במדינת ישראל אין מזונות לאשה אחרי הגירושים. רק לילדים. קשה להגיד פה מה זה
צודק ולא צודק. ההנחה היא בדרך כלל שהאשה יכולה לפרנס את עצמה. יש המון
דיונים על הנושא, וכמובן, כגבר, אני מצטמרר כל פעם, לדוגמא, אני נושא במזונות לחלוטין,
אבל זוגתי ובן זוגה מרויחים כנראה 4 פעמים ממני, וגם עושים לי בעיות בסידורי הראיה.
אז מה לעשות? השופט לא ילך ויפשפש בחיינו, ועורך דין נוסף (כל עוד היא לא מגדישה
את השאה, למרות שהיא הולכת על הקצה) כרגע לא שווה לי כדי לאזן את החשבונות.
כך שהיא מרויחה מהממוצע ומחקיקה של לפני 60 שנה. אם גם היה החוק מאפשר
לה לקבל ממני מזונות לה, ברור שהיתה דורשת, למרות שהיא באמת עושה חייל כלכלית.
וקיימים מקרים אחרים שהאשה אינה יכולה לשאת בעול, שמעתי על מישהי עם 4 ילדים
מגרושים, וכמובן שקשה לקחת מהבעל את כל המשכורת. אז צדק לא יצא מזה, במקרה
הטוב מדובר באנשים בוגרים המרגישים שעליהם לתת אחד לשני להמשיך לחיות ולא
לנסות לקחת את כל מה שאפר כי החוק מאפשר, או להסתתר מהחוק ולא לתת מספיק.
לצערי, מהסיפורים ששמעתי, במדינתנו, אחוז האנשים הבוגרים שמסוגלים לקחת
החלטות טובות כאלו, שמאפשרות להם ולילדים להמשיך בחיים טובים, הם לא הרוב... אבל
זה לא מפתיע, תראי איך נוהגים בתל אביב: זה לא על להגיע הביתה מהר, זה על לקחת
לשני את התור :-)
שבת שלום
הוספת תגובה על "בואו נדבר קצת על הגועל נפש"
נא להתחבר כדי להגיב.
התחברות או הרשמה