אכן, ניכר שהגלובליזציה והשקיפות של אירועים יחסיים מקרינה על הפרופורציות של יחס חד צדדי לחובת גוף מדיני כזה או אחר ביחס לגופים אחרים.
ישראל, במובן השלילי כמובן, יוצאת מהאופנה, כשדרפור היא קוץ אמיתי בישבנו של העולם המוסלמי, כמו גם עיראק - לאור חשיפתם המדממת של שסעים בין שיעים לסונים וכו'.
המציאות מתבררת כמורכבת ביותר.
האמונה שמדינת ישראל אדונית לגורלה ב 100 אחוזים בהקשר ליכולתה באמת להקרין ולהשפיע על תדמית היהודי-הישראלי היא באמת מופרכת.
דיפלומטיה נגועה מראש בצביעות איומה. לכן אין להתרגש. גם איני בטוח שמדינת ישראל היא בעלת משאבים מספיקים להשקיע בהיבט הcost per perfomance באופן שבו יהיו תוצאות תדמיתיות חד-חד ערכיות כפי שאנשים היו רוצים.
מדינת ישראל היא מדינה אתנוצנטרית. מה לעשות שזה לא ממש פופולרי היום בתדמית הדיפלומטית. אין הדבר משנה שסוריה, למשל, היא למעשה אתנוצנטרית באותה מידה [למען העלווים] ומצרים כזו ביחס להעדפת המצרים המוסלמים ביחס לשמירה על זכויות הנוצרים הקופטים בתוכה- ואלה רק שתי דוגמאות, שלא לדבר על המשמעות שיש להבדלים בין מוסלמים שחורים למוסלמים ערבים בסודן...
האמת אולי מוצגת באופן צבוע - אבל זו אמת.
השורה התחתונה היא שמדינת ישראל תשרוד כל עוד תהיה חזקה הן צבאית והן מדינית - בהצמדות לפטרונים חזקים דיים ותימרון בין סין-הודו-אירופה-רוסיה-ארה"ב-ברזיל-דרום אפריקה וגושים רלוונטיים נוספים, תוך שמירה יחסית על משקלם של מסרים מאוזנים, איכשהו.
האופטימום הוא באמת אידאי.
די לראות את האופן שבו די בצביעות מדברים על עצמאות קוסובו בהתעלם מהמשקעים העמוקים שיש באירופה המערבית כלפי רוסיה ולהיפך - כדי לקבל, שוב, פרופורציות. אותו הדבר ניתן לומר על היחס בין טורקיה לאיחוד האירופי ביחס לצפון קפריסין.
מצבה של כל ישות מדינית במקום קריטי היה עלול להיות גרוע הרבה יותר: כל עוד יש ערך כלכלי משמעותי לתפוקה הטכנולוגית של המדינה ולמה שהיא תורמת לשחקנים מרכזיים בזירה הבינלאומית - יש תקווה.
קשקשת זכויות אדם לכשעצמה אינה ממש רלוונטית.
קשה לומר שמדינת ישראל באמת אדישה לזכויות אדם.
השמירה על זכויות אדם של פלשתיני אזרח תחת אש במצב כל כך מורכב או של פלשתיני בעל אזרחות ישראלית שהאמביוולנטיות המתגברת שלו מסכנת את המדינה בפעולות קונקרטיות - אינם כל כך קלים לעיכול וניהול.
מי שמתעלם מזה כאירופאי מטיף מוסר - צריך לעשות זאת כהולנדי, אנגלי, ספרדי או צרפתי, המתמודד עם טרור איסלאמי מבפנים או באינדונזיה/עיראק/אפגניסטן.
לפיכך, משקלן של הטפות צבועות נעשה קל כמשקל נוצה אל מול המציאות הזו.
זו המציאות.
זו האמת.
מצבינו היום טוב הרבה יותר מבעבר.
ברכות,
הוספת תגובה על "דיווח מהחזית"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה