נהג המשאית ירד ללא מסכה וכפפות, ופרק אספקה של מזון ברשת המזון שאליה הגעתי הבוקר לעשות קניות, עניין שהורדתי עכשיו לפעם בשבועיים כדי למזער סיכונים. הוא החליף לחיצת יד עם מנהל התפעול, בחור ערבי שהבת שלו עובדת בחנות. היא מסדרת סחורה עם כפפות, ללא מסיכה. עונה לשאלות מעטות של אנשים מבוגרים המביטים בה בחשש, ממרחק, עם מסכות וכפפות. הקופאית ללא כפפות. בקבוק חיטוי, היא משתדלת מדי פעם לתת שפריץ. לא מצליחה להקליד עם כפפות. מעבירה את המוצרים בידיה, עבור כל הלקוחות. מאחור אב ובנו. בלי מסכות, בלי כפפות. מתקרבים להניח חפצים חצי מטר מהבחור הקודם. הקופאית מבקשת לעמוד במקום המסומן. הם חוזרים למקום המסומן ולידם חולפת סדרנית הסחורה. ציפיתי לראות סדרן שמודד חום בכניסה, ולא מאפשר כניסה לעשרות אנשים יחד. בפנים היו בכל מעבר לקוחות רבים יחד. על מדידת חום אין מה לדבר, מנהל התפעול ששאלתי אותו ענה: "אין לנו כזה, מה נמדוד לכל אחד? אין לי מי שיעמוד בחוץ". זה ברור לחלוטין שזה המצב כמעט בכל רשת מזון בחנויות הקטנות השכונתיות ובסניפים הגדולים. יש הקפדה, למראית עין בלבד. כאילו עושים לקורונה הצגה של שמירת מרחק והצגה של הגיינה. 

 

זה די מובן לי למה קפצנו במאות נדבקים ליום למרות סגירת רוב מקומות העבודה, התחבורה ומדיניות ההסגר. יש פה מגזרים שהקורונה זה לא שייך אליהם. הם נדבקים, אבל מכחישים. כאילו זה מחלה של מגזר אחר. ויש מגזרים, שמבינים את כל הסכנות ומחליטים שמסכה זה סתם, ריחוק חברתי זה לא בשביל קרובי משפחה וחברים, הם בטוחים שהמעגל שלהם בסדר. תרבות הסמוך והבסדר, הכאילו והיאללה יאללה, תיפסק כשנהיה ספרד או איטליה. כש-5 אלף המקרים היום יהיו 50. כש-16 הנפטרים ו-60 המונשמים יהפכו ל-160 ול-600. זה לא יקרה בעוד חודשיים, זה יקרה בעוד שבועיים. קצב ההדבקה עולה, הממשלה מגלה יד קלה על רסן האכיפה וההסברה, והציבור עושה מה בראש שלו, מחליט לעצמו את גבולות הגזרה של מה בטוח ומה כדאי. בצורה הזו ההדבקה תימשך ותיגבר. 

 

כל אחד מתמגן ונזהר לפי מידת החרדה, לא לפי מידת האכיפה. במצב כזה - אפשר להאט מעט את קצב ההדבקה במקומות מסוימים, אך למעשה זה חסר השפעה אם במקומות אחרים ההדבקה תיגבר ותגדיל את העומס המצטבר על חדרי טיפול נמרץ. מטרת הסגר הייתה לאפשר לבתי החולים עוד זמן הכנה והורדת עקומת ההידבקות. קורה הפוך. הקושי עם הסגר, הקושי עם החרדה והפחד, ומנגד - המבט לשכן שלא לובש מסכה בסופר, או לחברה שמארחת את כל האחיות שלה בשבתות, יוצר התנהגות חיקוי, למרות האזהרות ובניגוד לשכל הישר. אם הם יכולים אז אולי זה בסדר. אולי אני מגזימה. אולי אני סתם בחרדה ובעצם אי אפשר להידבק מהילדים של אחותי. הלחץ החברתי הזה יוצר גם הוא עלייה בהידבקות. מאין משפך מתגבר של הפרה של הכללים, כי אין אכיפה והנורמה היא לנסות "לייצר שגרה בבלאגן". 

 

אם ללמוד ממדינות בהן האוכלוסיה זלזלה וחשבה ככה, ההידבקות עולה בקצב מהיר מאד. עוד ועוד מקרים קלים הופכים לבינוניים, הגל השני של ההדבקה, מסתבר, כבר יוצר מיד מקרים קשים. אין הסבר למה. מישהו שרק הרגיש סימפטומים קלים מדביק אחר, והוא כבר מתדרדר במהירות וזקוק לעזרה לנשום. אין דפוסים, אין לזה סימנים. זה פשוט קורה, וזה קורה בדיוק הרגע אצל הקופאית בלי הכפפות, או נהג המשאית שלוחץ ידיים כשהוא פורק סחורה. כי להם זה לא יקרה, אולי אפילו עברו את הקורונה כשפעת והגוף פיתח עמידות, ובכל זאת הם ידביקו את הלקוחות הקשישים, שיכנסו ישירות לטיפול נמרץ.

 

השורה התחתונה היא כזו: הציבור לא מקבל הוראות ברורות, נמצא בחרדה ולחץ. יש מחסור אדיר במסכות, ניצול של ספסרות על מוצרי הגיינה ומסכות, חוסר הקפדה גם בקרב מי שלובש מסכות (ראיתי רופא מוריד מסכה ביציאה מרכבו לא ברצועות אלא במו ידיו בבד המסכה הקדמי). כשזה המצב, כשאלו המראות - ברור לך שעוד שבועיים אנחנו נהיה בסיטואציה שונה לחלוטין. אולי נהיה ניו יורק, אולי נהיה ספרד. אולי נהיה עם "רק" חצי מכמות המקרים והנפטרים. אולי בכלל אלו יגיעו בעוד חודש ולא שבועיים. מי יודע. אין מחקרים, אין שום מידע. יש רק ציבור שלא נזהר. לא ממושמע. שבטוח שאוטוטו זה חולף ולא יקרה כלום. 

 

 

 

אל תקנה אצלהם. לך לרשת ישראלית נורמאלית. אצלנו בפתח תקוה - אושר עד רמי לוי, שופרסל.... מדידת חום בכניסה, מגבוני אלכוהול, כפפות - אי אפשר לדלג על זה בכניסה.

נסה את שופרסל דניה. בפעם האחרונה שהייתי, למעלה משבוע, היה כיאות ואז לא היה צריך למדוד חום. אם יש לך סופר שכונתי בדוק אם עושים הזמנות בטלפון כמו השופרסל הקטן באוסקר 7.

הבס מחיפה זה מצחיק יומיים אחרי שכתבת את זה הייתה היסטריה סביב חולה קורונה שהסתובב בשופרסל דניה. זה לא משנה המקום, מאמין שחולי קורונה כבר הסתובבו ברוב הסופרים במדינה, אם לא בכולם. השאלה רק מה נעשה על ידי העובדים וההנהלה כדי לא להדביק ושעובדים לא יידבקו, ואם נדבקו גילוי מהיר שלא ידביקו עשרות או מאות אחרים. לצערי לא נעשה הרבה, אפילו אפשר לומר כמעט כלום, ולכן רשתות המזון זה אתר הדבקה בדיוק כמו בתי הכנסת. פשוט זה שייך לכל המגזרים, אז זה פחות 'סקסי' כנראה ככותרת.

.

מה שמבהיל שאנחנו עכשיו בישורת האחרונה לפני מסלול האצת ההדבקה ועלייה דרמטית בתמותה מהנגיף.

תחשבו על גרף המהירות של רכבת הרים, תחילה היא נעה לאט במסילה, מתקדמת ומטפסת לאיטה במהירות קבועה. ואז מנקודה מסויימת המהירות מוכפלת, ואז היא דוהרת והמהירות מזנקת.

בואו ניקח את בריטניה באמצע מרץ (16.3) הייתה עם כ-60 מקרי מוות ותוך שבועיים וחצי (6.4.) כבר רשמה 5,300 מקרי מוות והכפלה פי 4 בהידבקות. בלגיה, הולנד - תסריט זהה. האם יש סיבה שאצלנו יתנהג אחרת? אולי כי מרבית המקרים היו מלכתחילה קלים, אז זה יהיה פחות דרמטי (משאלה, לא בדוק).  

 

השאלה היא רק איך תיראה עקומת האצת התחלואה של ישראל. לצערנו המסלול עד כה זהה לזה של איטליה וספרד. אולי ירד טיפה, לזה של בריטניה. מכאן והלאה צריך באמת לקוות, להתפלל, לסגור הכל, לאיים, לבלוע ויטמינים, פשוט לעשות כל דבר אפשרי כדי שבסיום פסח לא נהיה כבר עם מאות הרוגים ובשבוע הראשון של מאי כבר נחצה אלף הרוגים מהדבר הזה.

 

מה שבטוח שמי שמדבר על חזרה מהירה אחרי פסח לשגרה פשוט לא מבין איך הנגיף הזה מתנהג ברגע שבתי החולים מגיעים לנקודת חוסר שווי משקל ביכולות האשפוז והטיפול בכמות המקרים הקשים.