    מהי המגמה של השמאל המוגדר בארץ - החלשות או התחזקות?

     

    שאלה ראשונה בענייני הגדרה, בעוד שהשנייה באה לדבר במושגי השפעה או הצלחה.

     

    א. בעולם השמאל מעמיד אתגר בפני השמאל בארץ. הוא למשל תומך בארגוני טרור. הוא תומך במולטי תרבותיות (אנטי השתלטות דתית על המרקם החברתי), תמיכה בהגירה. הוא תומך בתהליכים סוציליסטים עמוקים בכלכלה.

    בארץ לעומת זאת, מרבית השמאל מגדיר עצמו כציוני (מדינה עברית, שפה עברית, שטח עברי, התנתקות ממי שאינו עברי, אי מתן זכות שיבה לארץ למי שאיננו עברי). כלומר השמאל בארץ איננו רב תרבותי (אפשר לומר כי אלטיסטי ומסתגר בתרבות הישראלית מקומית)

     

    לעומת השמאל האלים באירופה, השמאל בארץ איננו דוגל ואיננו בנוי לאלימות, הפרות סדר, ושיבוש החיים להשגות מטרותיו. השמאל בארץ הוא יותר מחונך לשמירת החוק, והתנהגות נאותה שתציג אותו כאזרח שומר חוק ומנומס.

     

    השמאל בארץ, איננו מתעסק בכלכלה. זה תחום ממנו הוא מתחמק כמו מאש. בוחרי השמאל הם שכבה יחסית מבוססת, ואין שום סיבה לחלוק את המשאבים הכלכליים שלהם עם שכבות חלשות.

    לעומת השמאל באירופה וארצות הברית השואף  להגדלת זכויות השכבות החלשות.

     

    * אם וכשהבנו שישנם הבדלים כה מהותיים בין השמאל בארץ לשמאל בחו"ל נכון הוא הדבר להגדירו כשמאל?

     

    OK, אז איך שאמר ביבי, לא צריך להחליט בשבילהם - שהשמאל יחלק לעצמו איזה תארים שירצה.

     

     

    השאלה השנייה היא ההצלחה.

     

    ב 1992 זכתה מפלגת העבודה ומרץ ב 56. שתי המפלגות צעדו יד ביד עם אותן תפיסות ערכיות.

    ב 2019 זכו שתי מפלגות אלה ב 10 מנדטים.

    תוך 27 שנים הצליחו שתי המפלגות להיפתר מיותר מ 80% ממצביעיהן.

    כמובן שגורם אוסלו וכישלונו גרם לריסוק ושבר, אבל... עד כדי כך?

    הרי רק בבחירות הקודמות הן היו 29 מנדטים.

     

    מה בדיוק מתרחש שם?

    מאחר ושתי מפלגות אלה, לא היו הרבה זמן בשלטון אפשר להגיד שלא קרה הרבה.

     

    יש המון תזות מדוע התפיסה שלהשמאל פושטת את הרגל :

    כמו חדלי אישים במפלגת העבודה,

    כמו ביבי שאישיותו הקורנת, מטריפה את השמאל בזמן מאבק בחירות, וגורם להן להחלש.

    כמו הקמת גוש מרכז שלמעשה הוא תקוה לאופוזיציה המבלבלת את המצביעים.

     

    ואחרון אחרון חביב,

    שום אג'נדה משמעותית שתדבר עם הציבור ותסביר לו שהשמאל הוא טוב.

     

    מה דעתכם?

    האם מפלגת העבודה תתחבר למרץ, והגוש השמאל ימשיך להצטמצם?

     

     

     

     

     

    נדנדה בין שמאל לימין קיימת בכל העולם והיא תמשיך להתקיים גם בישראל. זה נובע גם מהאידאולוגיות עצמן וגם מהצורה בה הן מיושמות בשטח. מתי זה יקרה בפעם הבאה בישראל? זה תלוי בשני גורמים:
    1. צריך שתופיע דמות של אדם צעיר ואנרגטי שנראה טוב ושיודע איך למכור סיפורים שהוא מביא פתרונות חדשים ויצירתיים לבעיות שהצד השני לא מצליח לפתור כבר הרבה שנים. מישהו בסגנון של קנדי, טרודו, אובמה, וולודימיר זלנסקי או אפילו יאיר לפיד.
    2. הזמן עשה את שלו ויש מספיק מצביעים ״מיואשים״ שלא יודעים או ששכחו את העובדה שאין חדש תחת השמש. אין פתרונות חדשים אלא רק פתרונות ממוחזרים באריזה חדשה. כשיש מספיק אנשים כאלו הם יבחרו בכל שרלטן שמבטיח תרופות-פלא שיפתרו את כל הבעיות שאף אחד לא הצליח לפתור לפניו.

    ״שחר של יום חדש״ זו המנטרה והסקס אפיל של המועמד זו העטיפה. זהו אחי, זו כל התורה על רגל אחת.

     

    אני לא בטוח אם זאת נדנדה.

    יש לנו נטייה לקבוע מסגרות לפי הכרותנו עם העבר.

    אם בן גוריון היה מנסה להצטרף למפלגת העבודה היו זורקים אותו מכל המדרגות.

    כך שמפאי ההיסטורית איננה כלל מייצגת את השמאל של היום.... העסק משתנה לחלוטין.

    אם יחזור השמאל לשלטון זאת לא תהיה בדיוק חזרה, שה יהיה משהו חדש לחלוטין.

     

    עניין נוסף הוא אובדנו המוחלט של הסוציאליזם המערבי באירופה.... הפלורטריון יהיה עניין מגונה.

    זה יקרה במערב אירופה בקרוב - כשבאיטליה, יוון וספרד עדין שקועות במשבר כזה.

     

    כמו שהקומוניזם קרס, ואין שום סיבה שיחזור ( כמובן שתתרחש מהפכה של הרובוטים, בו יאלצו הטייקונים להפריש מיזע הרובוטים לטובת הציבור)

     

     

     

    אני כנראה עושה עבודה ממש גרועה בלהסביר למה אני מתכוון. אני לא חושב שבעתיד הנראה לעין יהיה בישראל קומוניזם מהסוג של סטאלין, מאו וקאסטרו. בנדנדה התכוונתי למעברים בין שמאל לימין כמו שיש במדינות האנגלו-סאקסיות ובמערב אירופה.

     

    כפי שכתבתי, מה שהשמאל צריך זו דמות צעירה וכריזמטית שתדע למכור אשליות לקהל בוחרים ששכח או לא יודע מה שעוללו מר ד. גרין ויורשיו למדינת ישראל אי-שם במאה העשרים. אני חושב שעם איש כזה ובנסיבות כלכליות/בטחוניות בעייתיות חזרה של גוש השמאל ל-56 מנדטים כפי שהיה ב-1992 הוא בהחלט אפשרי בעוד 4 או 8 שנים.


    --
    כדי להגשים חלום צריך להתעורר.


    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "שמאל"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה