כותרות TheMarker >
    ';

    פרטי קהילה

    חיפה

    ברוכים הבאים לקהילת חיפה. כאן תוכלו להתעדכן בכל מה שקורה בעיר, להנות ממעט הירוק של הטבע שנשאר לנו, ומהכחול של הים. הנשימה על אחריות המבקרים הנשיפה על חשבוננו... צילום תמונה: נ.י.ל.י

    חברה וקהילה

    פורום

    קח תן, דרושים, אוף טופיק

    תעסוקה , קח תן, וכל נושא שאינו מתאים לשאר הפורומים.

    חברים בקהילה (1978)

    sari10
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שולה63
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    eicher077
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    -li-
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ש ק ט ה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שטוטית
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    קלואי*
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    קצת היסטוריה בהיסטריה: מחשבות על נייר הטואלט

    17/3/20 07:43
    0
    דרג את התוכן:
    2020-03-17 07:53:05
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

     

    כל מגיפה מייצרת היסטריה, לא רק היסטוריה. וכל היסטריה מייצרת תופעות ביזאריות חסרות פשר, אז אין סיבה שהקורונה שלנו תהיה שונה. אנחנו בני אדם שמתנהגים באותו אופן ולא משנה כמה מכשירים טכנולוגיים צירפנו לעצמנו במאה האחרונה. בסוף יש לנו צרכים אנושיים. אחד מהם זה לחרבן. כל יום ואולי יותר מפעם אחת, במידה ואתם בריאים. כמו פאניקה טובה אף פעם לא ברורה השמועה שמציתה אותה, וההתנהגות ההיסטרית בעקבותיה תמיד מעוררת גיחוך ופליאה במבט לאחור.

    והנה לנו היסטריית נייר הטואלט בקורונה. כן, גלילים ששווים זהב! ההמונים רצו לעבר הגלילים, אוחזים בחבילות ענק. לא שם באמריקה עם המונים המסתערים על ימי מכירות, במכות בושידו. ממש כאן אצלנו, התרוקנו ברוב החנויות מדפי הנייר טואלט כאילו פיסות הנייר הרכות האלו הן המגן האחרון שלכם מפני תחלואה. או שננגב או שנינגף.

     

    התיעוד המוקדם ביותר לנייר טואלט הוא בסין. הכל מתחיל מסין. כבר במאה ה-15 הם אכלו עטלפים מסרוחים, אבל ידעו לנגב את הקורונה מהישבן עם פיסות נייר. בארצות הברית נייר בית השימוש הראשון התעשייתי היה המצאה של ממש שדרשה כבר תהליכי תיעוש הייצור. ג'וסף גאייטי בארצות הברית המציא את הגליל המוכר רק ב-1857. עד אז, אלפי שנים, כולם חטפו קורונה חבל על הזמן. המונים שעשו את צרכיהם והעזו לנגב בעלים, חול, כותנה, שלג, קליפות, או רק לרחוץ את האחוריים בנהרות ובימים, מתו מיד לאחר מכן בקורונה. תוך שניות. גם בתחילת ההמצאה של נייר הטואלט, כשעוד לא היה תלת שכבתי, רך ומלטף, עם הטבעות של דמויות עלים, כוכבים או כלבלבים, ולא עטוף בהמון פלסטיק מזהם, מתו ההמונים מקורונה. זה לקח עשרות שנים של התרגלות בני האנוש להושיט ידם לאחור עם פיסות נייר טואלט עד שסוף סוף השתלטנו על שפעת. והנה היא שוב כאן, אז אין פלא שההסתערות חסרת הרחמים כעת היא על עוד נייר טואלט.

     

     אל תשאלו מי המציא את השימוש בנייר לניגוב מלפנים ולא רק מאחור, של האף או זיעת המצח. הוא ודאי היה מרדן, מהפכן, ריאקציונר. ליברטריין עם חשיבה מרחיקת לכת באופן מפחיד, שהחליט לא להסתמך על הממחטה הענקית הרב פעמית הסוציאליסטית שכולם תקעו בכיס הבגד שלהם, שהיה צורך לכבס מיד עם השימוש במקום לזרוק או להשתמש בה שוב ושוב עם החשש להיתקל במשהו שכבר היה עליה ממקודם. אותו מרדן צעיר העז לעבור לניהול עצמוני של משברים אפיים על ידי יצירת נייר טואלט בפיסות גדולות ומעט קשיחות ואפילו - מקופלות! לניגוב האף. ככה זה עם הליברלים הקפיטליסטים האלו, הכל אצלם זה להשתמש ולזרוק. הכל אצלם זה לקחת אחריות על עצמך. מה הם מבינים. נשים שהיו רגילות להוציא לבעל את הממחטה ולנגב את אפו, נאלצו לראות אותו משיט את ידו לתיק, שולף טישו פייפר לאפו וזורק, הכל ללא עזרתן. איפה העזרה ההדדית ואיפה הרומנטיקה? פראי אדם.

     

    כלומר, בסך הכל, אנו משתמשים בנייר הטואלט הנכסף הזה, רק 150 ומשהו שנים. יש לחלק את העולם אם כך מחדש. ימי הביניים שבהם קורונה הרגה בנו ללא רחם, ואז 1857 שבה הומצאה סוף סוף התרופה למגיפה. אפשר להוסיף גם את עידן הנייר הדו-שכבתי המבטא את קפיצת המדרגה הטכנולוגית שהצילה את האנושות מקורונה שחדרה בכל זאת, בנייר החד-שכבתי. עוד יש לציין את אריזת ה-40 גלילים, שאיפשרה לאנושות את החירות המוחלטת להתהלך ללא חשש שהגלילים יגמרו. אם כי, פאניקה כזו נשמעת גם ללא קורונה מדי פעם. חבילת ה-40 הייתה פריצת דרך של ממש. אסטרונאוטים שהלכו על הירח, סירבו תחילה לעלות לחללית מכיוון שלא צוידה במחסן עם מארזי 40 גלילי נייר טואלט. גם במטוסים, נייר טואלט איפשר להמונים לחרבן בשקט ובבטחה, ללא צורך להשתמש בשמיכה בכיס המושב הקדמי, אם כי יש כאלו שעדיין משמרים את המנהג. 

     

    רבותי, רוצו, הסופרים פתוחים. זה הזמן לקנות את הגלילים האחרונים שנותרו. אם לא זה, מגבות מטבח. האינסטלטורים כבר מחככים את ידיהם בהנאה מכמות סתימות הביוב שצפויות בשנה הקרובה ממטליות מטבח, של חסרי המזל שלא אגרו עשרים חבילות גלילים. איפה הייתם ומה עשיתם ביום בו נייר הטואלט נגמר מהמדפים ב-2020. אם אתם רואים אחד כזה, הכניסו לתיק בהסתר וקחו הביתה. אי אפשר להיות מוכנים יותר מדי כדי להלחם בקורונה עם פיסות נייר טואטל מרובעות רכות ונעימות. ודאו שכל הבית מרופד בכאלו, רצפות, תקרות, מיטות, ארונות. ויחד נצלח את הנגיף.

     

     

     

     

     

     

     

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "קצת היסטוריה בהיסטריה: מחשבות על נייר הטואלט"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "קצת היסטוריה בהיסטריה: מחשבות על נייר הטואלט"

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה