כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרטי קהילה

    חיפה

    ברוכים הבאים לקהילת חיפה. כאן תוכלו להתעדכן בכל מה שקורה בעיר, להנות ממעט הירוק של הטבע שנשאר לנו, ומהכחול של הים. הנשימה על אחריות המבקרים הנשיפה על חשבוננו... צילום תמונה: נ.י.ל.י

    חברה וקהילה

    חברים בקהילה (1978)

    שושי פולטין
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    תנועת כמוך
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    אריאל דר
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ציפי ארצי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    ארנה א
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    FreeSoft
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    forte nina
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    שולה63
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    לואיס קרול
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    spacex והחשיבות הכלכלית של שקיפות ואסטטיקה

    31/5/20 09:59
    1
    דרג את התוכן:
    2020-05-31 10:20:28
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    SpaceX שולחת אסטרונאוטים ראשונים מאדמת ארצות הברית לתחנת החלל הבינלאומית. לכאורה אין פה איזה הישג. תחנת החלל מאויישת זה שני עשורים על ידי שילוח דומה של חלליות מאוישות, לרוב מאדמת רוסיה. ההישג האמיתי הוא בעיקר האופן שבו היא עושה את זה, שמוזיל עלויות ומאפשר לחשוב על הטסה מסחרית, של מושבות עתידיות או תיירי-חלל. הבוסטרים, אותן רקטות המאיצות ומשגרות את החלליות לאטמוספירה, שעלותן אדירה, היו עבור נאסא מוצר מתכלה. איש, עד אלון מאסק, לא חשב שניתן לעשות בהן או בחלקיהן שימוש רב פעמי. לפני מספר שנים החלו ניסויים כאלו, רובם נגמרו בתקלות מביכות: חלק מהבוסטרים התפוצצו באויר, חלקם נחתו לתוך הים או התפרקו בנחיתה. אבל ספייס-אקס לא ויתרה ובסוף, לפני שלוש שנים, עשתה את פריצת הדרך האמיתית בפרויקט האמריקני: היא הצליחה להנחית חזרה את הרקטות ששיגרו לחלל לוויינים, בדייקנות מדהימה ובמצב תקין חזרה לכדור הארץ. מאז, חזרת הבוסטרים למשטחים בלב ים, במצב אנכי, שנראה כמו סרטון המנוגן ברוורס, מהווה מופע ויזואלי מעורר גאווה לא פחות מרתק מהשיגור שלהן.

     

    בדרך, נוצרה השקיפות. ספייס-אקס לא הסתירה את התקלות אלא חגגה אותן בסרטונים היתוליים, ישירות לעידן הרשתות החברתיות. הציבור הרחב קיבל הצצה חסרת תקדים לתוך התהליך. נאס"א אמנם שותפה, אך ספייס-אקס הביאה את השקיפות. אתמול בשידור החי - שנמשך לאורך היום עד לחיבור עם תחנת החלל - יכלו ויכולים מאות אלפי הצופים לשמוע את כל ההתנהלות של מרכז הבקרה עם שני האסטרונאוטים, שכמובן אינם דאגלס ורוברט, אלא 'דאג' ו'בוב' וכפי שהקריינים הצעירים של המשדר מקפידים לכנותם - 'האבות שלנו בחלל'. כל השיחות הושמעו לציבור, למעט הפרטיות ביותר. זה מעולם לא קרה בנאס"א. גם מסיבת העיתונאים עם שניהם התקיימה בשידור חי, ללא כל עריכה - הצופים יכלו לשמוע את מסמך הנקודות עליהן ידברו, לפני מסיבת העיתונאים. כמו הצצה מאחורי הקלעים. סביר שגם היום, נקבל מבט בלתי אמצעי כמעט ומרהיב ויזואלית של חיבור החללית לתחנת החלל. 

     

    החללית אסטטית להפליא. כל חלק בה עוצב בצבעי שחור ולבן. גם החליפות והקסדות עברו שדרוג עיצובי מרשים. מאסק שם דגש עליון על האסטטיקה. הוא מבין שיש לה חשיבות כלכלית, תרבותית וויזואלית עצומה, לצד השקיפות - בואו תראו איך עושים את זה טוב יותר, וגם יפה יותר. כל פריט עבר שדרוג. האסטטיקה היא גם בפרטים הקטנים. האסטרונאוטים קיבלו לפי המסורת אפשרות לקרוא לה בשם אנדוור (דרגון אנדוור) על שם מסעם האחרון באנדוור של נאס"א לפני שקורקעה.  לידם משייטת בחללית בובת דינוזאור מנצנץ, שלקחו מילדיהם חובבי הדינוזאורים. היא נראית בדיוק כמו מדבקות על סרטוני אינסטגרם וזו גם מטרתה: משיכת ההתעניינות המחודשת של הדור הצעיר בחלל, לקראת המשימה הגדולה והקריטית מכולן של ספייס-אקס, ובעצם האנושות: ההגעה למאדים. המסך בו צופים בשידורים עוצב גם הוא כאילו הצופה בסימולטור משחק.

     

    אלו שני הישגים של ממש של spacex. השקיפות והאסטטיקה הם שניים מסודות ההצלחה של מאסק, היכן שאחרים נכשלו. הכל צריך להיראות, ולהיראות טוב. החשיבה על הפרטים הקטנים אינה מספיקה אם אינם מעוצבים בצורה מובנת לציבור הרחב, ובצורה יפה שמעוררת הזדהות למותג. spacex, אפילו יותר מנאס"א, הוא מותג שמודע לצורך לייצר לעצמו הזדהות והתלהבות מהקהלים שלו: אלו המממנים את הפרויקט, ואלו שעוד יקחו בו חלק בעתיד כולל הדור הצעיר של אסטרונאוטים שנולדים היום - ואולי בעוד שני עשורים ישוגרו לירח ולמאדים. המסע של spacex אינו לטווח קצר, אלא להיות הראשונה בתחרות על מיסחור החלל. מאסק השכיל להבין שהשקיפות והאסטטיקה הן מרכיב חיוני במוצר הסופי, בין אם זה רכב, בטריה, מזון או שיגור חללית. למעשה, גם סטיב ג'ובס הבין שאם אפל רוצה להיות מובילה עולמית לא מספיק מוצר טכנולוגי מעולה, הוא צריך להיראות מעולה. החדשנות באסטטיקה חשובה לא פחות מהחדשנות הטכנולוגית.

     

    זהו לקח גם לחברות ישראליות, שנוטות להתמקד בחדשנות הטכנולוגית, וגם למדינת ישראל, שנוטה לוותר על האסטטיקה של הדברים. לעיצוב יש כח כלכלי, תרבותי ומותגי שמייצג קידמה לא פחות מקידמה טכנולוגית. לישראל דרוש 'צאר עיצובי', שיישב וייפתח כלים לשדרג את החוויה המרחבית שלנו, את החוויה הצרכנית שלנו, את הנראות שלנו, האופן בו אנחנו נתפסים בעולם, יבצע שדרוג עיצובי למשרדי הממשלה (שכיום לכל אחד מהם יש אפילו לוגו לא קשור לכלום משלו.. זוכרים? זה מתחיל מהפרטים הקטנים..). האסטטיקה לוקה בחסר בתעשייה הישראלית, שידעה בעבר לשלב אומנות בתעשייה ואת החשיבות של עיצוב לתחרות על הצרכנים והתודעה שלהם.

     

    אסטטיקה בעיצוב המרחב העירוני: כח כלכלי אדיר

    התחום הזה נזנח גם בערים שלנו, בשכונות שלנו (גן ילדים לא יכול להיות מבנה יביל דמוי קראוון, ואולם ספורט לא יכול להיות דגם חזרתי של מפעל הפיס). הערים הישראליות כמעט ולא מבדלות עצמן באופן חיובי, אלא מעדיפות להעתיק לעיתים זו מזו אלמנטים ותכנון שכונות. שכונות כמו פארק צמרת בתל אביב, שתוכננו מראש לבלוט ולהיות שונות בנוף, הן היוצא מן הכלל לצערנו. רוב השכונות הם דגמים קבלניים חזרתיים של אותם בניינים, אותם רחובות, אותן כניסות, אותן מרפסות. היציאה מהקופסה שמייצרת ערים שמעניין להסתובב בתוכן, לא קיימת. הדבר נכון עוד יותר במבני הציבור. לאו דווקא מדובר על גודל התקציב - לעיתים בחשיבה חדשנית אפשר להוזיל עלויות ועל הדרך לייצר בניינים יפים, מעניינים וטובים יותר למשתמשים. הבעיה מתחילה ממכרזים, משפטנים וסטנדרטיזציה שיוצרת פגיעה ביצירתיות, בירוקרטיה וכיעור. הערים לא מעודדות חשיבה מחוץ לקופסה כי העיריות עצמן לא מסוגלות לכך. כל גני המשחקים דומים מתוך קטלוג של חברת השלטון המקומי, כל הפארקים הם רצועות דשא משמימות עם קצת סלעים ועצים. העובדה שדשא יקר לתחזוקה לא מביאה לחדשנות בעיצוב הגינות העירוניות, וזו רק דוגמה אחת. 

     

    מה היה אלון מאסק מציע לחיפה?

    זו בעצם השאלה שצריכים לשאול בכל אגפי העירייה. איך עושים את הדברים זול, חדשני ומעוצב יותר. איך מונעים הצפה וסופות חול בטיילת בת גלים, ועל הדרך יוצרים שדרוג עיצובי של הטיילת ברמה בינלאומית, ובצורה עמידה וזולה שלא רק שלא פוגעת במבט לים אלא משדרגת אותו. הנה אתגר, עכשיו תביאו רעיונות. ככה פועלת עירייה יצירתית. רוצים התחדשות עירונית בשכונה? בואו נעשה תחרות עיצוב שכונת העתיד, אבל הכל צריך להיות כלכלי ואקולוגי. בואו נחליף שיכון לא בשיכון אנכי, אלא ביצירה תלת מימדית שתתן בתוכה שטחים לגן משחקים עם נוף לים על הגג עבור הדיירים. את מתקני הכושר הציבוריים בואו לא נפזר באופן סתמי בחוף הים, אלא נבדוק איך עושים מרכז כושר מוגן מרוח ושמש שמאפשר שימוש בכל השנה, ומעניק גם מלתחות וקיוסק בתוכו כדי לייצר מהמקום את המקסימום עבור התושבים. הואדיות - איך הופכים מקומות מוזנחים מחדש למותגים של העיר. איך לוקחים את מה שטוב בקיים ומשדרגים. איך מייצרים שקיפות אמיתית שהיא הצגת התהליכים העירוניים מעבר למצגות ולאתרי דעות, או צילומי צעקות בדיונים. האם כל עובד עירייה צריך להתראיין לוולוג ובו לעדכן את הציבור מה הוא עושה ומקדם? מדוע לא? 


    ראש העיר שלנו מגיעה מתחום שעוסק באסטטיקה והיא מודעת לחשיבות שלה. וגם לשקיפות. יתכן שמאבקים וקרבות בעירייה, השכיחו את הנושאים האלו. אך הם מהותיים ויש להם ערך כלכלי לא פחות חשוב מעוד מחלף כניסה. הפרטים הקטנים, מהחלפת מזגן או חלון מקולקל, תיקון שלט עקום, או גיזום עצים שמפריעים לבעלי עסקים - לכל אלו יש ערך כלכלי גבוה. מנהלת 2030, יכולה להיות ה-spacex של חיפה - יצירת חדשנות עירונית. נראה לי, שלכך התכוונה קליש מול הקבעון שגילתה, אבל צריך לבדוק שהאנשים שלקחה למיזם יכולים לכוון לשם. ולזכור, שיש לציין בשקיפות גם את הכשלונות ולא להסתיר אותם. מותר לראש העיר להיכשל ולהודות בכך, אפילו לחגוג נסיונות כושלים כמו הבוסטרים. לא להרפות משאיפה למצוינות בניהול העירוני, גם אם היא לא מושגת מיד ובדרך יש תקלות. התושבים יעריכו את השקיפות.

     

    האסטטיקה היא לא רק הכתבה מלמעלה, אלא גם של פעולות התושבים מלמטה

    התושב אינו סטטיסט במשחק. כולנו יכולים לקחת חלק בכח הכלכלי שיש לאסטטיקה ולעיצוב כדי לקדם את חיפה. אם אתם בעלי עסק עם גגון מאובק ושבור, החליפו אותו. אם לא ניתן להחליף אותו, תבדקו דרכים יצירתיות לשפץ אותו. אם אתם מוציאים סחורה מחוץ לחנות, חישבו איך לעשות זאת בצורה אסטטית ושלא תפריע להולכי הרגל. השקעה בפרטים הקטנים - מאופן סידור הסחורה, הנקיון של החנות או הבניין, שילוט נקי ונעים לעין, חלון ראווה מאובק שבהשקעה קטנה יכול למשוך לקוחות פנימה, קרטונים של סחורה שזרקתם במדרכה, ואולי אפשר לייצר מתקן מרכזי לאיסוף קרטונים. שביל הכניסה לבניין שבו יש מנורה שרופה ומדרגות שבורות, רחבת כניסה שוממת ושיחי גינה יבשים. האם בהשקעה קטנה בריצוף, גדר ותאורה חסכונית שמוארת מחיבור למשטח סולארי בגינה ומאירה גם את הרחבה, לא תשדרגו את הבניין כולו? האם ברחבה ניתן ליצור מסתור לאופניים ועגלות שיאפשר לדיירים לנעול אותם בצורה בטוחה? האם קירוי החניות שלכם יכול לספק גם עוד קצת צל להולכי הרגל במדרכה ליד? האם במסגרת הוספת ממ"דים לבנין אפשר לצבוע את החזית שלו לרחוב? כל אלו בידי התושבים. העירייה יכולה לתת כיוון ותמריצים ולתגמל את המאמץ. היא גם יכולה להציע סט של הוראות עיצוב כדי לייצר סביבות יותר מגובשות בעיצוב, במיוחד על רקע תמ"א 38. יתכן שזה נראה עניין קטן ושולי, אך לכל אלו כח כלכלי גדול. עיר אסטטית היא עיר מתוירת יותר, בטוחה יותר ונחשקת יותר למגורים. 

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "spacex והחשיבות הכלכלית של שקיפות ואסטטיקה "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה   



    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    מה אתם חושבים? מעתה קל יותר להוסיף תגובה. עוד...
     

    הוספת תגובה על "spacex והחשיבות הכלכלית של שקיפות ואסטטיקה "

    נא להתחבר כדי להגיב.

    התחברות או הרשמה