בדיוק לפני חודש, ב-22 למרץ, ניצבה ישראל בתחילת גל ההידבקות הגדול. באותו תאריך חצינו את 1,000 הנדבקים, ופורסם על מקרה המוות הראשון. עברו 30 יום, וראו את הנתונים: 14,000 נדבקים, 184 מתו מהנגיף.
הנתונים של ישראל באחוזי הידבקות גדולים משל מדינות גדולות פי כמה באוכלוסיה.
ובכל זאת, אצלנו זו סיבה לחגיגה. מדי יום כותרת חדשה על השטחת עקומות, ירידה במקרים הקשים, במקרים המצטברים, בכמות המונשמים, הסבת מחלקות מקורונה חזרה ואפילו דרישה להתחיל ניתוחים אלקטיביים. כל אדם שיביט בנתונים יראה את קצב ההידבקות האדיר של הנגיף, אלא שהתקשורת, המשקפת לחצים כלכליים, מציגה רק תמונה מעוותת של התגברות על המגיפה, ואפשרות לפתוח עוד את המשק.
התקשורת תמיד תראה תמונה מעוותת המשקפת לחצים כלכליים. ככה לא הכינו את הציבור בעולם לנגיף, גם כשהלך והתפשט מסין לאיטליה וממנה באירופה. התקשורת דיווחה אז על הדיימונד פרינסס, עסקה בבחירות ואז בתוצאות הבחירות, ואז בכתבות על הגידול הצפוי בנוסעים בחופשת הפסח. כן, קשה להאמין אבל אלו היו הכתבות בפברואר: יעדים חדשים לתיירות. ככה שאין להתפלא, כלל, שהתקשורת גם עכשיו אינה משקפת את הקולות, הלא מעטים, המתריעים על המצב בחוץ. על אי אכיפה, על כסת"ח התו הסגול שמרבית העסקים הפתוחים לא עומדים ברוב סעיפיו. במקום ההתרעות על מוקדי התפרצות חדשים וקצב תוצאות נמוך בבדיקות, התקשורת כעת לוחצת בכיוון פתיחת בתי הספר היסודיים, ומפרסמת כמה נזק כלכלי עולה השבתתם. לחצים כלכליים, זה הבסיס לכל העיוותים והכותרות החד-צדדיות.
את הקורונה, הלחצים הכלכליים וכל העסקנים לא מעניינים. השאלה היחידה היא האם יש הקפדה על כללי הגיינה, בדיקות מהירות, זיהוי מוקדי התפרצות, ובידוד חולים - או האם הנגיף יכול להתפשט בקלילות הלאה, דרך ההידבקות הא-סימפטומטית, עד שבבת אחת בעוד שבוע יגיע נחשול מקרים חדש, ויעלה בחדות את המקרים הקשים. ככה זה מתחיל: לכאורה, ההדבקה יורדת. אצלנו אפילו לא למספר דו-ספרתי כמו אוסטרליה, דרום קוריאה או צ'כיה (שמובאות כדוגמה לפתיחת עסקים). אצלנו זה עדיין מאות ביום. ואז, בבת אחת, המאות יהפכו לאלפים. עשרות המקרים הקשים ביום יהפכו למאות. גם בניו יורק לא היו בבת אחת רבע מליון נדבקים, ועד לפני חודשיים, קשה להאמין, אבל גם שם היו בטוחים ש"הכלכלה צריכה לקבל עדיפות על השפעת" - עד שכיום אחד מכל אלף תושבים בה חלה ומת ועוד אלפי מקרים קשים נוספים מדי שבוע. בעצם, לא למדנו לקח.
כעס רב על הממשלה המטילה סגר נוסף ביום העצמאות. למעשה, התגודדות יש כבר בכל מקום. היא קיימת בהפגנות האחרונות, היא קיימת בצה"ל שם אין שום ריחוק חברתי, היא קיימת בקרב נוסעי אוטובוסים, ובתורים ברשתות המזון. ההדבקה ממשיכה, מוקדי התפרצות חדשים מתגלים. אך התקשורת אינה נוקטת בגישה זהירה, אלא ממשיכה לדחוף את הלחצים הכלכליים "ביום שאחרי הקורונה", כאילו כבר התגברנו על המגיפה, כאילו אין אלפי חולים שעוד לא נבדקו וברגעים אלו מפיצים למאות או אלפי בני אדם. ביום שאחרי, המשק חוזר, השיקום החל, הדלתות נפתחות. הכותרות זועקות אופטימיות, ולא אזהרות. השאננות הזו, היא שתביא את ההתפרצות המחודשת, והיא תהיה קטלנית יותר מהגל של החודש האחרון. וכמו בינואר ופברואר, התקשורת אינה מזהירה ומתריעה את הציבור. המומחים המתראיינים עם אזהרות נדחקים לשוליים. לטובת כותרת חשובה יותר: רשת נוספת פותחת את סניפיה!
הוספת תגובה על "השאננות שתביא את ההתפרצות המחודשת"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה