בשבוע שעבר הייתי בכנס באוניברסיטת בר אילן לרגל יום האשה הבינלאומי: "העסקה, רווחה ומשפחה: מדינת ישראל בפרספקטיבה השוואתית" ב-18 עד ה-19 למרץ.

הכנס מיקם את המציאות החברתית בישאל על הצורה הספצפית שלבשה בעבקבות תהליכי השינוי במדינת הרווחה, שהתרחשו מאז 1980 בהקשר הרחב של השינויים המקבילים במדינות האיחוד האירופי ובארצות הברית.

הכנס היה לזכרה של פרופ' דפנה יזרעאלי שראתה במדינת הרווחה ובתעסוקת נשים שתי סוגיות מרכזיות להבנת מקומן של נשים בחברה הישראלית, והקדישה חלק מעבודותיה לבחינת היחסים בין שתי הסוגיות. הכנס בחן את הרלוואנטיות של טענותיה למציאות הכלכלית החדשה.

בעיתון "לאשה" מתאריך ה-17.3.08 התפרסם ראיון עם פרופ' רבקה כרמי נשיאת אוניברסיטת בן גוריון שאמרה: שהיא לא תופסת את עצמה כאדם מאוד מוכשר, אבל תמיד ידעה להתמקם ולתכנן את דרכיה. היא בעד קידום נשים, אבל נגד אפליה מתקנת. "מחקרים מראים שכשצריך לבחור בין גבר לאשה לתפקיד מסויים", אומרת כרמי, "רוב האנשים יעדיפו את הגבר. זו תקרת הפלדה. תקרת הזכוכית היא חסמים טכניים ונהלים וכללים. את תקרת הזכוכית קל יותר לשנות. בשביל לשנות את תקרת הפלדה צריך חינוך עמוק מחדש, כדי שאנשים באמת יפנימו שיש שוויון בין נשים וגברים". 

האם לדעתכם בישראל של שנת 2008, מדינת רווחה (?) לאמא חד הורית גרושה או לא גרושה - אינטיליגנטית ומשכילה (או פחות משכילה) קשה יותר למצוא עבודה? האם מעדיפים את הגבר או את האשה הנשואה על פני האמא החד הורית? היכן המהפיכה של ויקי כנפו? 

אמא חד הורית זה "State of mind". אני מכיר אמא חד הורית שעשתה קריירה מפוארת בתחומה והיא אם לבת בת 18 ומעולם לא השתמשה בחד הוריות כתרוץ. אני מכיר גרושה, מבוססת שאבי בתה משלם מזונות לא מועטים ובזמן ואף על פי כן היא כל הזמן "מנפנפת" עם חד הוריותה ומבקשת הנחות והתחשבות. אני מכיר חד הוריות שהן בין לבין.

בקיצור, חד הורית ממצבת את עצמה בהתאם לרצונה ויכולותיה. לענין זה יפים דבריה של עירית לינור על נשים "המגשימות" עצמן באמצעות לידה וחוסר אחריותן המוסרית.

מעמד האישה הולך ומשתפר במהלך השנים, אך עם כל זאת, גם היום בשנת 2008 אפשר לראות הרבה מאוד מעסיקים / חברות, אשר פוסלים מועמדות של אישה/אם חד הורית, לתפקידים ניהוליים, וכל זאת בגלל דיעות קדומות.

מי שטוען אחרת שוגה [לדעתי] אל לנו לנסות ולהיות משהו שאנחנו לא.

תופעות כאילו קורות לא רק בגלל היותנו "חד הוריות" אלא בכלל כאמהות.

מנסה לענות על השאלה: האם לנשים חד הוריות קשה למצוא עבודה - כן!

אני יודעת שכאשר אני חיפשתי עבודה הסתרתי את עובדת היותי בתהליכי גירושין וסיפרתי לבעלי החברה רק כעבור חודש. לשמחתי התברר שהם אנשים נפלאים שגם כך היו מקבלים אותי לעבודה לולא "החלקת" האמת.

אני עובדת שם כשנה וחצי ומעולם (!) לא החסרתי יום עבודה למרות שילדי היו חולים המון בזמן הזה פשוט משום שיש לי מטפלת שלקחתי בחשבון שאני זקוקה לה - העיקר שאני אתמיד בעבודה ולא יהיו לי תירוצים מסוג אלה להחסרה בעבודה או לאי רצינות. הבעיה היחידה היא שלפעמים קוראים לי מהעבודה באמצע הגן ואני צריכה לקחת אותם למטפלת ולחזור לעבודה - משתדלת שזה לא יקרה!

ברור שישנה אפלייה כלפיהן.

אפלייה גם קיימת כלפי כל מי שקצת שונה.

לדעתי זה חלק מכך שבתחומים רבים אין שום השגחה על חוקי העבודה, למשל בכמות השעות שעובדים מתבקשים (ונראה אותם מסרבים) לעבוד. במצב כזה, מעסיק ייקח עובד שיוכל לעמוד בדרישות וזאת על פני עובד שלא רק שיצא מוקדם יותר, יחסיר ימים וכאלה, אלא גם יגרום לעובדים אחרים לחשוב אולי גם להם מגיע.

עם זאת, אני חושב (מקווה מכל הלב) שכיום המודעות לכך גדלה וזה צעד ראשון בדרך לתיקון המצב הן בקשר לנשים חד-הוריות ובכלל בדרך לתיקון חברתי בתחומים רבים.

באופן כללי, אך לא גורף, מעסיקים מעדיפים גברים משום שהם נתפסים כזמינים, מסורים יותר ונעדרים פחות מהעבודה לצרכי טיפול בילד. עקב התפיסה הזו, די ברור שאם חד הורית תיתפס כפחות זמינה ומסורה לעבודה, אפילו מאם נשואה, שהרי "עול" גידול הילד מוטל די במלואו עליה.

מעבר לקשיים במציאת עבודה לנוכח נקודת הפתיחה הקשה יותר, אני סבורה שבסופו של דבר מדובר בסדרי עדיפויות- יש גם נשים נשואות, שמעדיפות לעבוד במשרה פחות תובענית ולהקדיש גם זמן לבית ולמשפחה על אף התמיכה והשיתוף עם בן הזוג, ומאידך יש אמהות חד הוריות שמשקיעות את כל מרצן בפיתוח קריירה.

צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2008-03-24 15:52:43

אמא חד הורית זה "State of mind". אני מכיר אמא חד הורית שעשתה קריירה מפוארת בתחומה והיא אם לבת בת 18 ומעולם לא השתמשה בחד הוריות כתרוץ. אני מכיר גרושה, מבוססת שאבי בתה משלם מזונות לא מועטים ובזמן ואף על פי כן היא כל הזמן "מנפנפת" עם חד הוריותה ומבקשת הנחות והתחשבות. אני מכיר חד הוריות שהן בין לבין.

 

בקיצור, חד הורית ממצבת את עצמה בהתאם לרצונה ויכולותיה. לענין זה יפים דבריה של עירית לינור על נשים "המגשימות" עצמן באמצעות לידה וחוסר אחריותן המוסרית.

הלוואי. בהרצאה בכנס בבר אילן ב-18 למרץ אחת המרצות ד"ר דפנה קריב או ד"ר דפנה הקר (אחת מהשתיים, אני לא בדיוק זוכרת כרגע מי מהן) דברו על אמהות חד הוריות ובעית מציאת תעסוקה. ואחת מהן אמרה: אני לבנה, משכילה, דוקטור ויש לי תעסוקה...לעומת האמהות החד הוריות בעיירות הפיתוח שמתקשות למצוא תעסוקה.

ואז בשלב השאלות אני קמתי והערתי על ההערה הזאת ואמרתי: אני לבנה (עצם ההגדרה הזאת מעוררת בי גועל נפש!!!), משכילה, חוקרת בעלת שם עולמי בתחומי, עשיתי חמישה פוסט דוקטורטים ויש לי די הרבה פרסומים, אני אמא חד הורית ואני לא מצליחה למצוא עבודה כבר כמעט שנתיים בארץ - לא באוניברסיטה, לא במכללה וגם לא בבית ספר - שום דבר.

אז האם זה בגלל שאני אשה? האם זה בגלל שאני חד הורית? זה בטח לא בגלל שאני לא מקצועית - כי יש לי ידע במדעים כמו שלהרבה אנשים אין...ויש לי הכשרה הרבה מעבר לדוקטור. את שלב הדוקטור כבר מזמן עברתי...אני עוד מעט כבר כמעט פרופסור בידע שלי.

אז מה נותר? והרי ההגדרה המטופשת של "לבנה" (עדתיות) לא תופסת כאן בכלל - וזה פשוט זעזע אותי לשמוע את זה בכנס. 

ואם ניקח את נושא הכנס "העסקה, רווחה ומשפחה" אז אין העסקה, אין רווחה ואין משפחה.

והשביתות האחרונות במשק במשרד החינוך ובאקדמיה למעשה לא פתרו דבר - הן השאירו את הבעיות כמות שהן. למעשה אילו שרת החינוך הייתה משווה את המשכורת של פרופסור למשכורת של מורה בישראל אולי לי הייתה עבודה? לא יודעת. ואם היו משווים את המשכורת של מורה לזו של פרופסור באוניברסיטה אולי תוצאות מבחני המתמטיקה של ישראל לא היו במקום ה-50 בעולם? אולי. צריך לשנות משהו מאוד בסיסי פה בחברה כדי שאנחנו לא נברח מפה, כדי שלא תהיה בריחת מוחות ממדינת ישראל.

צטט: ר ו נ י ת 2008-03-24 18:16:29

 

מעמד האישה הולך ומשתפר במהלך השנים, אך עם כל זאת, גם היום בשנת 2008 אפשר לראות הרבה מאוד מעסיקים / חברות, אשר פוסלים מועמדות של אישה/אם חד הורית, לתפקידים ניהוליים, וכל זאת בגלל דיעות קדומות.

מי שטוען אחרת שוגה [לדעתי] אל לנו לנסות ולהיות משהו שאנחנו לא.

 

תופעות כאילו קורות לא רק בגלל היותנו "חד הוריות" אלא בכלל כאמהות.

 

בהחלט כך ובדיוק בנושא הזה עסק הכנס בבר אילן. התקווה הייתה לשנות משהו. כמובן שיש יוצאות מהכלל כמו תמיד. אבל הכלל...לצערנו הוא מה שאת אומרת.

צטט: hilagan 2008-03-24 23:47:23

מנסה לענות על השאלה: האם לנשים חד הוריות קשה למצוא עבודה - כן!

אני יודעת שכאשר אני חיפשתי עבודה הסתרתי את עובדת היותי בתהליכי גירושין וסיפרתי לבעלי החברה רק כעבור חודש. לשמחתי התברר שהם אנשים נפלאים שגם כך היו מקבלים אותי לעבודה לולא "החלקת" האמת.

אני עובדת שם כשנה וחצי ומעולם (!) לא החסרתי יום עבודה למרות שילדי היו חולים המון בזמן הזה פשוט משום שיש לי מטפלת שלקחתי בחשבון שאני זקוקה לה - העיקר שאני אתמיד בעבודה ולא יהיו לי תירוצים מסוג אלה להחסרה בעבודה או לאי רצינות. הבעיה היחידה היא שלפעמים קוראים לי מהעבודה באמצע הגן ואני צריכה לקחת אותם למטפלת ולחזור לעבודה - משתדלת שזה לא יקרה!

גם אני הסתרתי בקורות חיים שלי את עובדת היותי אמא חד הורית וגרושה וזה לא עזר לי עד היום כי במעט ראיונות עבודה שהזמינו אותי אליהם....מיד שואלים על המצב משפחתי.

צטט: gruber 2008-03-25 00:07:16

ברור שישנה אפלייה כלפיהן.

 

אפלייה גם קיימת כלפי כל מי שקצת שונה.

 

לדעתי זה חלק מכך שבתחומים רבים אין שום השגחה על חוקי העבודה, למשל בכמות השעות שעובדים מתבקשים (ונראה אותם מסרבים) לעבוד. במצב כזה, מעסיק ייקח עובד שיוכל לעמוד בדרישות וזאת על פני עובד שלא רק שיצא מוקדם יותר, יחסיר ימים וכאלה, אלא גם יגרום לעובדים אחרים לחשוב אולי גם להם מגיע.

 

עם זאת, אני חושב (מקווה מכל הלב) שכיום המודעות לכך גדלה וזה צעד ראשון בדרך לתיקון המצב הן בקשר לנשים חד-הוריות ובכלל בדרך לתיקון חברתי בתחומים רבים.

 

היו חוקים והממשלה הייתה אמורה לתגמל מקומות עבודה שיעסיקו אמהות חד הוריות. איפה זה?....וזה היה בעקבות המאבק של ויקי כנפו...בינתיים הכל במגרה.

צטט: כנרת בר-לב 2008-03-25 10:11:32

באופן כללי, אך לא גורף, מעסיקים מעדיפים גברים משום שהם נתפסים כזמינים, מסורים יותר ונעדרים פחות מהעבודה לצרכי טיפול בילד. עקב התפיסה הזו, די ברור שאם חד הורית תיתפס כפחות זמינה ומסורה לעבודה, אפילו מאם נשואה, שהרי "עול" גידול הילד מוטל די במלואו עליה.

מעבר לקשיים במציאת עבודה לנוכח נקודת הפתיחה הקשה יותר, אני סבורה שבסופו של דבר מדובר בסדרי עדיפויות- יש גם נשים נשואות, שמעדיפות לעבוד במשרה פחות תובענית ולהקדיש גם זמן לבית ולמשפחה על אף התמיכה והשיתוף עם בן הזוג, ומאידך יש אמהות חד הוריות שמשקיעות את כל מרצן בפיתוח קריירה.

 

 

אני לא תארתי לעצמי שמדינת ישראל תהיה כל כך מוגבלת כאשר אצטרך למצוא עבודה. ההעדפה לטובת גברים ונשים נשואות היא כל כך גורפת שזה פשוט מדהים. בכל מקום אני מרגישה שפשוט אין לי סיכוי מול גברים ונשים נשואות למרות שהרבה פעמים אני מועמדת הרבה יותר טובה מהם. הילדים שלי הולכים לבית ספר. הגדול הוא בכלל בחטיבת ביניים - ילד גדול. והקטן הולך לבית הספר. הם לא זקוקים לטיפול צמוד. ולכן החברה מסביב עפופה בדיעות קדומות...חרף זאת אני נתפסת כאחת שזקוקה לטפל בילדים קטנים. מה פתאום?? הרי יש נשים נשואות שמטופלות בתינוקות ונכנסות מידי פעם להריון והן מועדות הרבה יותר ממני להחסרה ממקומות עבודה. אבל הסטיגמה של אמא חד הורית נדבקת ולא עוזבת גם כאשר מנסים להסתיר אותה מקורות החיים ומוחקים אותה לחלוטין מקורות החיים ולא מדברים עליה.

צטט: גלי ואלברט וינשטיין 2008-03-25 11:18:29

 

אני לא תארתי לעצמי שמדינת ישראל תהיה כל כך מוגבלת כאשר אצטרך למצוא עבודה. ההעדפה לטובת גברים ונשים נשואות היא כל כך גורפת שזה פשוט מדהים. בכל מקום אני מרגישה שפשוט אין לי סיכוי מול גברים ונשים נשואות למרות שהרבה פעמים אני מועמדת הרבה יותר טובה מהם. הילדים שלי הולכים לבית ספר. הגדול הוא בכלל בחטיבת ביניים - ילד גדול. והקטן הולך לבית הספר. הם לא זקוקים לטיפול צמוד. ולכן החברה מסביב עפופה בדיעות קדומות...חרף זאת אני נתפסת כאחת שזקוקה לטפל בילדים קטנים. מה פתאום?? הרי יש נשים נשואות שמטופלות בתינוקות ונכנסות מידי פעם להריון והן מועדות הרבה יותר ממני להחסרה ממקומות עבודה. אבל הסטיגמה של אמא חד הורית נדבקת ולא עוזבת גם כאשר מנסים להסתיר אותה מקורות החיים ומוחקים אותה לחלוטין מקורות החיים ולא מדברים עליה.

 

מסכימה איתך, ומבינה את המצוקה שלך. אבל למה שלא תנסי "להצניע" את עניין החיים האישיים? לפחות בהתחלה עד שהמעסיק יכירך ויעריך את היכולות שלך. בקו"ח אין חובה לציין מצב משפחתי, ובראיון אפשר לומר שהילדים כבר גדולים/ שיש עזרה וכו' וכו'. אגב, גם אישה נשואה עם ילדים קטנים נתפסת כ"בעייתית"

מבחינה מערכתית- ללא ספק מוטל "כתם" על חד הוריות, אבל באופן אינדיבידואלי אפשר לעקוף את "הבעיה"

צטט: כנרת בר-לב 2008-03-25 10:11:32

באופן כללי, אך לא גורף, מעסיקים מעדיפים גברים משום שהם נתפסים כזמינים, מסורים יותר ונעדרים פחות מהעבודה לצרכי טיפול בילד. עקב התפיסה הזו, די ברור שאם חד הורית תיתפס כפחות זמינה ומסורה לעבודה, אפילו מאם נשואה, שהרי "עול" גידול הילד מוטל די במלואו עליה.

מעבר לקשיים במציאת עבודה לנוכח נקודת הפתיחה הקשה יותר, אני סבורה שבסופו של דבר מדובר בסדרי עדיפויות- יש גם נשים נשואות, שמעדיפות לעבוד במשרה פחות תובענית ולהקדיש גם זמן לבית ולמשפחה על אף התמיכה והשיתוף עם בן הזוג, ומאידך יש אמהות חד הוריות שמשקיעות את כל מרצן בפיתוח קריירה.

 

ממש קשה לקרוא לזה "סדר עדיפויות" - הצחקת אותי. סדר עדיפויות זה כשיש בחירה. לאמא חד הורית עם ילדים קטנים אין שום ברירה אלא אם היא מיצבה את עצבה כבר לפני שנהפכה לחד הורית כמנהלת / מרוויחה סכומי עתק. אני לא מכירה שום אמא חד הורית שיכולה להשקיע את זמנה בפיתוח קריירה אלא אם הקריירה שלה היתה מפותחת כבר לפני...עובדה: אני עובדת משעה 9 עד 15:00 עד שאני צריכה להוציא את הילדים מהגן (3 ילדים בגילאים 4 ומטה). איזה קריירה אני בדיוק יכולה לפתח בשעות כאלה???